יום שבת, 6 בפברואר 2021

איך ללטף קיפוד - מור אסאל


 How to Caress a Hedghog - Mor Asael
הוצאת נופך ספרים, 2020, 297 עמודים

לפני הכל אהבתי את הכריכה המינימליסטית. איצטרובלים חביבים עלי מאז ומתמיד בגלל עצי האורן שליוו את ילדותי. כאן יש איצטרובל מושלם, והוא מזכיר קיפוד יפהפה. אהבתי גם את הפורמט המיוחד של הספר.

נוגה, גיבורת הספר, נשואה  לברק ואם לצליל המתבגרת ולשי שעוד מעט גם הוא. יש להם כלבה, ברטה. לנוגה היה חבר, בן זוג, נפש אחות - אוהַד. האהבה ביניהם היתה עצומה ובונה, למרות ואולי בשל השוני באופייהם. שנים רבות אחר כך, כשנוגה חיה עם משפחתה בבית גדול ומואר, ועובדת ויוצרת כקרמיקאית ומדריכה, היא מגיעה לתחנת רכבת ופתאום היא רואה את אוהד. היא לא בטוחה שזה אמנם הוא, אבל לפתע מוצף בה כל מה שהרגישה כלפיו, מה שהיה ומה שהוחמץ, ומערער אותה כליל.
פרקי הספר נעים בין אז ועכשיו. נוגה היא בת קיבוץ על כל מה שמשתמע מזה: לינה משפחתית, אחר צהרים לחוץ, קשר די רופף של הילדים וההורים, תקשורת מפוספסת והמון תסכולים שנובעים מזה. בהמשך, התבגרות בקיבוץ שיתופי עם חבֵרָה ביחסי אהבה/שנאה, עישון, סמים ומסיבות, והמון כעס. זה גרם לנוגה לגדל כמה קוצים ולהתכנס אל עצמה. 

אוהד היה תיקון. 

בשירות הצבאי שלה כפקידת לשכה הכירה נוגה חיים אחרים, ונכנסה למעגל חדש שגרם לה לעשות מעשים שישנו את חייה. היא מתמלאת באשמה, ומלקה את עצמה. כך, עם הפצעים החדשים האלה גדלים בה קוצים נוספים, עד שעם השחרור והחזרה לקיבוץ קורה מה שגורם לה להתקפד כליל. היא עושה בחירות משמעותיות כלאחר יד, ממשיכה את חייה תוך התפשרות, תוך התנהלות נמנעת, תוך קבלת מה שקורה איתה ובניהול שיגרה רופפת, מעל פני המים. ואז היא מתחילה לחוות התקפי חרדה. באחד מאלה, כשהיא מרגישה שמישהו הולך בלילה מחוץ לביתה, מתברר שיש מחוץ לבית קיפוד. הקיפוד הופך לבן בית במשפחה, כמו ברטה. יש לא מעט רגעים בהם הקיפוד משקף את נוגה.

הספר מאד קריא. כבר בדף הראשון היה לי ברור שלא אוכל לעזוב אותו ליותר מכמה שעות. הוא משאיר בך טעם לעוד. אני ממשיכה לחשוב מה תהיינה ההחלטות של נוגה מהנקודה שבה הסתיים הספר ואיך ייראו חייה. לא פעם התרגשתי ואפילו התלחלחו עיני במהלך הקריאה ונקשרתי עד מאד למשפחה הזו, ובמיוחד לנוגה.

[הקשר עם ההורים בקיבוץ עם לינה משותפת, זרק אותי אל אחי הגדול שהיה מתעורר בלילה, מתהלך בחדר הילדים ומעיר אותם. אמרו שהוא סהרורי, והמטפלת מצאה שיטה: היא הניחה סמרטוט רטוב ליד מיטתו, הוא התעורר וחזר למיטה. הורי מאד התפעלו מזה אז. היום, כשאי אפשר לדבר על זה עם אף אחד משלושתם -  זה כואב.]

גיליתי בספרייה ספרי הדרכה להורים של מור אסאל. לא הכרתי אותם. אין ספק שהידע והרגישות המקצועיים שלה בתחום הזה באים לידי ביטוי כאן בספר. מאד מחכה לעוד פרוזה משלה. וכמובן, מאד ממליצה.




 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה