פרפרים בנובמבר - אידור אווה אולפסדוטיר

Ringing i November - Auour Ava Olafsdottir

מאנגלית - גבי סילון

הוצאת מודן - חרגול 270 עמודים

שתיים מהסוקרות החביבות עלי המליצו על הספר הזה בחום. הוא לא התניע לי מהר, אבל לא ויתרתי. קצת חששתי מזה שזה מתורגם מאנגלית למרות שלפי השם, ברור לחלוטין שבמקור זה נכתב בשפה אחרת, כנראה איסלנדית. תרגום יד שנייה עלול לאבד מהמשמעויות במקור. ובכל זאת, הספרות האיסלנדית חביבה עלי משכבר, וחיכיתי מאד לתורו של הספר הזה. 

בתחילה נעזבת הגיבורה (שאין לה שם) ע"י בן זוגה וגם ע"י בעלה, באותו יום. שנֵי האירועים לא ממש משפיעים על מצב הרוח שלה. לאחר מכן, חברתה ההרה נופלת ונחבלת ומבקשת ממנה לקחת תחת חסותה את בנה בן הארבע שהוא מיוחד, כבר שמיעה וראיה אבל כבר קורא וכותב. בד בבד היא זוכה בסכום ענק בהגרלה של חרשים ומחליטה לצאת למסע עם הילד. הגיבורה נראתה לי  מדליקה בהתחלה. מצאה חן בעיני האִינדיפֶרֶנטִיות שבה, זה שקשה להוציא אותה משלוותה. בהמשך, זה התחיל לשעמם...

בעמוד 30 עקצה אותי בעין שגיאת הגהה: "שאלת את עצמם פעם..." לא נורא, חשבתי, והמשכתי לקרוא. הגיבורה דורסת אווז. בהמשך היא גם דורסת כבשה. מידי פעם מתווספות דמויות צדדיות לסיפור, לא תמיד ברור היה לי מה מקומם בעלילה. הסיפור קופץ בזמנים, וזורק אותנו מידי פעם לילדותה של הגיבורה, ואהבתי את הנוסטלגיה הרכה שם. עדיין לא היה ברור לי איך נבנתה הדמות, לאור ילדותה היפה, ככזאת אדישה. המקום היחיד שבו היא קצת פחות אדישה הוא ביחסה אל הילד. גם כאן, הוא נעלם לה פעמיים ורק אז היא נלחצת. לפעמים היא נזכרת פתאום שצריך להאכיל אותו. 

אולי אני רואה את הדברים באור שלילי עכשיו, אחרי שקראתי ספר כל כך מדהים כמו שארית היום, אבל לכל אורך הספר נקטלות חיות נוספות. למה? מה היה חשוב לסופרת להרוג חתלתולים? נקבת ליוויתן והעובר שלה? מה לא הבנתי פה?

בסוף הספר יש מתכונים הזויים. למשל: תה עם לחם וסלמון, לווייתן חמוץ. ובכן, יקיריי - בתיאבון.