יום ראשון, 21 באפריל 2019

שריפות קטנות בכל מקום - סלסט אינג


Little Fires Everywhere - Celest Ng
מאנגלית: סמי דואניס
הוצאת אחוזת בית 2019, 375 עמודים.


קיבלתי את הספר הזה לפני כחודש. קראתי אותו לאט. גם כי היו כאן דברים, אתם יודעים, וגם פסח וזה... וגם כי צריך שקט כשרוצים לקרוא אותו. הציפיות היו גבוהות, בגלל כל מה שלא סיפרתי, של אותה סופרת שאתם וודאי זוכרים כמה הוא נפלא ומיוחד. מצד שני יש את החשש המוכר מסֵפֶר שני שבדרך כלל נופל מהמוצלח הראשון, אולי התרגום קצת פחות, אולי לי לא נראה מתאים להכניס משפט כמו "לראשונה בחייה זה לא הזיז לה." (עמ' 371) בטקסט היפה והרגיש הזה, אבל בשורה התחתונה - מאד אהבתי את הספר. כל אחד מהספרים האלה מקסים במיוחד בעיני. 
יש פה סיפור על שתי משפחות שונות מאד זו מזו. משפחת ריצ'רדסון מורכבת מאב, אם וארבעה ילדים בגילים קרובים. הם גרים בשכונת שייקר הייטס שהיא שכונה יוקרתית ונחשקת בגלל הערכים הנהוגים בה, החוקים המחייבים המופעלים כדי לשמור על ערכים אלה, ובעקבות כך בגלל הרכב האוכלוסיה שלה. במשפחה השנייה יש אמא ובת בלבד, הן מתניידות ממקום למקום חדשות לבקרים, ומתקיימות מעבודת האם בעבודות מזדמנות. האם אמנית צילום מחוננת והבת, המתבגרת, לומדת בבית הספר עם בני משפחת ריצ'רדסון. האינטראקציה בין המשפחות והדמויות מרכיבות את השריפות הקטנות, וכבר בהתחלה מספרת לנו הסופרת על השריפה הגדולה שאליה מובילה העלילה בספר. אולי זה לא מספיק ברור לכם כאן, אבל, מכיוון שלא התכנסנו הערב כדי לספיילר את הספר - מי שייקרא יבין, ויהנה. ומאד כדאי לכם להיות שם. 
גם כאן, כמו ב"כל מה שלא סיפרתי" שלה, נותנת לנו הסופרת את הבום ישר בהתחלה ואז מגלגלת בפנינו את הסיפור המיוחד והמרתק שבעקבותיו הגיע הבום הזה. גם כאן מדובר באמריקאים שהם מאד אמריקאים, מול מהגרים. 

"היא כבר היתה רגילה לכך שכשמישהו מנסה לעשות עבורה דבר טוב, זה נבע או מרחמים או מחשדנות, אבל הפעם המחווה הפשוטה הזאת נתפסה בעיניה כמה שהיא: מעשה קטן ולא מחייב של חיבה.... "אז את רוצה לשמוע מה קרה?" היא שאלה, וכל הסיפור החל להתגלגל מפיה." עמ' 91. 

"הילד או הילדה שלכם הם מקום שאליו אפשר להימלט, אם יודעים איך להיכנס אליו. ובכל פעם שעוזבים את המקום הזה, בל פעם שהילד הו הילדה שלכם יוצאים מטווח הראיה שלכם, אתם חוששים שיותר לא תוכלו אף פעם לחזור אל המקום הזה." עמ' 141

"לא שהיא פחדה. פשוט, שייקר הייטס, על אף הערכים הנעלים, היתה מקום פרגמטי, והיא לא ידעה איך אפשר להתנהל אחרת. חיים שלמים של שיקולי נוחות וחשיבה פרקטית חנקו את הניצוץ שבתוכה, כמו שמיכה עבה וכבדה." עמ' 182.

זהו ספר שזכה לתפוצה נרחבת מאד, הוא הוכתר כספר השנה על ידי עיתונים חשובים. בעיקרון אני לא נבהלת מלהיטים, אבל גם לא בוחרת דווקא בהם. משתדלת לברור את מה שאני קוראת בקפידה. על הספר הזה אני שמחה מאד להמליץ לכם. 

    

    


    



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה