Belo se Pere na Devetdeset - Bronja Zakelj
מסלובנית: שי סנדיק
הוצאת אריה ניר, מודן, 2026, 256 עמודים
קוראים לך מיטה, ואני קוראת לך אמא. כמה שאת יפה וכמה שאת שלי." עמ' 11
זהו מעין מכתב שכותבת ברוניה, שבתחילת הספר היא ילדה בת 6, ובסוף אישה בוגרת, לאימה החסרה. הספר מלווה את התבגרותה, בפכים קטנים, לכאורה תיאורי שגרה של לחם ומלח, המתוארת פה ברגישות, גם בכאב אך גם בהומור. המון תמימות ילדותית יש כאן, לצד ראייה רגישה ומדוייקת של הילדה. ברוניה רואה ומצביעה על דברים כהוויתם, מה שמבוגרים רוצים לפעמים להחריש. יש דברים שאסור לומר אותם בזמן ובמקום שהיא נמצאת בו, ואנחנו איתה.
זה מתחיל כסיפור תמים אבל מתפתח ונוגע בכאבים, פיזיים ונפשיים, של מחלה ואובדן, ושל בדידות.
הספר מתחיל ביוגוסלביה בתקופתו של טיטו. סלובניה היתה אז חלק אוטונומי בממלכה הזאת שאיחדה כמה עמים סלאביים. ב- 1991 הכריזו קרואטיה וסלובניה על עצמאותן. סלובניה, שרוב הספר מתרחש בה, היא היום רפובליקה המצורפת לאיחוד האירופי ולנאטו.
"אז אני מאמינה שלויזה לא ראה את דדה, ומאמינה שהוא גם לא ראה אותי, כי הייתי אז קטנה מאד, וכשאתה קטן מאד, לפעמים מישהו לא רואה אותך. כי אם הוא רואה אותך, הוא אוהב אותך, כי כשאתה קטן מאד, כולם אוהבים אותך. אבל אני לא אומרת כלום, רק מתכרבלת בחיקה הגדול, הרך והפרחוני, והיא לוחשת לי לתוך השיער, "פרפר שלי, פרפר זהב קטן שלי."" עמ' 40
ילדותה הנעימה של ברוניה ז'אקל, המלווה בשעשועים עם אחיה, סבתה ואימה הנערצת, נקטעת באחת כשאימה נעלמת מחייה. ברוניה מדברת אל אימה ומשתפת אותה ברגעים בחייה, בצל האירועים המשמעותיים ביוגוסלביה ואח"כ בסלובניה, עם האוכל המיוחד, המקומות השונים, והיחסים במשפחה המורחבת והחברים. זה מגיע עד הפרטים האישיים ביותר. אנחנו מלווים את ברוניה וחווים יחד איתה את בדידותה, למרות שרוב הזמן היא מוקפת במשפחה וחברים רבים. ברגישות רבה היא מעבירה אלינו בספר האוטוביוגרפי הזה, את היותה בלתי מובנת גם על ידי האנשים הקרובים ביותר אליה, ע"י אביה המתנכר לה גם בשעות שהיא הכי צריכה אותו, וגם על ידי כל אלה, שגם אנחנו מכירים כאלה אולי, שבוחרים לברוח מהאמת, לייפות אותה או להתכחש לה. אנחנו מכירים, הרי, את אלה שאומרים לך שהכל יהיה בסדר גם כשאתה יודע שלא. זה לא מנחם, זה רק מתסכל אותה ומדגיש את בדידותה בתוך הסיטואציה.
הקורא מתלווה אל ברוניה, אל הזוגיות שלה עם אורבן, אל היחסים המיוחדים עם אחיה רוק, עם סבתה האהובה והמכילה מכולם המכונה דדה, ואל בני משפחתה וחבריה במעגלים השונים. לכל אחד מהם יש דרך מיוחדת לו להתמודד עם מה שמוצב לפניו בסביבה ובחייה הקשים של ברוניה. אימה החסרה נמצאת שם כל הזמן, והגעגוע אליה נוכח בכל רגע בחייה.
זהו ספר מאד לא קל, לא בטוחה שהוא נכון לבעלי בטן רגישה, אבל מי שבוחר בו, לא יוכל לעזוב אותו עד הסוף, ויזכה בחוויה מזוקקת מיוחדת מאד. זהו ספר שונה מאד מכל מה שהכרנו, הוא פשוט וכן ויש בו המון רגעים קטנים יפהפיים של יום יום, שמצטרפים לחווייה גדולה ונהדרת.
למטה תראו את הכריכות האחרות שהודפסו בעולם. להפתעתי, לא מצאתי הוצאה מערבית של הספר, אך הוא עובד בימים אלה לסרט קולנוע.
