Very good, Almost - Tal Badichi
הוצאת שתיים, 2023, 314 עמודים מודפסים,
נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית עברית
לפני כשבוע הנחייתי מפגש ספרותי בנושא מעצורים ובין יתר הקטעים שנקראו היה קטע מתוך ספר (שהקוראת דווקא לא אהבה) המדבר על צעירים שפוחדים להתאהב, שמרגישים שהם צריכים את כל מה שהגדירו לעצמם מראש, כאן ועכשיו. הספר של בדיחי היה יכול להתאים מאד לשיח ההוא. הגיבורה, מירב, נכוותה לא מעט מאהבה נכזבת ומזוגיות מרַצָּה. היא כבר לא מאמינה ביכולתה למצוא את זה שאהבה נפשה ובוחרת במפגשים חד פעמיים שלא יערבבו לה את הלב. כך היא פוגשת את איתמר, שהגובה שלו לא מתאים לה, והוא לא נראה כמו שכתוב לה בטבלת ההתאמה שבנתה לעצמה. בנוסף, בהיותה גם יפה, גם חכמה, גם מצליחה בעסקיה המקצועיים, יש ממנה ציפיות מהמשפחה והחברה להקים בית יהודי מהר, ואז, למרבה הצער מי שמתחתנת היא דווקא אחותה הצעירה.
מירב היא HR מצליחה בחברת השקעות, דתייה. היא הולכת לבית כנסת כשצריך, שומרת כשרות ושבת. לא שומרת נגיעה, אבל אל נא תטעו לחשוב שזהו ספר אירוטי. הוא אינו כזה.
אסתפק בזה מבחינת העלילה.
המבנה של הסיפור די מוכר לנו מסיפורי אהבה אחרים. מה שהתחדש לי כאן הוא עניין המנטליות הדתית שפחות מוכרת לי. את הלבטים של אישה דתייה בחברה דתית וחילונית קראתי בשקיקה. למדתי מילים כמו "וורט" שלא היכרתי. הגישה של הגיבורים לקידוש חיממה לי את הלב, ובמיוחד אהבתי את הקישוט הסיפורי שהביא לספר הסבא של איתמר, סיפורי מסורת. אהבתי גם את ההומור. ביטוי כמו "מובטל מתשרי תסר"ח" אני שוקלת לאמץ.
"אחר כך היו שלושה ימים שהוא שיפץ את הבית. קנה צבע שמנת מאיזו טמבורייה ועבר על כל הסלון... אני מרגיש בתוך מוזיאון אחי, בר נוי אמר, עניין של זמן עד שיבואו לפה תיירים." עמ' 84
"הפתעה? בר נוי גרף את הז'יטונים, מותק, אני הייתי פותח פלופים בימים שאתה עוד היית פתק בכותל." עמ' 282
סיפור העלילה - על העליות והירידות שבו - הוא לא משהו שלא פגשנו בעבר. אבל בזכות ההומור, הפן המסורתי והדתי של סיפור האהבה הזה, אהבתי אותו. זהו עולם פחות מוכר לי, של בנות שעשו שירות לאומי במקום שירות בצבא, של שמירת נגיעה, של ביקור בבית כנסת כמקור של חיזוק וכוח נפשי. תמיד מסקרן ונעים לשמוע דברים ממקור ראשון.
"איתמר נשאר עם המשפט של ניב. הוא צודק, הוא חשב, לכולנו נשארו שאריות של אלוהים. גם כשמדברים על בחורות עוד מתפלק ציטוט מאיזו משנה. לא מזמן נשאר כסף בקופה של הפוקר ועשינו התערבות על מי זוכר את כל הסעיפים של במה מדליקין ובמה אין מדליקין. והרצון התמידי הזה להשלים את הפערים, עם הבנות ועם הסמים ועם הטיולים בשבת, איתמר חשב שלא משנה כמה עוד יחווה - הוא תמיד ירגיש שהוא בפיגור." עמ' 185
דווקא טוב מאד, טל בדיחי. אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה