בלובירד - ג'נבייב גרהאם

 

Bluebird - Genevieve Hraham

מאנגלית: יערית טאובר

הוצאת תכלת, 2024, 349 עמודים מודפסים 

כולל אילן יוחסין, מכתב לקוראים, מקורות ותודות.

לכאורה, זהו רומן היסטורי כמו שאנחנו מכירים מרבי מכר רבים. בכריכה יש אישה צעירה בגבה אלינו, לפניה שדה חיטה ויער ירוק, שמיים קודרים. יש מלחמה, יש פצועים, יש סודות שאסור לספר. יש סיפור משפחתי. יש גם מתח, וכמובן גם סיפור אהבה. 

אבל מכאן והלאה הוא אחר. יש בספר הזה הרבה יותר. 

זהו הספר העשירי של הסופרת הפורה הזאת. הסנונית הראשונה שמתורגמת לעברית. בכלל, אין כאן הרבה ספרים שבאים אלינו מקנדה ואני מקווה שיתרגמו עוד, כי זהו מה שנקרא ספר מהפך דפים. הוא כמו נקרא מעצמו. 

בלובירדז היה כינוי שניתן ע"י חיילים לאחיות קנדיות שטיפלו בפצועי מלחמת העולם הראשונה בחזית. הוא ניתן להן על שום המדים שלבשו, שמלות כחולות ושביסים לבנים, שאתם רואים פה בתמונה הפסטורלית שבכריכה של הספר. כל ההוצאות שהדפיסו אותו בחרו באותה תמונה, למרות ששדה החיטה הזה, ובכן ... הוא מסיפור אחר. 

בתחילת הספר ובסופו יש סיפור מסגרת, ובו מה שקורה בהווה. קייסי עובדת כעוזרת אוצרת במוזיאון היסטורי חשוב מאד בווינדזור, בחבל אונטריו שבקנדה. היא כבר מתכוננת לסגור וללכת הביתה כשלפתע מופיע בדלת איש יפה ומטונף שמראה לה בקבוק יין שמצא, שהיה טמון בתוך קיר בבית שהוא משפץ. קייסי מכירה את הבית הזה מסיפורי הילדות שלה והתעלומה בוערת בעצמותיה. 

עכשיו אנחנו מגיעים לסיפור העיקרי פה. אדל, אחות במלחמת העולם הראשונה מטפלת בפצועים, ובמיוחד באחד, ג'רי ביילי. אחיו, ג'ון, מביא אותו אל חדר הטיפולים שלה, לאחר שנפצע במהלך חפירת מנהרות במלחמה. ג'רי פצוע בפניו, יש לו צלקות שמעטרות אותן. תוך כדי הקראת ספר, מתפתח קשר חם ועדין ביניהם. אדל מטפלת בו עד שהוא מבריא מספיק בשביל לחזור לקרבות. לאחר המלחמה אדל חוזרת הביתה, לווינדזור, ועובדת כאחות אצל רופא מקומי. גם ג'רי חוזר לשם והם מחפשים ללא הצלחה זה את זו. זוהי תקופת היובש, שבה אסור היה למכור ולשווק אלכוהול. ג'רי וג'ון מבריחים ויסקי שהם מייצרים בעצמם, בעקבות מורשתו של אביהם. הם מסתכנים בכך גם מהמשטרה אך גם, ובעיקר, על ידי מי שנעשה בהיעדרם ראש הכנופיות של המבריחים במקום, ארני ווילובי, יריבם מילדות. 

סיפורן של הבלובירדז, האחיות שבאו לטפל בפצועי המלחמה מתואר כאן בצורה מרגשת. סיפורה של תקופת היובש הסוערת והאלימה, של שנות העשרים במאה הקודמת לא היה ממש מוכר לי, והוא מרתק. במכתב לקוראים מעשירה הסופרת את הידע שלנו בהמון פרטים מעניינים על התקופה הזו. הסופרת ערכה כאן מחקר רציני ומעמיק לטובת הספר ולטובתנו. (אגב, מציעה לכם לא לקפוץ אל החלקים האלה שבסוף הספר לפני שאתם מסיימים את הקריאה. רק מזהירה. אנחנו הרי לא אוהבים ספוילרים, נכון?)

הקשר המורכב בין הדמויות מתואר בצורה נהדרת. בסיפור האהבה של אדל וג'רי, יש נפילות קלות לקיטש, אבל אפשר לבלוע את הצפרדע הזאת כי הסיפור, כאמור, זורם, מרתק ומצויין. 

מומלץ מאד.