הכורסה הירוקה - יובל נריה

The Green Armchair - Yuval Neria

הוצאת כנרת זמורה, 2025, 127 עמודים מודפסים

נתחיל מהסוף. זהו ספר מכובד ומכבד, אך כזה שנותן אגרוף בבטן. נובלה קצרה שאין בה אף מילה מיותרת, מאלה שלא יכולים להפסיק אבל גם לא רוצים שתיגמר.

נדב גרין הוא פסיכולוג קליני בבית החולים הפסיכיאטרי בירושלים. נדיבה היא מטופלת שחיה בבית החולים הזה כבר 40 שנה. נדב לוקח על עצמו את המשימה לרדת לעומקו של הטיפול בה כדי לאפשר לה להשתחרר סוף סוף מבית החולים ולהתחיל בחיים עצמאיים משלה.

"ומה הלאה, מה באשר לטיפול עצמו? החליט לפשט דברים. די ללכת סחור-סחור, אמר לעצמו. הגיע הזמן לטיפול ממוקד טראומה, קצר, מובנה, אפקטיבי. כזה שפועל לא רע עם רוב נפגעי הטראומה הנפשית, חיילים, אזרחים." עמ' 64

וזה אכן מתחיל מטיפול מקצועי וסדור, עם אבחון של מתמחָה. לכאורה הכל זורם כמתוכנן. הפגישות בין נדב לנדיבה מתקיימות בשיגרה, כשהיא מגיעה למשרדו, יושבת על הכורסה הירוקה ומתחילה, לאט לאט, לחשוף את האובדנים שחוותה עוד מילדותה. 

"אומַר לו כי כך וכך וכך אירע לי. כך-וכך-וכך- וכך. ומילותי יזרמו מפי...  וזה הכול. זה סוד הדברים כולם. סוד יסוד עולמי. פשר חטאַי. מסכת אשמתי." עמ' 61

במהלך הטיפול והדיאלוג עם נדיבה, נחשף השבר שנדב נושא עימו. לרגע מתחלפים השניים בתפקידים. הוא חוטף התקף חרדה שמדליק אצלו אור אדום, ומאלץ אותו להתמודד עם עברו.

נובלה נהדרת. נדב מסופר בגוף שלישי, נדיבה, בשפה יפה ומיוחדת - בגוף ראשון. אהבתי את התמונה על הכריכה, את הכורסה הנעימה מול החבל הקרוע. גם הפורמט של הספר נותן לו מבחינתי נקודות זכות. 

ממליצה מאד מאד.

 

תוכנית פרישה - סו הינסנברג

The Retirement Plan - Sue Hincenbergs

מאנגלית: אילן פן

הוצאת פן, ידיעות ספרים, 2025, 408 עמודים מודפסים

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית "עברית"

הנה ספר שיש בו המון: זוגיות לטוב או לרע, מתח, פשעי מאפיה, תעלומה, שידוכים הודיים ע"י אמא מפחידה, הומור, ובמיוחד חברות נשית. מה אפשר לבקש עוד? אז יש פה באמת בלגן גדול אבל הוא נקרא בכיף. מדי פעם יש תפנית שלא ציפיתי לה בעלילה. החברות הטובות האלה, שהן בגיל פרישה, מסתבכות בפשע שתכננו כדי להבטיח לעצמן פרישה של הביוקר.

תראו, יש כאן ארבעה זוגות של חברים שיש להם שיגרת בילויים משותפת, כזו שנבנתה במשך שנים רבות של היכרות וחברות. לאחרונה הפסידו הגברים, שהם גם המפרנסים, את כספי תוכנית הפרישה שלהם בעיסקה כושלת וכולם מבכים את מה שאבד. בשיגרה החדשה יש שיעמום ומרירות לא נעימה. ואז, אחד מהם נהרג בתאונה מטופשת. אלמנתו זוכה בכספי הביטוח שלו, ויוצאת לחופש כלכלי נוח ונעים.  "ננסי הנהנה. "אני לא רוצה להיות חסרת רגישות, אבל מרלין נראתה אי פעם טוב יותר?"" עמ' 14

ולכן, שלוש החברות שנותרו זוממות לרצוח את בעליהן. הן פונות אל הַסַּפָּר של הגברים שהן יודעות עליו שעבָרוֹ לוט בערפל פלילי, ומציעות לו, בתשלום רב שאינו מצוי בידיהן כרגע, לעשות מעשה. הבעלים, שעובדים בקזינו ממנו הם מעבירים פה ושם כספים לחשבונם הפרטי, מציעים לאותו סַפָּר תוכנית משלהם, כדי שיגן עליהם מרוצח אפשרי.

הרבה מאד כסף מונח על המאזניים פה, ויש הרבה שחומדים אותו. יש גם את אלמר, כלב זקן, שהוא לא מאד יפה אבל מאד רגיש. והרוצח... הוא האיש החביב ביותר בסיפור. 

ספר חמוד ומשעשע. קצת חלש בקטעים מסויימים אבל בגדול מהנה מאד. מומלץ.

  

  

 

 

משחק המשאלות - מג שייפר

The Wishing Game - Meg Shaffer

מאנגלית: ניצה פלד

הוצאת כתר, 2025, 336 עמודים מודפסים

כמעט ויתרתי. אפילו הנחתי אותו במדף של "חוזרים לספרייה". לא הצלחתי לקרוא יותר מעמוד כל פעם ונרדמתי. ואז, למרות שהייתי אחרי שישי די מעייף, החלטתי לתת לו עוד סיכוי, מה שהתברר כהחלטה נכונה מאד.

הכריכה משכה אותי, ספרים, אתם יודעים, (שאגב, מוזכרים פה לא מעט מהם, וזה כייף בפני עצמו), אהבתי גם את הצבעוניות שלה, ואת התחושה שהיא מקרינה, של ספר לפני השינה, שזה תענוג של רבים מאיתנו.

לוסי הארט היא בחורה צעירה בת 26, שהיתה בקשר ארוך עם סופר מפורסם ומגלומן ממנו נפרדה בכעס. בילדותה היתה הילדה הפחות אהובה במשפחתה. מרכז המשפחה היתה אחותה החולה, ולוסי זכתה ליחס מנוכר ואף עוין ממשפחתה הגרעינית. כשנקרתה לידיה ההזדמנות, כשהיא ילדה בת 13, היא בורחת ומגיעה אל האי שבו מתרחש הסיפור, אי השעון. חי בו סופר נערץ, ג'ק מאסטרסון שמו, שכתב סדרת רבי מכר לילדים. ילדים רבים קראו את הספרים הללו שיש בהם חידות חביבות ובסופן תמיד הילד האמיץ זוכה בהגשמת משאלתו. סוג של תקווה שמן הסתם, יכולה להתפוצץ לילדים מסויימים בפנים. 

לוסי קיוותה שג'ק יאפשר לה לגור אצלו ולהיות עוזרתו. זה לא קרה. היא הוחזרה אחר כבוד למשפחתה.

בבגרותה היא נעשית סייעת בגן בו לומד כריסטופר, ילד יתום, רגיש ואוהב ספר. קשר מיוחד נרקם בין לוסי לכריסטופר, והחלום שלה הוא לאמץ אותו. אלא שהמוסדות המטפלים מבהירים לה שאין לה סיכוי לכך בגלל מצבה הכלכלי הגרוע. אם זה נשמע לכם כמו קיטש, ובכן, זה בהחלט לא חף מזה. למעשה, בסוף הספר, סוף ארוך מאד, הרגשתי שזה קצת מוגזם. 

כשהיא כמעט מתייאשת היא שומעת על שהסופר של ילדותה, אחרי שתיקה של שנים רבות, מוציא פתאום ספר חדש, עותק בודד, אותו הוא מתכוון להעניק למי שיפתור סדרת חידות ויגיע לפיצוח סוד. על גילויו של הסוד הזה עמלים שלושה מתחרים נוספים. מי שיזכה בספר החדש הבודד הזה, יוכל למכור אותו בסכום עתק שיאפשר לו להגשים משאלה חשובה. לכל אחד מהמתחרים יש משאלה כזו.

לאחר שהתגברתי על המחסום הראשון שתיארתי לכם פה, הספר זרם יופי. יש בו המון רגש: מחד תחושות קיפוח וכעס והורות מקולקלת, ומצד שני חברות טובה, הכלה וחמלה. אצלנו בספרייה הוא מוגדר כספר למבוגרים אבל אני הייתי מציעה אותו לנוער בוגר. נראה לי שזה יהיה יותר מתאים. הרעיון לפיו מי שאמיץ ומוכן לקושי, יכול להגשים משאלות - יכול להיתפס גם כמעודד הצטיינות ועבודה קשה למען מטרה טובה. זה בהחלט ספר יפה. אהבתי את החידות שהיו בו, את פתרונן המיוחד. הייתי מורידה קצת מהדבש כאן, אבל בגדול נהניתי, ולדעתי רבים יאהבו אותו כמות שהוא.