Lady Tan's Circle of Women - Lisa See
מאנגלית: דורית בריל-פולק
הוצאת מודן, 2024, 392 עמודים,
כולל אחרית דבר להדפסה המחודשת של הספר 'תיעוד מגוון מקרים מעבודתה של רופאה' ותודות.
הספר הזה החזיר אותי, במידה מסויימת, לספר הידוע ביותר של הסופרת - סיפור כתוב במניפה. כשראיתי את הספר הזה בספרייה לקחתי אותו אלי מיד, במיוחד בגלל ספר אחר של הסופרת שאהבתי מאד, האי של נשות הים, ספר חזק ומרתק, שמלווה אותי גם היום, כשחלפו כ- 4 שנים מאז קראתי אותו.
לקראת כתיבת ספריה, עורכת ליסה סי מחקרים מעמיקים ומקיפים, וגם בספר הזה, נערך מחקר היסטורי רחב יריעה. למרות שכבר ניתנה לי, ואני משערת שגם לרבים מכם, הצצה למסורת הסינית הקדומה, בספר הזה יש כמות של ידע מרתק שהצמיד אותי אליו לשעות ארוכות. החלק הרפואי השתנה לא מעט כמובן, אך הוא בנוי על הרבה מאד עשבים וחומרים מן הטבע, שחלקם, מסתבר, משתתפים עד היום ברקיחת תרופות.
אנחנו פוגשים את הגיבורה יוּן-סיֶין כשהיא ילדה צעירה בת 8. רגליה כבר קשורות כמו שמתחייב מהיותה ילדה המיועדת למי שתינשא לו, וממעמדה של משפחתה. היא לבושה תמיד במחלצות יקרות ערך, היא הולכת לאט על רגליה הפצועות, ממעיטה בדיבור ומצייתת תמיד לאימה ואביה. שני אחיה נפטרו ממחלה בצעירותם, לא משהו שלא היה שכיח בעת ההיא, ואימה גם היא מאבדת את חייה. הילדה נשלחת לגור עם סבה וסבתה מצד אביה, יחד עם פילגשו של אביה, שהיא גם אם בנו. סבתה של יון-סיין עוסקת ברפואה והיא מלמדת את הילדה ובונה את עתידה כרופאה.
יון-סיין פוגשת במיי-לינג, בִּיתה של מיילדת ונוצרת זיקה מיוחדת ביניהן. זאת למרות שהמיילדת ובִיתה הן ממעמד נמוך במיוחד, כי הן נוגעות בדם, ונחשבות בשל כך לטמאות.
""הדם במובן הצר הוא הדימום שאנחנו רואים כשיש לנו חתך בעור," אני אומרת. "אבל במובן הרחב, הדם הוא חומר חיות חשוב ביותר. בקרב הנשים הדם הוא השליט. הוא מאפשר לאישה להרות ומזין את העובר, ואחרי הלידה הוא הופך לחלב אם." עמ' 45
שתי הבנות נקשרות בקשר ידידות בל יינתק בעידודה של הסבתא. בבוא העת תינשא כל אחת מהבנות לפי מעמדה אך כשהן ילדות מותר להן להתרועע.
"לפני חודש מלאו לי חמש-עשרה שנה, ושערי נאסף בסיכות כדי להפגין לעיני כול שאני מוכנה לנישואין. שבע שנים עברו מאז שמשפחתי קיבלה את מכתב האירוסים, ומחר אעבור לביתו של בעלי." עמ' 93
מושגים כמו יִין, יאנג וצ'י משמעותיים בספר, כמו בחיים של רבים מאיתנו היום. אבל המסורת הסינית במאה ה-15, בתקופת שלטונו של הקיסר חונג-ג'ה, הכתיבה דברים שאנחנו פחות מכירים. כל עניין הרגליים הקשורות (שאם לא מטפחים אותן נוטות להבאיש, במחילה מכבודכם, וגם עלולות לגרום למוות); הצורך להביא לעולם בן זכר בכל מחיר, שבגללו יש לגברים במעמד הגבוה כמה נשים ופילגשים; אחריותה של האישה לעשות כל מה שהמסורת מורה כדי ללדת בן זכר, ואז להיות אחראית בלעדית לחינוכו ולימודיו. התפקיד המוטל עליה לדאוג לחינוכן של הבנות: ללמדן ציות ומשמעת, הליכות ונימוסים, ובעיקר לתת בידן כלים שאיתם תוכלנה, בבוא העת, להיות רעיות טובות יותר, שתוכלנה להיות כלות צייתניות ומשרתות טובות יותר לחמותן השולטת בבית אליו הן מגיעות. מעל לכל, יש לחנך את הילדה כך שתדע לשרת את בעלה בכל דרך שימצא לנכון. צריך גם לשמור על יופיין של הילדות כדי שלא ייפגע חלילה. אבעבועות שחורות המשאירות צלקות על פניה של ילדה עלולות לדון את גורלה לרווקות משפילה.
"שתינו מקפידות לאכול את כל המאכלים הנכונים, ולהימנע מלהכניס לפינו מזונות שעלולים להביא ללידת בת. " עמ' 258
""פנים כעורות הן מהשמיים," אני מדקלמת, "אבל כפות רגליים שקשורות ברישול מעידות על עצלנות."" עמ' 364
העלילה, כאמור מעניינת ביותר, למי שיש לו רקע או ידע ברפואה וגם למי שאין כזה. המידע ההיסטורי, המסורת והתרבות - מרתקים. לקראת סוף העלילה יש גם תעלומת מוות, אולי רצח, שגם היא תולדה של המסורת המחייבת, הנוקשה.
הפרק האחרון עוסק בכתיבת הספר הרפואי האמיתי שכתבה הרופאה הזאת, יון-סיין טאן, אי-אז במאה ה-15.
""מה שחשוב עכשיו זה לעשות את כל מה שאנחנו יכולות למען יוּן-סיֶין. אין לה אמא, ולכן היא חייבת להסתמך על סבתא שלה, עלייך, עלי, ואפילו על צ'י-חֶיי, כדי שהיא תלך בשביל הנכון, אנחנו מעגל הטוב שמקיף אותה." עמ' 78
הספר הוא רב מכר עולמי, מן הסתם, כמו שאר ספריה של סי. אבל רוב הכריכות מאד דומות, כמו גם זו שלנו. אני מניחה לכם כאן, לפיכך, רק חלק מהן.
ממליצה מאד. גם על דברי התודה שמספרים את מה שקרה במשפחתה של יון-סיין בהמשך.
