החדר של ג'ובאני - ג'יימס בולדווין
Giovanni's room - Games Baldwin
מאנגלית: עדה פלדור
הסדרה הקטנה של כתר 2019, 272 עמודים
תכף בהתחלה המספר, דייויד, מגלה לנו שארוסתו חוזרת לאמריקה וג'ובאני מחכה בכלא לעריפת ראשו בגיליוטינה. מצמרר. הספר נכתב אמנם ב-1959 אבל הלכתי לבדוק. גיליוטינה? אז מסתבר שהשימוש האחרון בגיליוטינה היה ב-1977. קשה להאמין.
לא קל לי לכתוב על הספר הזה. הוא מתאר מעין שוק בשר הומוסקסואלי. יש מעין אוירה של מתח מיני שמרחפת מעל הספר, אוירה שכנראה היתה מתאימה יותר לתקופה בה נכתב. הגיבור המספר, דייויד, הוא גבר רכרוכי, חסר עמוד שדרה, מבולבל מינית ורגשית. הוא מאורס לאשה שאוהבת אותו, אבל מכיוון שהיא לא בטוחה ביחס שלו אליה היא נוסעת לספרד להבהיר לעצמה מה היא רוצה. דייויד מצטרף לסצנת הגייז בפריז, ועובר לגור עם ג'יובאני, בַּרמֶן איטלקי יפהפה.
השתלשלות העניינים בספר איטית מאד ואפלולית. התחושה הכללית היא של בוז של הגיבור כלפי עצמו, ואולי מתבקש גם בוז של הקורא כלפיו. יש תיאורים של החדר המטונף בו הוא גר עם בן זוגו, ואתה שואל את עצמך למה הוא לא עושה משהו כדי למנוע את הַהִדּרדרות התלולה אליה נכנס, לא לגמרי מרצונו. כל הסצֵנה המתוארת בספר נראית לי רחוקה מכאן ועכשיו מאד, (ואולי אני טועה בזה) אבל היא כתובה היטב, מקושטת במילים בצרפתית, והיא תופסת את הקורא בגרון ומכריחה אותו להמשיך ולקרוא, עד הסוף הבלתי נמנע. הוצאות רבות מאד הדפיסו אותו בשעתו ועדיין נשאר בו טעם מיוחד, לא מוכר ומעניין.
"סמוך עלי. למה שארצה להרעיל אותך? אם תמות לא תהיה לי עבודה, ורק עכשיו גיליתי שאני רוצה לחיות." עמ' 82
"הרבה נכתב על אהבה שהופכת לשנאה, על הלב שמתקרר עם מות האהבה. זה תהליך מרשים. נורא בהרבה מכל מה שקראתי עליו אי פעם, או מכל מה שאוכל לומר עליו אי פעם." עמ' 254
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה