Recipes for Love &Murder by Sally Andrew
מאנגלית : יעל אכמון
הוצאת כנרת זמורה ביתן. 414 עמודים
מזמן מאד הייתי מתרגלת באוניברסיטת בן גוריון (שהיתה אז צעירה עד מאד - האוניברסיטה, כן? טוב, גם אני). אחד המרצים שעבדתי איתם, הוא חיים מ. שהגיע אלינו מדרום אפריקה. הוא אהב את הקפה שלו עם לימון. כן כן. נראה לי מוזר לגמרי, ואולי בגלל זה אני לא מתרגשת ממתכונים מוזרים שמגיעים מדרום אפריקה. אבל האפריקאנס שלי לא השתפרה מאז, וגם מלכתחילה היתה כלום ושום דבר. הספר שלפנינו משופע במילים בשפה הזאת. אז המתכונים למאכלים עם השמות המוזרים מצורפים בסוף הספר, אבל מילים שונות אחרות לא מתורגמות כאן. מעט הפריע לי. נכון יהיה לומר שגם עד סוף הספר אי אפשר לומר שהשתלטתי על השפה. אבל... אולי בפעם אחרת...
ולכן הקריאה כאן התחילה לאט והזדחלה מעט. אבל למרבה הפליאה, הצלחתי להבין מי זה מה, וככל שהתקדמה העלילה התאהבתי יותר ויותר בגיבורה הראשית, באנשים סביבה ובצורת הכתיבה של הספר. טאני מריה, הגיבורה הראשית, מדברת אל התרנגולות שלה, אל המאכלים שהכינה, וגם אל העצים והחיות שמסביבה. אני אוהבת את זה. באופן אישי אני לא מדברת אל אף תרנגולת, אולי בגלל החוסר המובהק של אלה במחוזותיי, אבל בהחלט פה ושם עם חפצים, כמו למשל עם שואב האבק שלי, רֶקסִי, שהוא חיית המחמד שלנו לכל דבר ועניין.
"ואז הברנדי גרם לי לשאול, "אתה לא נשוי, בלש?"" עמ' 215
"יחסית לגברת רזה כזאת, היא היתה חבקנית נהדרת. על שולחן הסטוּפּ היה מגש עם כוסות וקומקום תה בכיסוי בד, וקופסת ראסִקִס פתוחה. מזגתי תה לשתינו, כאילו זה ביקור שגרתי של יום שישי אחר הצהריים. התרנגולות באו לבקר, והשלכתי להן חופן תירס." עמ' 346
"חתכתי פרוסה גדולה של עוגה ושמתי אותה על הצלחת שלו. טופי הדבש נספג יפה בשכבה העליונה, והשקדים היו קלויים ומקורמלים. כשגמרנו לאכול את העוגה פשוט ישבנו והקשבנו לצפרדעים...הרגשתי סוג חדש של שמחה. שמחה שונה מזאת שהרגשתי כשאפיתי עוגה טובה, או ראיתי את התרנגולות שלי, או נהניתי מביקור של הטי. ... זכיתי בטעימה ממשהו שתמיד הייתי רעבה לו, אבל לא ידעתי לבשל אותו. אולי בכל זאת יהיו לי חיים אמיתיים לפני המוות." עמ' 215
זה, בגדול, האווירה, המקום והראש. הסיפור חמוד ותמים כזה. זהו סיפור בלשי ובסוף הוא גם מאד דוחק בך לקרוא מהר. יש מתח. מי שאהב את סוכנות הבלשיות (ומי לא?) ואת אופת העוגות מקיגאלי (גם כאן, מי לא?), נראה לי שיאהב גם את זה. אולי בהסתייגות קלה מהעניין הזה של השפה העלומה. אני אהבתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה