יום שבת, 4 בנובמבר 2017

פרחים לגברת האריס - פול גאליקו


Mrs. 'Arris Goes to Paris
כך במקור. בהמשך הוחלף השם לFlowers for Mrs Harris
הוצאת מסדה, תרגום של נורית לוינסון, 100 עמודים של חן.

תראו, סיכוי טוב שקראתם את הספר הזה. הוא חדש לגמרי. היה. בבריטניה ב- 1957, בארץ ב-1987. אבל אני בטוחה שגם אם אמנם קראתם - בטח תשמחו להיזכר בו. הספר מדבר על גברת עדה האריס, ('אריס בעגה המקומית) עוזרת בית מלונדון, אלמנה, בת קרוב ל - 60, מנקה בתים של לקוחות באיזורים היותר אופנתיים של העיר. השגרה שלה היא מאד ברורה וצנועה, אם גם לא בלי יופי, ועם אהבה מיוחדת לפרחים. "עולמה היה עבודה שאין לה סוף, אבל מואר היה באור עצמאותה." עמ' 18. גברת האריס בהחלט גאה בעבודתה, היא נטולת מרירות מכל סוג שהוא וזה מקסים כל כך...
בארון של ליידי גאנט אותו היתה צריכה לנקות, היא פוגשת שתי שמלות שמעיפות אותה למרומים.  
ומכאן נולד חלום, וממנו  - נולדת החלטה. היא תשיג לעצמה שמלה של דיור. 
הספר נפתח בכך שהיא ישובה במטוס לפריס, ו"שרוייה היתה באותה שלווה מבורכת של מי שיודעת כי החלה סוף סוף ההרפתקה, שתביאנה בסיומה אל משאת נפשה." עמ' 7 
היא אוספת פרוטה לפרוטה. מוותרת על ביקור מזדמן בקולנוע, בפאב שבפינת הרחוב, על אולם הריקודים.
אבל היא נחושה להגיע לסכום הבלתי נתפס של 450 ליש"ט כדי להגשים את החלום שלה. 
"הבזק של הבנה והשראה נחת עליה והיא מיהרה להדליק את האור והתיישבה במיטתה בהתרגשות עצומה. לא היו אלה עוד שלוש מאות וחמישים לירות. ובידה לא היו רק מאה לירות בבנק, אלא התחלה של שתי לירות, שבעה שילינג ותשעה וחצי פני לקראת המאה השניה, ולאחר שתשיג אותה, לא תהיה המאה הנוספת קשה כל כך להשגה." עמ' 26
מכאן אני משאירה לכם לקרוא לבד. אין שום טעם לספר לכם מה קורה כאן. אילו מהמורות נאלצה לעבור בדרך להשגת החלום? מי ומה עמד בדרכה? האם השיגה את השמלה לבסוף? תחשבו רק על המקום שלכם בסיטואציה כזאת. כי זה אינו סיפור סינדרלה, רק סיפור של אשה פשוטה, כמוני, כמוך אולי, שמחליטה להגשים חלום. נראה לי שזהו משהו שמדברים עליו היום, (אולי גם בזכותו של יובל אברמוביץ, על היכולות והדרך שלנו להגשים חלום בעזרת משהו כמו חכמת ההמונים), ואולי הוא מנצנץ בכל אחד מאיתנו. אולי אנחנו מכבים את האור הזה בכל מיני מטפים - זמן, כסף, קשיים פיסיים ואחרים, אבל אולי נעצור רגע, נפרק את החלום שלנו לחלקים אפשריים. אולי נגשים. 
בכל מקרה, תקראו את הספר הזה, שהוא שיר הלל לאנושיות, לתקווה ולאופטימיות הפרחונית של גברת האריס הנהדרת, וגם לכמה אנשים נהדרים, שגם לנו יש כאלה. 
כשחיפשתי חומר על הספר הזה, מצאתי, שראשית, יש לו ערך משלו בויקיפדיה. והיה גם מיוזיקל שתוכלו לראות את הפרומו שלו כאן. היה גם הסרט.  הוא גם זכה להמון הוצאות שכאן מופיעות רק חלק מהכריכות שלהן.
ולבסוף, מסתבר שיש גם המשכים לו, אבל נראה היה לי שזה יפגע לי בקסם, אז, ברשותכם, נשאיר את זה ככה. 




      
  



2 תגובות: