פגישה שנייה - פרד אולמן

  

Reunion - Fred Uhlman

מאנגלית: אליה גילדין

הוצאת אדם מוציאים לאור, 1982, 78 עמודים

"אני זוכר את היום והשעה שבהם נחו עיני לראשונה על נער זה, שהיה עתיד להיות מקור אושרי הגדול ביותר ויאושי הגדול ביותר." עמ' 11

אני מציגה בפניכם כאן עוד קלאסיקה של מלחמת העולם השנייה. קצת לפני המלחמה נפגשים שני נערים בכיתה. האחד, המספר - הַאנְס - הוא פרח קיר שקט, בן למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני הגבוה, שיהדותם של הוריו, האריים למראה, באה לידי ביטוי מרומז בלבד בהתנהלותם היום יומית. השני, ילד חדש בכיתה, עטוף כריזמה ונושא שם אצילי, אריסטוקרטי: גראף פון הוהנפלס, קונראדין. הם מתחברים, לאחר שגיבור הספר מנסה בכל מאודו להתקרב אל חברו ונשוא הערצתו. הם מבלים שעות רבות ביחד תוך שיחות פילוסופיות מעמיקות, מתובלות בשירה גבוהה, ונהנים מאד זה מחברתו של זה. (מילים ושמות בגרמנית קצת זרקו אותי לילדוּת, לסבתי, לעוגת הפירורים - Streussel-kuchen - האהובה שלה. אפשר שבמהדורה של עם עובד הן לא מופיעות.)

אבל אז מתחת לפני השטח יש רעשים. התנועה הנאצית עולה בכוחה, ואימו של קונראדין אינה אוהבת - בלשון המעטה - את החיבור הזה. הגיבור שלנו מבין שהוא פֶּרסונָה נון גרָאטָה בביתו של חברו. הם נאלצים להיפרד. הפגישה השניה - כשם הספר - תתרחש בתנאים אחרים לגמרי. מחכה כאן סוף שלא מצפים לו.

לא אכביר מילים נוספות על התוכן. זוהי נובלה קצרה ונוקבת. מאירה את הדברים בצורה ברורה מאד, כמעט מסנוורת. הרבה נכתב עליה, והרבה הוצאות הדפיסו אותה, מאז שיצאה לראשונה, ב-1971, ועד היום. תראו, בארץ הוא הודפס בשתי הוצאות. אחת גם ביפן הרחוקה. 

ספר חזק  מאד. מומלץ.