אנה ואיש הסנונית - גבריאל סביט
Anna E l`Homme-Hirondelle - Gavriel Savit
תרגום דנה פלג
הוצאת דני ספרים 212 עמודים
לא הזדמן לי עד כה להשתתף בקבוצת קריאה או בסיעור מוחות על ספר, אבל תוך קריאת הספר הזה חשבתי כמה הייתי רוצה להיות חלק מקבוצה הדנה בו. אני קצת חוששת מעניין השיח בקבוצות כאלה, בגלל עניין לא פתור שיש לי בעברי. הייתי קצינת חינוך בבית הספר לטיסה. בין יתר תפקידי השתתפתי בשיחות של "מפקדת החניכים". באחת הפעמים, בעקבות מפגש לוהב וחסר קשב כתבתי בעיתון שלהם עד כמה לקו בתרבות השיחה שם. אחד החניכים - קראו לו מולא - ניגש אלי למחרת להסביר. דיברנו קצת על זה. הוא אמר שבעתיד ישימו יותר דגש על כך. כמה שעות לאחר מכן הוא נהרג בתאונת טיסה.
לומר שהספר מדהים יהיה, לטעמי, המעטה בערכו. אתה קורא בו כאילו בצעד תימני - שניים קדימה, אחד אחורה. (זה באמת צעד תימני?) כי על כל משפט שקראתי עצרתי לרגע לחשוב, ויש קטעים שהם עדיין אניגמטיים לי. זה ספר שאתה רוצה שיהיה איתך בבית שתוכל מידי פעם לחזור אליו ולהבין בצורה חדשה את הנאמר.
כבר כתבו הרבה על הספר. גם בעברית סקרו אותו רבים. ובכל זאת, אני רוצה להציע כאן את הזוית האישית שלי עליו.
העלילה ממש בקצרה: אנה היא ילדה בת 7 בקרקוב, פולין, 1939. אביה הבלשן, שלימד אותה לדבר בשפות רבות, יצא לכמה שעות אך מעולם לא חזר. היא נאלצת לנדוד בחברת איש גבוה, ממעט מאד לדבר, למרות שהוא דובר שפות רבות ומיוחדות, איש הסנונית. מלחמה. הישרדות. סכנה. בדידות. כל החבילה. במהלך כל הספר הילדה מתקרבת לאיש הסנונית ולומדת אותו, את מהלך חשיבתו, את כללי ההתנהגות שהוא מכתיב לה.
לקראת סופו של הספר, האיש משתנה, וגם היא. מחשש לספוילרים, אני משאירה לכם את כל השאר עלום. באיזה שהוא מקום, זהו חלק מהקסם של הספר. אני יודעת שזה אולי יישמע לכם מרתיע, אבל כבר בקריאת העמוד הראשון תראו שנלכדתם. אי אפשר להשאיר את הספר הזה לבד. הוא קורא ומזמין אתכם לשוב בדחיפות בלתי נסבלת כמעט.
"כך שכאשר הגיע האיש הרזה, שדיבר אל סנוניות ושלף מהאויר את העוגיה האהובה עליה, יכלה אנה ללמוד לדבר בשפתו... ועדיין, היה משהו מאחורי פניו האדישות, כשצפה בה מושיטה את ידה אל הסנונית, או טועמת את מתיקותה של העוגיה - היה בו משהו מעבר לתעתוע ולנצנוץ, משהו מוצק ויציב ואמיתי. משהו חבוי... כך שאנה ידעה בזעם מבהיל, שעוצמתו נתנה בידיה החשופות את הכוח לשבור ברזל קר, כי יש מילים נוספות שמסתתרות בין אלה שאמר לה האיש הגבוה." עמודים 28-29.
"אנה תמיד היתה מה שמבוגרים מכנים: "נבונה לגילה". היה זה ביטוי, כך הסביר לה אביה פעם, בעל כמה וכמה שימושים. לחלק מהמבוגרים היא אפשרה לברוח מבהירות המחשבה של ילדים: "אה," הם יאמרו לנוכח הערה של חוכמת ילד בלתי רצויה, "היא כה נבונה לגילה!" וימשיכו הלאה. לאחרים שימש אותו ביטוי כתזכורת לעליונותם כמבוגרים, שהושגה בקלות רבה מדי: "אה", הם יאמרו כשסמכותם זו תאותגר באופן לגיטימי אך לא נעים. "היא כה נבונה לגילה!" וימשיכו הלאה." עמ' 40
"הזאבים והדובים לא אוהבים בני-אדם כלל והם יפגעו בך, אם רק ימצאו סיבה. הם כאן כי הם רוצים שהעולם יהיה מלא חיות כמותם." עמ' 66. אני לא באמת צריכה להסביר לכם כמה עמוק ורחב המשפט הזה, נכון? כמה הקבלות יש לו לכל מה שקורה סביבנו.
"שאלות, אנה - שאלות הן הרבה יותר חשובות מתשובות, והן גם לא מתפוצצות לך בפרצוף. אם תמשיכי לשאול שאלות, לא תהיי אף פעם רחוקה מדרך המלך." עמ' 207
והלוואי ונמשיך לשאול ולשאול.
סיימתי לקרוא את "אנה ואיש הסנונית". הספר הוא מלא קסם, מתרחש במלחמת העולם השנייה, אך עוסק בעולם ומלואו, קשה לעבור הלאה בלי לכתוב עליו כמה מילים.
השבמחקהספר מוגדר לקטגורית YA, כלומר בני נוער ואני בספק עד כמה בני נוער יכולים להתחבר לכל התמות המופיעות בו, אבל, תנו להם לקרוא ותשאלו אותם.
בשבילי הספר הוא על הורות. הורות מרוכזת מאוד.
הורות שנכפית על איש הסנונית, כשאנה האבודה מתחילה לעקוב אחריו. הורות של אב, שאיבד בת (כך מתגלה בהמשך) ומוצא בת חדשה. בהמשך מצטרף אב נוסף לתא המשפחתי הקטן וזה אחד הדברים שאהבתי בספר. יש בו תא משפחתי חלופי, ללא קשר דם, עם שני אבות (בחלק מן הזמן) שהעובדה שהם גברים היא חסרת משמעות לתפיסה שלהם את תפקידם כהורים.
יש ילדה ויש מבוגרים והם ישגיחו עליה, יהיו מחוייבים לה, יטפלו בה ואף יקריבו מעצמם למענה.
החוויה של ההורות המזוככת הזו מתעצמת בהמשך הספר, כשמתבצע היפוך התפקידים. הורים, בערוב ימיהם תלויים בילדיהם. זה קורה גם בסיפור, כשאנה עדיין צעירה מאוד, אך היא זוכה לחוות את השלב הזה של ההורות גם כן.
באנגלית נקרא הספר Anna and the Swallow Man.
Swallow הוא השם של הסנונית באנגלית, אך יש כאן גם משחק מילים כי Swallow הוא גם לבלוע. כלומר השם הוא גם אנה ואיש הסנונית וגם אנה ואיש הבליעה.
מה האיש הזה בולע?
די מהר אנה מגלה כי הוא בולע תרופה, שלוש פעמים ביום. בהמשך, כהתרופה אוזלת, הוא יבלע חרוזים..
אך יותר מכל, כך אני חשתי, איש הסנונית בולע את עצמו.
הוא נמנע מלחשוף דברים אישיים, רוב הספר הוא נשאר כחידה גדולה שאנה מנסה לפענח.
ההורות שלו היא הורות מוגבלת, הוא עסוק בהישרדות היומיומית, הוא מלמד את אנה על הטבע ועל הטבע האנושי אבל, לא חושף ולא מגלה את עצמו. אין סיפורים על "כשאני הייתי ילד..." לא ברור איך זה שהוא יודע כל כך הרבה שפות, יודע כל כך הרבה סודות על העולם והיקום... הוא נשאר חידתי. מעל לכל, הוא בולע את עצמו.
הספר נקרא בשקיקה מכיוון שהוא נותן מבט אל תוך עולם כאוטי וממחיש את החיים תחת סכנת מוות מחד ומאידך את הצורך לשמוח, לאהוב, להינות ממוסיקה, משירים, ממשחקים ועוד..
השואה נוכחת, אך בקטנה מאוד. היא מבליחה בדמותו של רוכל שבאמתחתו חפצים שמקורם מפוקפק, הוא מביא איתו סיפורי זוועות וגם איום.
דמותו של הרוכל מעלה את הקונפליקט הערכי. מה חשוב יותר, לשמור על הערכים שלך כאדם או לשרוד?
בספר כל דמות משלמת מחיר על הבחירה שלה... וכך מעבר לנושא המוסר, מצטרף גם נושא הגורל.
הסוף חידתי משהוא, פתוח, לא ברור מה יקרה לדמויות והדמיון יכול להשלים.
ממליצה לכל אחד לקרוא את הספר, יותר מפעם אחת.
הספר מלא בתובנות מרתקות על טבע האדם ומציג גישה מתבוננת, כמעט בודהיסטית, על החיים.
על גבריאל סביט, המחבר, אין הרבה מידע באינטרנט. הוא יהודי, את זה הצלחתי לגלות, צעיר למדי ומתפרנס גם ממשחק. http://www.teenreads.com/authors/gavriel-savit
זהו ספרו הראשון.
מומלץ.
ההארה שלך היא ערך מוסף לספר. תודה רבה. גם אני בספק אם ההגדרה של ספר נוער מתאימה. אכן, אפשר לחשוב הרבה על נושא ההורות פה, וכן גם על התלות בכלל של אדם בחברו.
מחק