כל הדרך לאוקלהומה - סלעית שחף פולג

 All the Way From Oklahoma - Stories - Saleit Shahaf Poleg

הוצאת שתיים, 2024, 160 עמודים מודפסים

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית עברית

אני יודעת שחלקכם מסתייגים מסיפורים קצרים, גם אני מעדיפה כמעט תמיד ספר עם סיפור אחד גדול. כן. אבל המחברת של הספר הזה הפילה אותי באהבה עם הספר הראשון שלה שפורסם: עד שהגשם יחזור. כששמעתי שיצא ספר חדש פרי עטה היה לי ברור שארצה לקרוא, סיפורים קצרים או לא. ואז, כשפותחים בקריאה של הספר מוצאים את הסיבה הטובה ביותר לקרוא סיפורים. יש כאן תמצית רעיונית מתובלת בפלפל ותוך זמן קצר יש לך עוד מתנה לנשמה, בהפתעה. משהו שרוצים לרוץ ולספר לחבר'ה עליו. מצד שני, היה לי חבל לבזבז את הקריאה מהר מדי. אז קראתי כל פעם סיפור אחד או שניים, שלא ייגמר לי. וזה ששמתי פה רק ציטטה אחת, שתיים, (גג!) זה רק בגלל שאי אפשר לשים פה את כל מה שרציתי. זה יהיה ספוילר מארץ הספוילרים. 

"בבית החולים, כמה רגעים אחרי שסבא מת, סבתא אמרה שהיא לא מרגישה את הנשמה של סבא עוזבת את הגוף, ותראו תראו עוד יהיו לנו צרות. אבא שאל את סבתא מה בדיוק מרגישים כשנשמה עוזבת את הגוף וסבתא אמרה בחוסר סבלנות ש"אם זה היה קורה, היא כבר הייתה מרגישה," ושיעזוב אותה עכשיו עם ההתחכמויות, זה לא יפה לצחוק על חשבון האלמנה." מתוך סגולה נעלמה. את הסיפור הזה קראתי וצחקתי ממנו בקול רם ללא בושה. 

עוד סיפור מבין אלה שהכי אהבתי הוא מסע ההרס של בתיה. כאן מנסה איש נדל"ן לשכנע את בתיה הקשישה למכור לו את ביתה עם החצר הגדולה, והיא, בחוכמה עמוקה המסופרת נפלא נאבקת בו. גם לבן שלה יש דעה מוצקה בנושא, ולמרות שהוא מקשט את זה במילים יפות היא קוראת היטב את הסב-טקסט שחבוי שם.  

"כל דירה ישנה תקבל מרפסת וממ"ד, את זה הסביר לה הבן שלה, שבדק איתה אולי תעדיף למכור את הבית הישן עם החצר הגדולה ולקבל דירה בבניין שייבנה במקומו. כך היא תמשיך להיות קרובה לכל מה שהיא מכירה, למכולת, לקופת חולים, לקיוסק שפעם מכר עיתונים והיום מחלק את החינמיים, והוא יקבל את החלק שבעלה הוריש לו עוד בחייה. זה יעזור לו לשלוח את הילדים לאוניברסיטה בחו"ל. היא מבינה? היא מבינה מצוין." עמ' 13

עוד אחד מֵהַ-הכי שלי פה הוא לילה כחול לבן. כאן מצאתי את עצמי בקשר שיש לי עם אחי הגדול שנפל. זה סיפור אחר משלנו, ובכל זאת מצאתי את עצמי ואותו שם. ראיתי אותו ואותי בשלבים שונים של חיינו, ואת הקשר שקיים בינינו גם עכשיו, כשהוא כבר איננו. 

בכל סיפור כאן יש איזשהו עוקץ, התפתחות בלתי צפויה, ניסוח מיוחד שמתחיל בקטן וגדל ומתרומם. חלק מהסיפורים מערבים את הדמיון של הקורא/ת. ולמרות שחלק מהסיטואציות כאן לא מהיום יום שלנו, לכאורה, אפילו לא מהעולם שלנו, איכשהו, זה מתחבר. זה ממש כאן. אני מאמינה שגם אתם תמצאו את עצמכם בין המילים היפות האלה. כי על אף העומק, זה זורם כאילו נכתב בחטף. כאילו סופר כרגע. 

תקראו. כדאי לכם. ממש.

ולכן