יום שישי, 11 בפברואר 2022

זכרון הריצה - רון מקלארטי


 The Memory of Running - Ron Mclarty
מאנגלית: דורית בריל-פולק
הוצאת מודן, 2006, 347 עמודים

אם דינה לא היתה כותבת על הספר הזה את המילים היפות שהיא יודעת לכתוב, היה הספר הזה נעלם מתחת לרדאר שלי והייתי מפסידה אותו. תודה, דינה.
בבית אחד באיסט-פרובידנס רוד איילנד (צפון מזרח ארה"ב) גרו סמיתי אייד, אביו ואימו. משפחה מאושרת, עם דיג בשבתות וקבוצה מועדפת בבייסבול. בבית ליד, גרה השכנה בִּי וילדתה הנכה נורמה שאוהבת את סמיתי אהבת נפש. על הפסנתר בבית משפחת אייד מוצבת תמונתה של בֶּתאני, אחותו היפהפייה של סמיתי. בתאני נעלמה, והפעם לתמיד. הקול ששמעה בתוכה הנחה אותה לעשות דברים מוזרים, מסוכנים, לעצמה ולסביבותיה. סמיתי, הקשור אליה בנימי נפשו, זה שהיא מכנה "הוק", שתמיד נמצא איתה, ושהיא  - נמצאת איתו גם כשאיננה, יוצא לחפש אותה. כשנעלמה היה סמיתי ילד רזה מאד ונאה מאד, ועכשיו, 25 שנה מאוחר יותר, הוא בן 43, לוזר שעובד בעבודה משמימה, שמן ומוזנח, שיכור תדיר ומעשן. הוא יוצא למסע אופניים אל לוס אנג'לס, כי לאחר מותם של אביו ואימו הוא מוצא מכתב שבו נכתב שבתאני נמצאת שם והוא נחוש למצוא אותה. מרוד איילנד עד לוס אנג'לס זה אומר, אם לא אכפת לכם, פחות או יותר לחצות את ארצות הברית לרוחבה.

 "זוכר איך נתת לי לרכוב על האופניים בחזרה ואתה רצת לידי? בגלל זה אני מפחדת. אני מפחדת שאתה הפסקת לרוץ, ואני לא רוצה שתפסיק. אני רוצה שתישאר בנאדם שרץ. אני רוצה שתזכור את הריצה." עמ' 312

"מחוץ ליריעת האוהל שלנו, אחרי מַעבר רשת הגומי שחיבר את כולנו, בשמלת נשף לבנה, ניצבה בתאני בַּפוזה שלה. זאת היתה אחת הפעמים הבודדות שראיתי אותה בבירור. היא עמדה בגשם אבל היתה יבשה. מהחיוך שלה, מהשיער שלה, מהעיניים שלה זינקה השמש במקום שבו לא היתה שמש." עמ' 160

"היא השתתקה לרגע, וההערצה הדמומה שלי לאישה הזאת מילאה את האזור הכפרי של ארצות-הברית והציפה את הערים." עמ' 286

"פיליפ חייך במרירות - חיוך שפונה לתוך הנפש פנימה, חיוך שהוא בעצם רק קמט בפנים... ראיתי את העקול הזה של הפה שלו כלפי מטה על הפנים של אבא שלי. לא רציתי שהוא ידבר יותר." עמ' 305

הדרך אל בתאני רצופה מפגשים עם אנשים שונים ומיוחדים, חלקם עזרו לסמיתי וחלקם פגעו בו. אנשים התייחסו יותר לצלקות הרבות על גופו מקליעים שחטף במלחמת ויטנאם, לשערו וזקנו הארוכים. הוא הסביר לכולם שהוא לא חסר-בית. שהוא נוסע לחפש את אחותו. המפגשים האלה, וכן המפגשים עם נורמה ובתאני המלוות אותו כל אחת ממקומה - בונים את היופי שבספר הזה, שאתם ממש לא רוצים לפספס.
 
    

    

    

    

2 תגובות:

  1. טליה..!!! איזו סקירה נהדרת לאחד הספרים הבאמת מרגשים! כל כך הרבה דמויות היכרנו, חלקן אהבנו, היו כאלה שפחות, אבל סמיתי ללא שום ספק הוא מהדמויות שנשארות בך.
    ותודה על הפרגון!

    השבמחק