זהו סוג של רומן רומנטי, כריכה מתקתקה, סיפור אהבה. סוזן ויגס היא סופרת אהובה מאד בקרב הקוראים שלנו אבל איכשהו, היא התפספסה לי, ונראה היה שהגיע הזמן להתוודע אליה. מה שעוד סיקרן אותי זו הזווית הדנית במלחמת העולם השנייה. החלק הזה לא גדול בספר אבל הוא משמעותי בהחלט ומעניין.
טס דילייני היא חוקרת אוצרות אבודים. היא מסתובבת בעולם ומתחקה אחר מזכרות נשכחות שבעליהן מחפשים אותן לאחר שנעלמו במלחמה הנוראה ההיא. למזכרות האלה יש ערך כספי גדול אך לא פחות מכך - ערך רגשי עצום, וכשהיא מוצאת משהו יקר עבור מישהו היא מאושרת ומסופקת. לטס אין אב המוכר לה ואימה, שגם היא חוקרת אוצרות, מסתובבת בעולם וכמעט אינה בקשר איתה. טס גדלה בביתה של סבתה האהובה, שהיתה לה חנות בשם "נשכחות". שם היה לה בית חם, אבל מאז מותה של הסבתא טס נעה ונדה בעולם. היא משכנעת את עצמה שהעבודה שלה היא כל חייה, היא מרוצה מחייה האורבניים, הקצביים, והיא אינה זקוקה לדבר נוסף.
אבל אז מופיע במשרדה הזר-יפה-התואר של הסיפור הזה: דומיניק רוסי, וכך, מן הסתם, הגענו פה גם אל סיפור האהבה. דומיניק מספר לה שהיא עתידה לרשת מסבהּ נחלה שנמצאת בסונומה, איזור היין המקסים של קליפורניה. טס מעולם לא שמעה על קיומו של הסבא הזה שעכשיו הוא נמצא גם בתרדמת בבית חולים. דומיניק מסביר שהיא תירש את המקום ביחד עם אחות למחצה שיש לה, מסתבר, בשם איזבל. כשהיא מגיעה לנחלה היא מתקבלת בחום ע"י אחותה ואנשי "בלה ויסטה", וסופגת טעמים וריחות שמקסימים אותה - ובאותה הזדמנות גם אותנו, הקוראים של הספר. איזבל היא אופה מוכשרת ביותר והקורא מתבשם מהריחות והטעמים המוצגים לפניו. אלא שהנחלה הזאת עומדת בפני קריסה כלכלית אם לא יימצא תקציב להשארתה בידי שתי האחיות. חרב הפיפיות הזו מתנופפת מעל ראשן והזמן דוחק. טס יוצאת מיד למסע חיפושים. היא עוברת דרך ההיסטוריה המשפחתית שלה ושל איזבל ומגיעה לדנמרק של מלחמת העולם השנייה. היא מחפשת את אביהן ואת האוצר המשפחתי יקר הערך שנעלם. גם הפן היהודי מובא כאן.
הספר מתחיל במתכון לעוגת תפוחים דנית ולפני כל חלק נוסף יש מתכון מגרה אחר. זה נותן לקריאה טעם של בית, ובכלל, זה בדיוק הספר שמתאים לך להתכרבל איתו בימים קרים. סיפור האהבה מתקדם אף הוא וגם אם די ברור מה יקרה בסוף, כיף ונחמד לקרוא אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה