להביט אל האור - שירלי אברמי
שירים
הוצאת ספרי עיתון77 91 עמודים
נתחיל מההתחלה. ד"ר שירלי אברמי, שהקימה ומנהלת היום את יחידת כת"ף בכנסת, היתה פעם שירלי נחושתאי, ילדה קטנה עם חיוך מלא גומות חן, מתוקה להפליא, שגרה בכפר ויתקין. אמא שלה, מיכל, ואימי היו בֶּסטיז עוד בתיכון. בחופש הגדול היינו - אני והאחים של שירלי - גילי ודני - נוסעים זה אל זה ומבלים כל פעם שבוע ביחד. שירלי היתה, כאמור צעירה מידי. כשהייתי אצלם, הייתי סופרת כל פעם את גומות החן של שירלי לראות אם לא נוספה עוד אחת כשלא הסתכלנו. מיכל ונתן, הוריה, היו זוג נהדר, וזכורה לי במיוחד שפתם המיוחדת והביטויים המצחיקים שגם אנחנו אימצנו אל חייקינו. שניהם כבר לא איתנו.
מאז כתבה שירלי שני ספרים: "אחרון מכתבו ילבין" (בדיגיטלי - עדיף שהיה מת במלחמה) המרתק, ו"מטבעות הזיכרון" המצויין, שגם אליו יש לי קשר מיוחד.
השיר הנהדר הזה מביא אלי שוב את מיכל נחושתאי ז"ל, את עיניה הנבונות, הטובות, הצוחקות תדיר והמלאות רגש.
הספר מכיל שירים קצרים נוספים שכתבה שירלי, חלקם מדברים על תקופות מאוחרות יותר בחייה וגם ציורים פרי מכחולה, בעיקר של נופים ירושלמיים, שם היא מתגוררת עכשיו. גילי נמצא עכשיו בפרנקפורט. דני ביפן כבר שנים רבות. איריס הצעירה שנולדה מאוחר יותר גרה בכפר בדרום. לכולם שמורה פינה חמה מאד בליבי. תקראו את הספר, תבינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה