חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות עלייה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עלייה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 ביולי 2024

הכלה האחרת - גלילה רון-פדר-עמית

 

The Other Bride - Galila Ron-Feder-Amit
הוצאת מודן, 2024, 410 עמודים
ועוד 5 עמודים לא ממוספרים של רקע היסטורי

זהו סיפורן של נשים חזקות במאה ה-19, המגיעות לישראל, כל אחת ממניעיה שלה, ומניחות לפתחינו את ההתחלה, את הפסיעות הראשונות של ההתיישבות בארץ. כדי שלא נתבלבל, בתחילת כל פרק כתובים שמות הנשים המשתתפות בו, המקום והשנה שבה מתרחשת עלילת הפרק. דמויות מעניינות, מיוחדות, הרבה כאלה. הדף הראשון הוא דף היכרות עם הדמויות המרכזיות. 

"היא ידעה את מה שכולם ידעו. זה לא היה סוד שאדמות הכפר הערבי מלבס נודעו לשמצה. במשך השנתיים שבהן שקלו הגברים לקנות אותן, הספיקו הנשים לאסוף עוד ועוד עדויות חמורות. יודעי דר סיפרו שזו קרקע אוכלת יושביה, לא מקום שראוי לבוא אליו עם ילדים. כל מי שבא לגור שם עורו נהיה צהוב, מחלות מתנפלות עליו בזו אחר זו והוא מת..." עמ' 216

"הויכוחים האלה חדלו לכווץ אותה, והיא כבר לא מנסה לאיין את עצמה כשהוא יוצא מגדרו. נס קרה לה. היום, כשאהר'ל צועק היא עוצמת עיניים וחושבת על האדמו"רית מלודמיר ומרגישה שאינה לבד. היא מרגישה מחובקת. כשהיא מחובקת היא חזקה יותר, וצעקותיו של אהר'ל אינן נוגעות בה. " עמ' 135

""ביילה-אמנון נדרך. הוא נושא אל אביו עיניים פעורות לא רק מתדהמה, אלא גם מדאגה. מה קרה לאביו שהוא מדבר ביידיש?... "הכל בסדר ילדים," חיים נתן חוזר לעברית, משתדל לשוות לקולו נימה רגועה., וכמו כדי להתנצל על מעידתו הוא מתיישב על השטיח ביניהם ומוסיף, "גם מבוגרים טועים לפעמים, ואין צורך ללמוד מהטעויות שלהם."" עמ' 176-177

זהו חלק ראשון בסדרה והוא מתאר תקופה של 18 שנים, החל מ-1870 ועד 1888, טרום העליות הראשונות מצנעא וממזרח אירופה, דרך עליית חובבי ציון היא "העלייה הראשונה". 
חמש נשים מובילות את עלילה, אך יש נוספות שמקומן חשוב בה. אלה סיפורים של נשים שהגיעו לארץ - חלקן יחד עם בני זוגן ואחת גם לקראת מי ששודך לה, והיא בורחת, מכילה בתוכה סוד קשה וכואב. כשהן מגיעות לישראל, הן נאלצות לשרוד ולגדל ילדים בתנאים הקשים של ארץ בתולה, תוך התמודדות עם התלבטויות אידאולוגיות. אנחנו מכירים את הסיפורים מההיסטוריה הישראלית שלמדנו בילדותנו, אבל דמויות נשיות כאלה הודרו מספרי ההיסטורי. כאן - הזרקור הוא על הנשים בתקופה הזו של סוף המאה ה-19, וגם אם הסיפורים בדויים - האווירה וההתרחשויות, ההתחלה הזו של ההתיישבות בארץ, ראוי לה שתיזכר ותוזכר. 

היה לי קשה להתחיל לקרוא את הספר הזה. קראתי כל פעם פרק בודד, מדי פעם התרחקתי ממנו. למרות שהסיפורים מעניינים בהחלט, קראו לי גם ספרים אחרים. אבל לאחר מספר פרקים, התרוממה העלילה ונשאה אותי. בשליש האחרון כבר לא יכולתי להפסיק לקרוא. דמותה של סוניה ההפכפכה, זו שנלכדת בהתלהבות, כל פעם מאידיאולוגיה אחרת, ופועלת בלי פחד בכל פעם עניינה אותי במיוחד. 
יש גם קטעי מתח בספר, כמו סיפורה של רייזלה, שברחה מבעלה ונעלמה. יש את סיפור הסוד של סולטנה שמתגלה רק בסוף. 
תקראו. זה מעניין.


 

יום ראשון, 10 ביולי 2022

שלוש אחיות - הת'ר מוריס

 

Three Sisters - Heather Moris
מאנגלית: דקלה פרידמן
הוצאת שוקן, 2022, 358 עמודים כולל תודות ומסמכי תיעוד

זהו סוג של ספר תיעודי, אם כי יש בו מעין ביוגרפיות של שלוש אחיות למשפחת מלר: ציבי הבכורה, מגדה האמצעית וליווי הצעירה, המכונה גם פיצפונת. סבתן מצד אימן היתה מיילדת ועזרה להביא אותן לעולם. בהיותן ילדות צעירות מבקש מהן אביהן החולה, בשעות האחרונות לחייו, להבטיח לו שתישארנה יחד בכל מחיר.  שנים לאחר מכן, מגדה מאושפזת בבית חולים על ידי רופא נוצרי שהיה חבר של המשפחה וביקש להגן עליה. ליווי נשלחת לאושוויץ וציבי, שנמצאת בקבוצת נוער המתכוונת לעלות לישראל, עוזבת את הקבוצה ומצטרפת אל ליווי מתוך רצון לשמור ולגונן עליה, ומתוך מחוייבות להבטחה לאביהן. 
שנתיים נלחמות שתי האחיות בקשיים ובזוועות באושוויץ בבירקנאו, ברעב, בקור, באכזריות הבלתי נתפסת מצד הממונים עליהן ולעיתים גם מצד חברותיהן לסיוט הזה. מגדה נשארת עם אימהּ וסבהּ, אך גם אותם אוספים בהמשך למחנות. הסב והאם נשלחים למשרפות, ומגדה מוצאת את אחיותיה ומצטרפת אליהן. בסוף הן גם מגיעות אל צעדת המוות, ושורדות גם אותה. הן שומרות לכל אורך הדרך על הקשר החזק והמחזק ביניהן, וגם על פמוטים ומעט תמונות שהצליחו להציל ממה שנותר מהבית בסלובקיה, אליו פלשו אנשים חדשים. 
לאחר התמודדות עם גילויי אנטישמיות בעיר הולדתן, כל אחת מהן מתאהבת בבן זוג והן מקימות - כל אחת - משפחה משלה. לבסוף הן משתקעות כאן, ציבי בכפר אחים ומגדה וליווי ברחובות, שם הן מתקבלות ועובדות אצל הנשיא הראשון חיים ויצמן ואשתו. לכל אורך הדרך מתנוססת מעל האחיות, וגם כל מי שמתחבר אליהן, אשמה גדולה, כל אחד מהזוית שלו. הרגש הזה מלווה את חיי האחיות גם כשהן יוצאות מהתופת ועד לזקנתן המאוחרת. גם בן הזוג של ליווי, זיגי שמו, חש אשמה על כך שלא סבל כמוה. זהו חלק מהקושי בהישרדות של ניצולי השואה שפחות מדובר עליו.
בסוף הספר יש מסמכים ותמונות של שלוש האחיות וחלק מבני משפחתן, בשלבים שונים בחייהן. שני ספרים קודמים כתבה המחברת: המקעקע מאושוויץ והמסע של צילקה. לאלי, המקעקע מאושוויץ וגיטה אשתו מוזכרים גם כאן. מעניין מאד לקרוא בסוף גם את הסיפור של החיבור של פאם, כלתה של ליווי (אשת בנה עודד) אל המחברת, מה שהביא את הסיפור הזה לידי פרסום. כמו שתוכלו לראות הוצאות רבות בחרו להוציא את הספר לאור. הוא קריא מאד ומבוסס על עובדות, אך גם נעזר, לטובת הרומן, בתוספות ספרותיות של המחברת. הכתיבה לא גבוהה ואולי זה התרגום, אבל הספר בהחלט מעניין. 
באתר שוקן תוכלו לראות סרט שמתאר מפגש משפחתי מרגש, ואת סיפור כתיבת הספר.