המלחמה שבה סוף-סוף ניצחתי - קימברלי ברוביקר ברדלי

 

The War I Finally Won - Kimberly Brubaker Bradley

מאנגלית: אמנון כץ

הוצאת הקיבוץ המאוחד 2022, 328 עמודים

זהו ספר נוער, המשך לספר שכבר סיפרתי לכם עליו, המלחמה שהצילה את חיי. בספר-המשך יש תמיד חשש מנפילה לתסמונת הספר השני, אבל מכיוון שכל כך אהבתי את הראשון הייתי חייבת לקחת גם את זה אלי. אז החדשות הטובות הן שהוא לא נופל בפח הזה. הספר הראשון כתוב בסגנון של הקלאסיקות האנגליות לנוער, כמו הספר "שרה גבוהה ופשוטה" הזכור לטוב. גם כאן יש את הרגישות המיוחדת של הדמויות בהתמודדויות הקשות שעליהן לעבור, וסיפור העלילה כתוב היטב.

איידה בת ה-12 וג'יימי בן ה-7 נמצאים אצל סוזן, זו שקיבלה אותם בעל כורחה בספר הקודם, והצליחה במידה מסויימת להבקיע את חומת המגן המפוחדת של איידה. בתחילת הספר הזה סוזן לוקחת את איידה לבית חולים לניתוח מתַקֵן של הרגל הקלוטה שלה. זה אמור לאפשר לה, לאחר שיקום ארוך, ללכת בצליעה קלה בלבד, בהרבה פחות כאבים ובלי דימום. זוהי מתנה יקרה שסוזן, שמעולם לא היתה אם, מעניקה לאיידה. לאורך רוב הספר איידה עדיין חשדנית ומתקשה להאמין שמישהו באמת אוהב אותה. 

הם עוברים לגור במה שהם מכנים "המערה", בית קטן ששייך למשפחת תורטון שגרים באחוזה הסמוכה. ליידי תורטון הקשוחה בעלת פני הברזל נאלצת לבוא ולהתגורר איתם כי האחוזה שלהם הולאמה לטובת המלחמה. בגלל המלחמה, סוזן, ליידי תורטון וגם איידה, מתנדבות בשה"ן - שירות התנדבותי לנשים, ועורכות תצפיות ממגדל הכנסייה. לביתם מגיעה פליטה יהודייה, רות, שמביא הלורד תורטון לגור איתם, למורת רוחה של הליידי. גם איידה מאד חוששת מהילדה הגרמניה שאולי היא מרגלת. כאן מתגלה לקורא הצעיר, בצורה נגישה, פן אחד של שואת יהודי אירופה. איידה ורות מטפחות סוס פוני. יש סוסים נוספים בספר. הם מהווים מקור נהדר לחיזוק הילדות וגם לחיזוק הקשר ביניהן, וזה מתואר נהדר.

הספר מרגש עד דמעות. מאמציה של איידה לא לתת לרגשותיה להפיל אותה לאכזבות, נוספות על אלה שגדלה איתן, ההבנה שאימה הביולוגית עשתה לה עוול בל יתואר, והחשש שלה מלהאמין לאנשים הטובים אליה - כל אלה גורמים לקורא, גם המבוגר, לחמלה גדולה ולהערכה עצומה, למה שילדה בת 12-14 נאלצת להתמודד עימו. 

כמו בספר הקודם, גם פה דמעתי לא מעט, וגם פה חוויית הקריאה היא מצויינת. יש בו סגירה יפה של המעגל שנפתח בספר הראשון. מאד ממליצה גם על הספר הזה. 

  

  

 

מילים לוחמות - קימברלי ברובייקר ברדלי

Fighting words - kimberly Brubaker Bradly

מאנגלית: עידיד שורר

הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023, 247 עמודים כולל תודות

זהו ספר שמיועד לנערות צעירות, ואולי אפילו ילדות, שנפגעו מינית. הוא יכול לחזק אותן, להראות להן שהן לא לבד, גם אם קו הזינוק ההתחלתי שלהן הוא מאד מאתגר וקשה. 

לאחר שאמרתי את זה אני צריכה להוסיף שהוא מומלץ מאד גם למבוגרים. 

הספר נכתב על ידי הסופרת של שני הספרים המצויינים: המלחמה שהצילה את חיי, והמלחמה שבה סוף סוף ניצחתי. שניהם ספרי נוער, שמונחים בספרייה על המדף של כיתות ד'-ו' אבל נקראים על ידי הרבה מאד מבוגרים אצלנו.

הפעם מדובר בספר עכשווי מאד, הגיבורה, דֶלה, נמצאת אצל פרנסין - אם האומנה שלה - יחד עם אחותה הגדולה סוקי. אימן של שתי הילדות נמצאת בקנזס בכלא לאחר שפוצצה חדר במלון כששתי הילדות היו שם. האם היא נרקומנית המכורה לקריסטל, ושתי הילדות נכחו לא פעם כשהכינה לעצמה את הסם.

שתי האחיות קשורות בקשר הדוק ובל יינתק זו לזו, קשר של תלות ודאגה הדדית. דלה היא בת 10 והיא מספרת בלשונה המחוספסת על מה שקרה לה ולסוקי לפני שהגיעו לבית האומנה הזה. היא מטפטפת את הסיפור שלה בהדרגה, חומלת על המאזין/קורא שלה ולא מנחיתה עליו את המהלומה בבת אחת. גם עכשיו, כשדלה נמצאת בבית אומנה והיא מוגנת במידה מסויימת, היא נתונה להצקות מצידו של ילד מרגיז בבית הספר. אבל היא חוברת לילדה מכיתתה, שגם לה הילד מתנכל ומרגישה קצת יותר מחובקת. עם המון חששות ותקשורת לקויה, בעיקר בגלל סודות שטמונים עמוק בקרבה של דלה, חברותן מלבלבת. מה שקרה לסוקי, לאחר נטישתה של אימן הוא סוד נורא שאפילו היא לא יודעת. 

דלה מתחזקת לאט לאט עד שהיא מקבלת החלטה שמשפיעה על כל מי שקרוב אליה.

 

בינתיים מצאתי רק תרגום אחד לספר הזה מלבד זה שלנו. ביוונית נקרא הספר משהו כמו: "גידלו אותנו זאבים". יכול להיות שזה שם מתאים יותר לספר מהשם המקורי, בגלל מה שקורה בו, בעיקר לקראת הסוף. אני מאמינה שהוא יתורגם במדינות נוספות, בגלל חשיבותו ונגישותו לגילים המתאימים. 

הסיפור כתוב בשפה פשוטה אבל המסר בו ייעודי, מואר, ולדעתי זהו ספר שצריך להיקרא בכל בית ספר.

מומלץ.

  

 

 

 

המלחמה שהצילה את חיי - קימברלי ברובייקר ברדלי

The War That  Saved My Life - Kimberly Brubaker Bradley

מאנגלית: אמנון כץ

הוצאת הקיבוץ המאוחד 2019, 276 עמ'

מעת לעת מזדמנים לידי ספרי נוער או ילדים נהדרים במיוחד שאני רוצה לספר לכם עליהם. הספר הזה הוא אחד מאלה. הוא בהחלט מתאים גם למבוגרים. הוא כתוב כך שגם בוגרים צעירים יתחברו אליו, אבל לדעתי גם מבוגרים (כמוני וכמו מבוגרים אחרים שדיברתי איתם עליו) יאהבו אותו.  

הכל מתחיל בלונדון במלחמת העולם השנייה מעט לפני שהעיר הופגזה על ידי הגרמנים. שני ילדים גרים עם אם יחידנית מזניחה ואלימה. איידה, ילדה בת 11 נולדה עם רגל קלוטה מעוותת ומתקשה ללכת. אימה מתביישת בה, אינה מתירה לה לצאת מהבית, מכה אותה ואף כולאת אותה בארון בכל הזדמנות. הילדה מטפלת באחיה הקטן, ג'יימי, שיוצא מדי פעם מהבית ומספר לאחותו מה קורה בחוץ, כך שהיא חווה את חוויותיו מיד שנייה בלבד. כשעולה החשש מהפגזה של לונדון, וכדי להגן על הילדים בעיר שולחים רוב ההורים את ילדיהם לכפר במחוז קנט. אימם של ג'יימי ואיידה שולחת את ג'יימי עם כולם, אבל לא את איידה. איידה מחליטה לחמוק ולברוח מהבית ולהצטרף אליו. הם מגיעים לכפר, ואף אחד מהתושבים אינו רוצה בשני הילדים האלה, המלוכלכים והמוזנחים. מי שמקבלת אותם אליה בעל כורחה היא סוזן סמית, רווקה בודדה שאינה יודעת לטפל בילדים, ושאביה היה מאוכזב ממנה על שלמדה באוניברסיטה ושמעולם לא נישאה. 

לסוזן יש סוס פוני, ואיידה מתאהבת בו ובַרכיבה מיד. אצל סוזן בבית הילדים מגלים שאפשר לחיות אחרת. איידה מגלה בקושי רב ובהסתייגות מפוחדת, תוך התקדמות איטית וגם נסיגה מידי פעם, שאינה פגומה ומפגרת כמו שאמה הקפידה להבהיר לה. הבטחון שלה נבנה והיא אף משתתפת פעילה במאמץ המלחמתי בכפר. כשהאם באה במפתיע לבקש את הילדים בחזרה מתרחש הפיצוץ, תרתי משמע, בסיפור המקסים הזה. 

זה מה שאספר לכם על העלילה, כדי להימנע מספוילרים. 

הספר נקרא על יָדִי תוך יומיים, בחלקם הגדול יבבתי לא מעט. זהו ספר שכולו חמלה וחוכמה בין אישית, הוא הזכיר לי במידה רבה את תחושותי בקריאת הספר "שרה גבוהה ופשוטה" שאולי אתם זוכרים. הספר הזה זכה לתרגומים רבים ובפרסים יוקרתיים. אצלנו בספרייה הוא מוגדר כספר נוער, אבל לדעתי מבוגרים ייהנו ממנו מאד ואף ימצאו בו רבדים עמוקים יותר. ראיתי שיש המשך שעדיין לא תורגם, ואני ממש מקווה שהוא טוב באותה מידה. אני בוודאי אקרא. ממליצה מאד. לכולם.