יום שלישי, 11 ביוני 2019

שרוכים - דומניקו סטרנונה


שרוכים - דומניקו סטרנונה
 Lacci - Domenico Starnone 
מאיטלקית יעל קריצ'וק
 הסדרה הקטנה של כתר, 2018, 203 עמודים


"השוטר הצעיר הקשיב, ופניו נראו כפני מי שירד לבקר אצל אל השאול רק כדי לשמוע את המתים מפטפטים." עמ' 65
לא מעט עלה שמו של דומניקו סטרנונה במחוזותינו כשהתפרסם הספר הזה. היו שאמרו שבעצם הספרים של אלנה פרנטה נכתבו על ידו. או ההיפך. המסתוריות שאפפה את פראנטה גררה לחישות על סטרנונה, מי כתב את מה אצלם במשפחה? האמת? מה איכפת לי? כל זמן שהוא ו/או היא כותבים ככה, שיקראו להם זלמן. זה עדיין יהיה בסדר גמור מבחינתי.
כמה מהטובות ביותר המליצו על הספר הזה. היתה גם מי שהסתייגה. אבל אף אחד לא נשאר אדיש. הספר הגיע אלינו לספרייה ומיד נעלם. אבל מצאנו אותו, וטוב שכך. יש אנשים שכותבים על נושאים יומיומיים ורגילים, על לחם ומים, ואיכשהו מצליחים להדביק אותנו לכתיבתם. כאלה הם פרנטה וסטרנונה. 
זהו סיפור על משפחה. זוג הורים - אלדו וּוָונדה, שני ילדים - סנדרו ואנה, מאהבת, לידיה, שכן אחד - נאדר, וחתול אחד - לאבס. אין הרבה שמחה בקבוצה הזו. יש אהבה, בגידה, יחסים בין בני זוג, יחסי הורים-ילדים, יחסי איש ומאהבת, ויחסים שבין אחים, ששותפים למה שקורה בין הוריהם. הספר מחולק לחלקים ופרקים ובכל אחד מהם מתפתחת שגרה, כל פעם שגרה מסוג אחר. למראית עין, לא קורה שום דבר חדש ושונה ממה שנכתב בתחילת הפרק. ובכל זאת, זה כתוב מדהים, ונקרא - לפחות בפעם הראשונה - בנשימה אחת. אחר כך הקורא נשאר מהורהר, גם על עצמו, גם על מעגל החברים שלו ועל משפחתו. וחושב מתי תהיה הפעם הבאה שיקרא לו הספר הזה אליו. 

     

      

  




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה