עשרים ימים עם ג'וליאן ובאני הקטן מאת אבא - נתניאל הות'ורן

  Twenty Days with Julian and Little Bunny by Papa - Nathaniel Hawthorne

תרגום: יורם נסלבסקי

הוצאת תשע נשמות 116, 2023, 89 עמודים מודפסים

"... ירדנו אל האגם. בדרכנו אסרנו מלחמה על הדרדרים, שהופיעו לעינינו בדמות הידרות ודרקונים מרובי ראשים, ועל בוצינים גבוהים שהתחזו לענקים. אחד האחרונים גילה התנגדות כזאת, שמקלי נשבר במפגש עימו..." עמ' 16

"באני כבר התרגל אלינו, מדלג לעומתנו בהיכנסנו לחדר ומזדקף על רגליו האחוריות לראות אם יש לנו משהו בשבילו... הבאתי לו מעט שיבולת שועל ירוקה משדהו של מר טאפאן. אך נראה שהוא מבכר את נעליו של ג'וליאן על פני כל המאכלים, ומתמסר לטעימה מהן כל אימת שנקרית לו הזדמנות לכך." עמ' 21

הספר הזה מתאר שגרה, לכאורה - אין משעמם מזה, אבל כמה היינו רוצים שגרה כזאת. זו לא שגרה שיכולה להתקיים כאן ועכשיו. עשרים הימים שעליהם אנחנו קוראים פה קרו ב 28 ביולי 1851 כשאשתו של הסופר, סופיה (פיבי), ובנותיו אונה ורוז יצאו מביתם במערב מסצ'וסטס כדי לבקר קרובי משפחה ליד בוסטון. הות'ורן נשאר בבית עם ג'וליאן בן החמש ועם באני, ארנב המחמד שלהם (או כמו שנדבי קרא לזה חיית נחמד). 

אז לכאורה יש כאן 20 ימים שלא קורה בהם שום דבר מיוחד. השניים מתעוררים תמיד ב 6:30 בבוקר, ג'וליאן מושכב לישון ב-7 ונתניאל עולה על משכבו בין 9 ל- 10. בבוקר מסלסלים את שערו של "האדון הצעיר" ויוצאים להביא את החלב. מדי פעם הם הולכים להביא דואר, ואם אין כזה - שבים מאוחר יותר לאסוף אותו. לפעמים פוגשים מישהו (למשל את הסופר הרמן מלוויל,) לפעמים מישהו דופק בדלת, שזו הפתעה מיוחדת. אנחנו מדוּּוָחים על מזג האוויר וגם על מה שאכל כל אחד מהם במהלך היום. 

כאלה דברים הוא מספר לנו, ועושה את זה כך שאנחנו לא רוצים לעזוב אותם שם בלעדינו.

מזג האוויר מכתיב את סדר היום. יש אגם ליד הבית, וגם יער, ושכנים מעניינים יותר או פחות. יש את הגעגועים לפיבי והבנות, ויש את האיש הקטן, הגמדון, שהוא פעלתן בעל אנרגיה אינסופית שממטיר שאלות על ראשך ללא הרף.  "כעת הבחור הצעיר רוכב על סוס הנדנדה ומדבר אליי מהר ככל שמתירה לו לשונו. רחמים עלי, האם עמד עוד אדם במטח דיבור ילדים כמו זה שניחת עליי! " עמ' 72

אז אתה לא מציץ בטלפון כל רגע. מתעדכנים בחדשות פעם בשבוע בדוכן העיתונים, או דרך מכתבים שמגיעים בדואר. התרבות באה ממה שקורה ליד האגם או בשדה, ממזג האוויר, מִסְפרים ומשיחות עומק עם הסופרים והמשוררים שגרים שם.

מה רע?