עריסת האויב - שרה יאנג
My Enemy's Cradle - Sara Young
מאנגלית: עילי סופר
הוצאת כנרת, זמורה-ביתן 2011, 364 עמודים
הזנחתי אתכם מעט לאחרונה, ואני מתנצלת. זה בגלל שהספר האחרון שכתבתי עליו, הסיפור של שם המשפחה החדש, נשאר חרוט בי כל כך, שהיה לי קשה ממש להתחבר לספרים אחרים שקראתי. אז קראתי את למצוא ולאבד, ולא התאים לי לשתף אתכם בו, כי כל כך הרבה עיסוק במוות יש בו, וגם ממש נחמץ ליבי ישר בהתחלה כשאמה של הגיבורה נוטשת אותה... ולכן, ככל שזה תלוי בי, אף שהספר כתוב בצורה מופלאה ונהדרת, כאן, בחלקת האלוהים הקטנה שלי, החלטתי לוותר לכם עליו.
אני חוזרת אם כן לספר שקראתי די מזמן, הוא מעין קונצנזוס אצלנו. גם אהובה שקוראת בעיקר מתח אהבה אותו, גם דליה שקוראת הכל מכל, ועוד רבים וכן טובים, כולם מאד אהבו אותו. עכשיו, זה קצת ספר שמיועד למי שאנחנו קוראים במחוזותינו "מייטיביי קרוא"... הנושא מאד לא פשוט וגם, חזרנו כאן למלחמת העולם השנייה. זה לא סיפור שואה קלסי. מובא כאן פן פחות מוכר של הזוועה הנאצית.
הגיבורה הראשית, צירלה, היא חצי יהודיה. היא מאוהבת ביהודי והרה לו. מכיוון שהיא נראית ארית, היא יכולה לבחור שלא להישאר בבית דודיה בהולנד, (אליהם ברחה מפולין) ולסכנם. היא מתחזה לבת דודתה אנקה ומצטרפת ל"ליבנסבורן" - המעון לנשים הרות שברחמן תינוק ארי. זהו מחנה סגור והנשים בו מפתחות סוג של יחסים חבריים, יש גם חברות נפש, אך הפחד והאיום מלוים אותן כעמוד ענן לפני המחנה. לגיבורה שלנו יש, מן הסתם, יותר מה להסתיר מלחברותיה, והיא רוצה לשמור על עצמה מחד ועל בן זוגה מאידך.
זהו ספר שזכה להרבה תשבחות בעולם. הוא "זורם", הוא מרתק, הוא פותח חלון למקום שהוא פחות מוכר מכל סיפורי המלחמה הארורה ההיא, והוא מאד מעמיק. התחושה היא שהקורא נמצא שם, ומוצא את עצמו מתלבט התלבטות קשה ולעיתים בלתי אפשרית עם הגיבורה, ככל שההיריון מתקדם מחד והמערכה מתקדמת מאידך. כאן, ולאחר שקיבלתי בראש מאביטל, אני אניח לכם מבחינת העלילה. לא כדאי לי להסתכן ולספר עוד מחשש לספוילר.
ג'נה בלום, הסופרת של הספר המצויין אלה שמצילים אותנו (שאולי עוד נדון בו פה בהרחבה) המליצה על הספר וכתבה שהמחקר שהמחברת עשתה הוא מדוייק כל כך, שהתחושה היא שכאילו חוותה את הדברים על בשרה. ואכן, זהו ספר שלא מניח לך עד שתסיים אותו.
כמובן שלא רק אני אהבתי את הספר ולא רק הקונצנזוס של המעגל החברתי שלי בא כאן להמליץ על הספר הזה. תראו, למשל, מה קרה בארצות אחרות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה