שלוש קומות - אשכול נבו
הוצאת כנרת, זמורה-ביתן 2015, 272 עמודים
ככל שה"מבינים" אוהבים יותר להשמיץ את אשכול נבו ככה אני פחות מסכימה עם זה.
הספר החדש הוא קריא להפליא. מה, זה לא חשוב? והוא מרתק, הוא מעורר לחשיבה. לא טוב?
אז אני לא מבקרת ספרות מקצועית. לא את זה למדתי באוניברסיטה, וגם לא התכנסנו הערב לחפור במבנה הספרותי וכיוצא באלה. זה לא יקרה בבית ספרי, למרות שגם על האבחנות האלה אפשר להתווכח. ולא, שלא ניסחף, זה לא כאילו שאין המלצות טובות על הספר הזה, יש רבים וכן טובים שאהבו את הספר מאד.
זהו סיפור מאד ישראלי. לקוח מחיי היום יום של כולנו. סיפור על הורות, על זוגיות, על הרווח המיוחד שבין אדם לחברו.
זה בנוי כשלושה וידויים. הראשון - של ארנון, אב לשתי בנות, המעריץ את אשתו ואוהב במיוחד את עופרי, ביתו הבכורה. יש להם יחסים מיוחדים עם השכנים המבוגרים שלהם, שלהם יש נכדים המגיעים מחו"ל מידי פעם לכמה ימים. היחסים בין שתי המשפחות מקבלים תפנית בעייתית. ארנון מספר על חשדות איומים שהוא מתמודד איתם ועל מה שחשדות אלה הובילו אותו לעשות.
הוידוי השני הוא של חני, אם לשני ילדים, מתוסכלת מהצחיחות שמאפיינת את חייה לאחרונה, בשל הנסיעות הרבות של בעלה והקריירה הלא ממומשת שלה. אחי בעלה הידוע כנוכל, והמצוי בריב עמוק איתו מאז ומעולם, מגיע אליה ומחפש אצלה מסתור מנושיו. היא מתמסרת לקשר החדש הזה במין אובססיה. ההשוואה בין בעלה לאחיו שמה בכל מצב את הבעל בעמדה נחותה. גם כאן אנחנו לא רואים את הסיום בצורה חד משמעית.
הווידוי השלישי הוא של השופטת המחוזית לשעבר דבורה אדלמן. הסיפור שלה נחשף על ידי שיחה עם המשיבון (המזכיר האלקטרוני היא קוראת לזה) שבו נשמע קולו של בעלה המת מיכאל, ולכן היא מרגישה שהיא יכולה לדבר אליו. המספרת נמצאת בסכסוך פנימי בין האם והרעיה שבה. עתה, משבעלה האהוב נפטר היא חושפת דברים שהסכימו בשתיקה לא להעלותם על פני השטח. היא אומרת: "אבל מעתה זו לא דרכנו אהובי, ששוני, אסוני. זו דרכי." יש היזקקות נואשת לקשר, למגע אפילו, ליציאה מן הצחיחות.
נבו מקביל את שלוש הקומות למבנה המשולש שמדבר עליו פרויד, שכתביו מוזכרים בספר: האגו, האיד והסופר אגו. הוא אומר שקומות אלה אינן קיימות באדם עצמו, אלא ברווח, באינטראקציה שבין האדם המספר לזה המקשיב לו.
מצאתי את עצמי מחכה לרגע פנאי כדי לקרוא עוד קצת, עוד כמה דפים. ואני חושבת עליו עוד כשאני עסוקה בדברים אחרים. אתם תחליטו, מן הסתם. אני אהבתי.
קראתי אותו בהמלצתך, והאמת שבהתחלה הייתי די סקפטית כי אני די סגורה כשזה מגיע לסופרים ישראליים.. אבל היה לי ממש כיף. יש עוד ספרים של אשכול נבו שאת ממליצה עליהם?
השבמחקהיי ענת,שנה טובה.
השבמחקקראתי 4 מחמשת הספרים של אשכול נבו ולמען האמת אהבתי את כולם. ממליצה במיוחד על 4 בתים וגעגוע, ולדעתי הוא עשוי יותר להתאים למה שנראה לי שאת אוהבת.אבל הבאזז הגדול במועדוני הקוראים/קוראות עכשיו הוא סביב נוילנד, שגם אותו אהבתי. כאמור, את כולם כדאי לך לקרא. יום טוב.