ורד חצות - לוסינדה ריילי

Midnight Rose - Lucinda Riley

מאנגלית: דפנה לוי

 הוצאת מודן, 2024, 488 עמודים

לוסינדה ריילי המנוחה היא סופרת מאד אהובה בספרייה שלנו. כל ספר שלה שמתורגם עכשיו נחטף מיד ונעלם מהמדפים. אני, למען האמת, כמעט ויתרתי. זה לא זרם בהתחלה, והרגיש כמו רומן רומנטי די נמוך. הייתי קוראת עמוד או שניים ונרדמת. אבל כשכתבתי על כוונתי לנטוש בקבוצות הקריאה השונות בהן אני משתתפת, הזדעקו התגובות והזהירו, והמליצו מאד מאד להמשיך. אז הנה אנחנו כאן.

יש כאן שני סיפורים. סיפור המסגרת הוא רומן רומנטי לכל דבר ועניין ורק בסוף מתרחש בו משהו שמרים אותו ומתחבר אל הסיפור השני. ויש את סיפור הליבה שהוא אכן מעניין ומרגש. בקטע הזה, שהוא יותר משמעותי בספר, אף נרשמו אצלי דמעות. 

אנהיטה (אנני) היא בת למשפחת אצולה ענייה בהודו שנמצאת תחת שלטון בריטי. היא בת מאה והיא כותבת מכתב לבנה שנעלם. היא יודעת בתוך תוכה שהוא חי אבל הוא לא איתה וכבר שנים רבות, מאז ילדותו, היא מחפשת אותו. על ערש דווי, כשהיא גוססת היא קוראת לנין שלה, ארי מאליק, מפקידה בידו את המכתב שכתבה ומפצירה בו לחפש את בנה האבוד. 

רבקה היא שחקנית אמריקאית יפהפיה שהקריירה שלה בשיא, והיא בזוגיות עם ג'ק, שחקן שהקריירה שלו מדשדשת. הוא מפרסם שהם מאורסים למרות שהיא עדיין לא אישרה זאת. רבקה מצטלמת לסרט באחוזה מתפוררת שבה נמצא לורד אנגלי מתרושש, ששוקל למכור אותה, אך שמח להשכיר אותה לצוות של הסרט המצולם. לאחר שהיא אינה עונה לו בטלפון מגיע ג'ק לאתר הסרט שבו היא מככבת.

ארי הוא איש עסקים מצליח. הוא מגיע לאחוזה בה הכל קורה ומוצא קצוות חוטים שעשויים לקשור את מי שגר באחוזה לסיפורה של  הסבתא-רבתא שלו. 

הספר הצליח מאד בעולם, והוצאות רבות הדפיסו אותו, בכל המֶדיות. מהכריכות ניכר שמדובר ברומן רומנטי, אך כזה שיש בו נופך אתני היסטורי. מצטיירת בו תמונה של הודו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, וזהו בהחלט ערך מוסף לו. סופו מפתיע מאד. 

אני יכולה בהחלט להבין למה כל כך הרבה אנשים אהבו את הספר הזה, ולמה הוא זכה להצלחה כזאת בעולם.