Noa Shalev - 20 Reasons not to Go crazy
איורים: רעות בורץ
הוצאת כנרת זמורה, 2025, 264 עמודים מודפסים כולל איורים
...""וככה היא התחפשה פעם אחת לרקדנית פלמנקו ופעם לכלנית, ופעם לסיני, "לא סינית. סיני! עם שפם והכל!" ואני אגלגל עיניים ואגיד שזו דווקא תחפושת מושלמת לאנשים שאין להם אינטרנט, או אליאקספרס, או מודעות עצמית."" עמ' 66.
ליבי היא ילדה בת 15. היא בת למשפחת ברקאי שיש בה אבא ליאור, אמא אלונה, אח גדול - מתן שמכונה מיצי והיא עצמה שבמשפחה קוראים לה ליצ'י והחברות הטובות שלה מכנות אותה לפעמים בילי. חייה מלאים התרגשויות קטנות וגדולות כמתבגרת טיפוסית. היא אוהבת מוסיקה של טיילור סוויפט, קוקילידה, לק נצנצים וכיוצא באלה דברים חשובים. יש לה שתי חברות נפש: ריין - שהוריה הם סוג של היפים המאפשרים לה חיים מיוחדים כמותם, ואביגיל שמאוהבת במיצי אבל מתעניינת גם בבנים אחרים בצוק העיתים. ליבי היא תלמידה משקיעה ומצטיינת בלימודים, והיא רוצה להתקבל לכיתת המצטיינים בתיכון שם תלמד בשנה הבאה.
אבל אז אימה נהרגת בתאונת דרכים והכל משתבש. היא לא מצליחה להתרכז ונכשלת במבחן. אבא שלה נעשה צל בבית ואחיה המגניב מסתגר בחדרו ומעשן. היא מרגישה שהכל גדול וכבד עליה והיא מחפשת דרכים לתקן.
"אני חושבת על זה לרגע. נראה לי שאני אותה ילדה, רק עצובה יותר. אולי גם אבא הוא אותו אדם רק עצוב הרבה יותר. אולי כשהוא יפסיק להיות כל כך עצוב, הוא יחזור להיות האבא שאני מכירה..." עמ' 116
היא מגיעה לטיפול תומך אצל פסיכולוגית, שירה שמה. בתחילה היא מסוגרת כלפיה וחוששת להיחשף. היא לא מספרת לשירה, למשל, עד כמה חשוב לה להתקבל לכיתת המצטיינים בתיכון, מה שלדעתה יעודד את אביה ויחזיר את המשפחה כולה לימים המאושרים שלפני האסון.
"יש כל כך הרבה נושאים שאני לא רוצה לדבר עליהם, ואני משקיעה כל כך הרבה מאמצים כדי לא לדבר עליהם, ולא לחשוב עליהם, ולא לזכור שהם קיימים בכלל, עד שאני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר." עמ' 167
מתחת לביתה של שירה פוגשת ליבי את זוהר, ילד בן גילה בערך, בעל עיניים ירוקות זוהרות שגם הוא מטופל אצל שירה. מתחיל גישוש זהיר של חברות ביניהם. שניהם ילדים שכומסים בתוכם סודות שמכבידים עליהם. שניהם מתמודדים עם הצורך בקבלת החלטות לא קלה, כל אחד מהם בדרכו. הקורא מגלה את הדברים תוך קריאה מהירה של הספר הבלתי עזיב הזה.
רציתי את הספר הזה במיוחד מפני שקראתי את הספר הראשון של נועה שלו, את עוד תתחרטי על זה שאהבתי אותו מאד מאד. הספר הזה גרם לי לדמוע לא מעט, גם לצחוק הרבה, ונכנס לי ללב בבום גדול. זהו ספר התבגרות שפונה, לדעתי, לגילים של תחילת התיכון, למרות שאין ספק שגם מבוגרים יאהבו אותו. החשיבות של הנושאים שעולים בו היא רבה מאד, אני חושבת שכדאי ורצוי להביא אותו לידי המחנכים במערכת החינוך שלנו. הוא כתוב מצויין, נקרא ביעף וחודר עמוק. הוא יכול לשמש בסיס מצויין לדיון פדגוגי מקדם.
מומלץ ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה