Pienen Hauen Pyydystys - Karila, Juhani
מפינית: דנה שולגה-רז
הוצאת לוקוס, 2023, 371 עמודים כולל דבר המתרגמת שגם אותו כדאי מאד לקרוא
לקחתי אלי את הספר הזה גם בגלל הכריכה היפה, אבל בעיקר בגלל לפלנד, והכי, בעקבות המלצה מעולה של כמה מהחביבים והאמינים שבקוראיי. זהו ספר שנכנסים אליו לאט, כי הדיאלקט כתוב כך שברבות מהמילים בשיחה מוספות י' או ו', לפעמים שתיהן. יש בו כמה חברים ודמויות מעולם אחר ששמם לא מצלצל מוכר בשום צורה. אז הקריאה צריכה להיות בשום לב, ובקשב רב, ואז, זמן קצר אחרי שנכנסים לזה - אוו, מדובר במעדן ספרותי מהנדירים.
"כל הקטע בלפלנד הוא השילוב של גודל ורֵיקוּת; קו האופק המנוקב בעצי אשוח רעועים, השיממון מטיל האימה שנוטל את כושר הדיבור מבני האדם ומעניק כוח משנה למיתוסים - הם הרי ניזונים מפחד... הם כורעים בעליות הגג, ועיני הינשוף העגולות שלהם בוערות בחושך. ואי שם, הרחק מן הכפרים, מעבר ליערות, לאגמים ולביצות, ישויות שאין להם שמות בשפת אנוש צופות מעל גבעות טונדרה לאפִית על ממלכתן הקמאית ועל אורותיהם הקלושים של הבתים." עמ' 12
אני רוצה לספר לכם ממש מעט על העלילה של הספר הזה, כדי לא לקלקל לכם את הקריאה. אז הנה - ממש בקיצור:
אלינה היא אישה מופנמת מאד שיש סוד אפל בעברה, סוד שקשור לאהוב נעוריה, קשור גם לקללה. אלינה היא בִּיתה של מרקה המכשפה, שבזכותה הבית שבו גרה אלינה מוגן במידה רבה מחורשי רעתה. אבל בכל שנה, דווקא בליל הוואקי שבו כל העולם מתהפך וכולם מסתתרים בבתיהם, יוצאת אלינה, למרות פציעתה, אל עבר אגם הציר כדי לדוג את זאב הנהרות, דג גדול ומסוכן שנראה כמו מקל. כמו בכל שנה, גם השנה היא חוזרת ללפלנד, לכפר הולדתה, למטרה זו. חשוב לדעת שהאגם הקטן הזה שהדרך אליו היא בוצית ושופעת יתושים מוצצי דם - הוא מעין מעבר מעולמנו לעולם השאול. מי שנשאב או נופל לאגם מקצר בכך מאד את תוחלת חייו.
גם מלבד זאב הנהרות יש באגם יצורים מסוכנים, יש גם יצורים שרק נראים מסוכנים והם חביבים דווקא, כמו העזזיל. גיבורים נוספים נהדרים יש בספר, וכדאי להכירם. בסוף הספר מכירה לנו המתרגמת את שלל הדמויות שכבר פגשנו במהלך העלילה, כמו אולי הלמלום, הנחלולי ועוד. אל תוותרו על החלק הזה. הוא פותח צוהר לעולם הפולקלור הפיני/לאפי והוא מרתק.
"הנחלולאי הוא יצור נוטר טינה. אם חורש ביש מזל השאיר בלילה את הטרקטור שלו קרוב מדי לשפת האגם, היה הנחלולי יוצא מהמים בחשכה, עולה אל תא הנהג ומסיע את הטרקרטור לתוך המים. את השוחים נהג לדגדג בכפות הרגליים, לדייגים היה גונב את התולעים מהקרסים ובאותה הזדמנות גם מיישר את הקרס..." עמ' 57
"כישהיתה הגיברת איליאקו הציעירה זאטוטה, האף שלה היה תקוע תמיד ביתוך ספר. זה בפיני עצמו כיבר היה צריך להיות סימן לאחרים שסטרא אחרא שולט בנישמה שלה. אף בנאדם נורמלי לא קורא כולוכך הרבה." עמ' 139
ספר שמרים את הקורא למעלה, אל עולמות גבוהים וגם למטה אל מתחת לפני המים. פוגשים בו אנשים נפלאים, כמו ינשוף, ידיד הנפש של אלינה. מתוודעים אל הפולקלור המקסים הזה, שכל כך לא מוכר לנו.
הספר לא קל לקריאה. הדיאלקט המתורגם שבו מדברים הגיבורים בספר מצריך סוג של הפנמה, התרגלות. אבל אל תפסידו. הוא באמת מהמשובחים.
"זה חומר למחשבה. בן אדם יכול להיות בטוח במשהו במאה אחוז, אבל מספיק צירוף מקרים אחד כדי להפוך ברגע אחד את כל התוכניות שלו. רוצה עוד מים? את שומעת אותי?"עמ' 321
