סוכנות הבלשיות מספר 1 - אלכסנדר מק-קול סמית
The No. 1 Ladies' Detective Agency - Alexander McCall Smith
מאנגלית עפרה אביגד
הוצאת עברית 2004, 213 עמודים בחלק הראשון.
אפריקה
אפריקה אפריקה
אפריקה אפריקה אפריקה
אפריקה אפריקה
אפריקה
ככה זה מתחיל...
אני מאד מאד מקווה בשבילכם שעדיין לא קראתם את הכיף הזה, שזה עדיין לפניכם. זהו הראשון מתוך סידרה של שישה ספרים מקסימים, מלאי אהבת אדם ותמימות נהדרת שכבר לא רואים במחוזותינו. בספרייה שלנו יש מעין "מועדון מעריצות" הולך וגדל לסדרת הספרים הזאת, ואני ממש ממש בטוחה שאם תקחו לידיכם את הראשון, תרצו להמשיך ולקרוא עד הסוף. אלה ספרים שמזכירים לנו משהו יפה וראשוני כזה, כמו שמורת טבע בתולית שאפשר למצוא רק במקומות מעטים, אבל אלה...קסומים כשם שהם נדירים, אתם יודעים, סוג של חלקת אלוהים הקטנה.
העלילה מתרחשת בבוצוואנה בדרום אפריקה. ה"סוכנות" מורכבת מבלשית אחת, גברת מא פרשס (יקרה) ראמוצווה שמה, שחורה שמנה ויפה (שזה כמעט אותו דבר בעצם, במקום שבו אנחנו עוסקים), ויש לה בן זוג, ששמו מר (או רא כפי שקוראים לגברים בניגוד למא של הנשים) ג'יי אל בי מאטקוני, שהוא מוסכניק מדופלם ומוכשר ביותר ("הוא טרח והתייגע על מנוע המיניבוס, ושידל אותו בסבלנות, עד שבסופו של דבר, הושב המנוע למקומו, נמרץ ומלא חיים.." - דמעות של ג'ירפה, עמ' 169). מלבד זה בהמשך נפגוש גם את המזכירה שלה, מא מאקוצי, שסיימה את קורס הקלדנות בציון 97!! מא ראמוצווה נוהגת במסחרית לבנה מקרטעת, וכולם, אבל כולם, מכירים אותה ומכבדים אותה. כלי העבודה שלה הם, בין היתר האינטואיציה הנשית שלה, ותה, שאותו היא מכינה כשצריך לחשוב. הנושאים בהם היא עוסקת הם נושאים שבלשים כמו שאנחנו תופסים אותם לא מתעסקים בהם. אלה בעיות קטנות יותר, בעלים בוגדים, רמאויות וגניבות של השכונה, כאילו, אבל הם חשובים לא פחות, למי שנמצא בתוך הקלחת, מן הסתם. יש גם ילדים בספרים האלה, ואי אפשר שלא לאהוב את ההורות כאן. עכשיו, מספר ציטוטים, להנאתכם:
"הדודה צחקה: 'בעלי החדש הוא אמנם אדם עשיר, אבל אני חושבת שהוא רוצה להתחתן רק עם בן אדם אחד.'... אמרה שהוא הגבר הנאה ביותר שפגשה מעודה, וגם הגברי ביותר. זו לא היתה סתם מחמאה - היא אמרה את האמת כפי שראתה אותה, ולבו התמלא בחמימות, כפי שקורה כשמקבלים מחמאה קולעת במיוחד.סוכנות הבלשיות מספר 1, עמ' 40".
"מא ראמוצווה הבחינה שהאישה לקחה את ידה בצורה הנכונה, מניחה את ידה השמאלית על אמת ידה הימנית לאות כבוד. מרבית הלבנים לחצו ידיים בחוסר נימוס משווע, אוחזים רק יד אחת ומשאירים את ידם השניה חופשייה לעשות כל מיני דברים לא מכובדים." (דמעות של ג'ירפה, עמ' 24)
"היא חשבה לעצמה: אני בסך הכל אדם קטן באפריקה, אבל יש כאן מקום בשבילי ובשביל כולם כדי לשבת על האדמה הזאת ולגעת בה, ולחוש שהיא שלהם. היא חיכתה שיעלה במוחה הגיג נוסף אבל הוא לא הגיע, אז היא הזדחלה בחזרה לבקתה... היא חשבה שיום אחד אולי תחזור לקלהארי, אל המרחבים הריקים הללו, אל הערבות האינסופיות, ששוברות את השיגרה ושוברות את הלב" (סוכנות הבלשיות מספר 1, עמ' 115)
קשה לי מאד להחליט במה לשתף אתכם, יש כאן פנינים בלי סוף, יש קטעים של מתח, קטעים של אהבה, זה מלא חמלה ומלא הומור. קוראים את זה עם חיוך על השפתיים. כיף של סדרה.
גילוי נאות אחד: החלק השישי לא תורגם לעברית, למיטב ידיעתי, והוא קיים רק באנגלית. אבל באמת שזו אנגלית פשוטה. לכו על זה.
פרומו של הסידרה בערוץ HBO
וכאן יש פרק שלם. קסם צרוף אין הרבה מצחיקים כאלה...
העלילה מתרחשת בבוצוואנה בדרום אפריקה. ה"סוכנות" מורכבת מבלשית אחת, גברת מא פרשס (יקרה) ראמוצווה שמה, שחורה שמנה ויפה (שזה כמעט אותו דבר בעצם, במקום שבו אנחנו עוסקים), ויש לה בן זוג, ששמו מר (או רא כפי שקוראים לגברים בניגוד למא של הנשים) ג'יי אל בי מאטקוני, שהוא מוסכניק מדופלם ומוכשר ביותר ("הוא טרח והתייגע על מנוע המיניבוס, ושידל אותו בסבלנות, עד שבסופו של דבר, הושב המנוע למקומו, נמרץ ומלא חיים.." - דמעות של ג'ירפה, עמ' 169). מלבד זה בהמשך נפגוש גם את המזכירה שלה, מא מאקוצי, שסיימה את קורס הקלדנות בציון 97!! מא ראמוצווה נוהגת במסחרית לבנה מקרטעת, וכולם, אבל כולם, מכירים אותה ומכבדים אותה. כלי העבודה שלה הם, בין היתר האינטואיציה הנשית שלה, ותה, שאותו היא מכינה כשצריך לחשוב. הנושאים בהם היא עוסקת הם נושאים שבלשים כמו שאנחנו תופסים אותם לא מתעסקים בהם. אלה בעיות קטנות יותר, בעלים בוגדים, רמאויות וגניבות של השכונה, כאילו, אבל הם חשובים לא פחות, למי שנמצא בתוך הקלחת, מן הסתם. יש גם ילדים בספרים האלה, ואי אפשר שלא לאהוב את ההורות כאן. עכשיו, מספר ציטוטים, להנאתכם:
"הדודה צחקה: 'בעלי החדש הוא אמנם אדם עשיר, אבל אני חושבת שהוא רוצה להתחתן רק עם בן אדם אחד.'... אמרה שהוא הגבר הנאה ביותר שפגשה מעודה, וגם הגברי ביותר. זו לא היתה סתם מחמאה - היא אמרה את האמת כפי שראתה אותה, ולבו התמלא בחמימות, כפי שקורה כשמקבלים מחמאה קולעת במיוחד.סוכנות הבלשיות מספר 1, עמ' 40".
"מא ראמוצווה הבחינה שהאישה לקחה את ידה בצורה הנכונה, מניחה את ידה השמאלית על אמת ידה הימנית לאות כבוד. מרבית הלבנים לחצו ידיים בחוסר נימוס משווע, אוחזים רק יד אחת ומשאירים את ידם השניה חופשייה לעשות כל מיני דברים לא מכובדים." (דמעות של ג'ירפה, עמ' 24)
"היא חשבה לעצמה: אני בסך הכל אדם קטן באפריקה, אבל יש כאן מקום בשבילי ובשביל כולם כדי לשבת על האדמה הזאת ולגעת בה, ולחוש שהיא שלהם. היא חיכתה שיעלה במוחה הגיג נוסף אבל הוא לא הגיע, אז היא הזדחלה בחזרה לבקתה... היא חשבה שיום אחד אולי תחזור לקלהארי, אל המרחבים הריקים הללו, אל הערבות האינסופיות, ששוברות את השיגרה ושוברות את הלב" (סוכנות הבלשיות מספר 1, עמ' 115)
קשה לי מאד להחליט במה לשתף אתכם, יש כאן פנינים בלי סוף, יש קטעים של מתח, קטעים של אהבה, זה מלא חמלה ומלא הומור. קוראים את זה עם חיוך על השפתיים. כיף של סדרה.
גילוי נאות אחד: החלק השישי לא תורגם לעברית, למיטב ידיעתי, והוא קיים רק באנגלית. אבל באמת שזו אנגלית פשוטה. לכו על זה.
פרומו של הסידרה בערוץ HBO
וכאן יש פרק שלם. קסם צרוף אין הרבה מצחיקים כאלה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה