רשימת האימהות - גלי מיר-תיבון

רשימת האימהות - גלי מיר-תיבון

The Mother's List - Gali Mir-Tibon

הוצאת עם עובד ספרייה לעם 2017, 263 עמודים

יש ספרים שקוראים לנו מהמדף, אנחנו אפילו לוקחים אותם ליד, אבל מיד מחזירים. ואז זה קורה שוב. הם מזמינים, אנחנו נעתרים אבל נרתעים. ספרי שואה לעיתים קרובות גורמים לי את התחושה הדואלית הזו. אתם מכירים את זה? בכל אופן, בסוף לקחתי אותו, לא מעט בזכות רחל שהאיצה בי לעשות זאת, והרי אנחנו כאן. 

זהו ספר שנכתב בעקבות עבודת דוקטורט שעשתה המחברת גלי מיר-תיבון, על ההנהגה היהודית ברומניה בתקופת השואה. בריאיון לדן מרגלית אמרה כי כתבה את הרומן הזה כדי להנגיש את נושא שואת יהודי רומניה לקהל, שמן הסתם לא יגיע אל עבודת הדוקטורט שלה. ואכן, רבים מאיתנו, ואני בתוכם, לא יודעים כמעט על מה שעבר על יהודי התפוצה הזאת בתקופת השואה. לא ידענו שמי שהתנכל ליהודים היו הרומנים עצמם, ולאו דווקא הנאצים. ההנהגה בגטו פעלה תוך שימוש בשוחד והעדפות מוצא ברורות. עליה היה מוטל לנהל את החיים בו, וגם, למרבה הזוועה, להחליט מי לחיים ומי למוות. כבר בהתחלה מובהר לקורא, שאחד השיאים המזעזעים של התקופה שם הוא משלוח של אמהות יחידניות (שהתאלמנו או שבעליהן לא היו עימן מסיבות אחרות) יחד עם ילדיהן לפצ'ורה, טרנסניסטריה, מחנה שבו נסגרו והורעבו למוות איטי ומיוסר. זהו הנושא העיקרי והחשוב בספר.

הספר נכתב ברובו כשאלות ותשובות, במסגרת חקירת פשעים נגד האנושות. החקירה נערכת כדי להחליט אם להגיש כתב אישום נגד שני נחקרים. האחד - מהנדס זיגפריד שמעון יגנדורף, שהיה במשך רוב התקופה יושב ראש הוועד היהודי בגטו. השני - עורך הדין מיכאיל דנילוב שעמד בראש אגף המשמר היהודי בגטו, ולתקופת מה היה מחליפו של יגנדורף. חששתי שהחקירה תהיה כתובה בצורה אינפורמטיבית ויבשה אבל להפתעתי נשאבתי ממש מתחילת הספר. שני אלה הם אנשים אמיתיים. לכאורה אחד מהם הציל יהודים והשני מסר יהודים לאבדון. האמת, כמובן, מורכבת יותר. 

חוץ משני הנחקרים יש בספר גם את קולותיהן של שלוש אמהות וילדה אחת. כאן התיאורים רכים יותר.

קראתי את הספר הזה תוך הפוגות קצרות. כמו שחששתי, למרות הכתיבה המצויינת, זהו ספר קשה, והוא ילך איתי בוודאי גם אחרי הקריאה עוד זמן רב. אין בו שום פן סנטימנטלי, לא. אין דמעות כאן. גם לא כשהמראות והתיאורים קשים ומכאיבים, וגם לא כשהנחקרים מתפתלים ונאנקים תחת השאלות המוסריות המופנות אליהם. הנושא מובא לפנינו בלי כחל וסרק, והוא מואר באור חזק, במלוא האכזריות. 

מומלץ מאד.