The Family - Naomi Krupisky
מאנגלית: טל ארצי
הוצאת תכלת, 2025, 327 עמודים מודפסים.
זהו ספר שמיכל היקרה המליצה לי עליו בתקופה שהייתי חסרת פניוּת לקריאה כמעט בכלל. חלקכם בוודאי מכירים את התחושה הזאת לאחרונה. אבל לקחתי אותו בספרייה והוא חיכה. לפני כמה ימים התחלתי אותו ונשאבתי.
הכל קורה בניו יורק, אבל ממש לא ניו יורק שמצטיירת לנו בראש. כן, הרבה מתרחש כאן, מהר וברעש גדול אבל הרבה יותר הוא על דברים שקורים מאחורי הקלעים. משפחה איטלקית. משפחת מאפיונרים.
זה מתחיל בשתי ילדות: סופייה קוליקיו ואנטוניה רוסו. הן חברות נפש וגם שכנות. למרות שהן שונות בתכלית זו מזו, הן שותפות צופות בשקט, לכל מה שקורה להן ובסביבתן, במשפחותיהן הגרעיניות שגם הן מחוברות זו לזו. החברות בין שתי הבנות האלה היא הבסיס לעלילה, עמוד השידרה שלה, שבד"כ הוא יציב, איתן ועמיד, אבל לפעמים הוא מתערער. הילדות האלה חיות את הסוד המשפחתי שאף אחד לא מדבר עליו אבל בגללו הן מנודות מכל חברותיהן בבית הספר המסתודדות עליהן מאחורי גבן.
"בכל יום בדרכה הביתה היא (אנטוניה) בוחנת את עצמה. היא לוחשת את נוסחת המשוואה הריבועית. היא מדקלמת את הפתיחה של "התופת"..."
"וסופייה החמושה בפופולריות חסינת אש, נעה שוב ושוב, אל כל חברוּת...אבל היא ניחנה גם בקסם הממכר של אביה, ולכן, בעל כורחם, כולם מעוניינים בקרבתה. " עמ' 81
הנחתי את הציטטות האלה לפיתחכם כדי שתוכלו להבין מי הן סופייה ואנטוניה, ממה בעצם כל אחת מהן בנוייה. ולמרות שאימה של אנטוניה השביעה אותה שלא להתאהב ובוודאי שלא להינשא למישהו מה"משפחה" היא נישאת לפאולו, וסופייה נישאת לניצול שואה יהודי, סול.
יש המון סודות ברקע, וכבר בתחילת הספר נעלם אביה של אנטוניה, קרלו. די מהר מרגישים את הכובד של הסכנה בכל מה שקורה סביב שתי הבנות, גם במעגל הרחב יותר. אין להן חברות בבית הספר היסודי, כל בנות גילן מתרחקות מהן. בהמשך הן מתבגרות, וגם נישאות ויולדות ילדים. אבל למרות שהן יודעות שזה מסוכן וראוי להן להתרחק ממה שנובע משייכותן למשפחה, כל כמה שהן מנסות להימנע מכך - המשפחה נמצאת שם לטוב ולרע. המתח עולה, אנטוניה חולמת ללמוד, סופייה הולכת בדרך אחרת. העולם כולו משתנה כשמתחילה מלחמת העולם השניה. בוודאי גם כשהיא מסתיימת וכולם עוברים לשגרת עבודה חדשה. הכוחות במאפיה של ניו יורק משתנים, האנשים המובילים מתחלפים. החברות של סופייה ואנטוניה יודעת עליות וירידות אבל היא שם כל הזמן, לפעמים רק ברקע ולפעמים בכל עוזה. לקראת סוף הספר מואצת העלילה מאד ואז באמת קשה להניח אותו מהיד.
מאד אהבתי את הספר הזה. אהבתי את הכתיבה המרומזת, כך שהקורא נאלץ פה ושם להפעיל אי אילו תאים אפורים כדי להבין מה הולך לקרות מעתה. זה תמיד מומלץ בעיני. החברות של סופייה ואנטוניה מעניינת במיוחד, וכתובה מצויין. גם האנשים האחרים, שלכולם יש מניע מורכב ונסתר, תורמים לעלילה, האינטראקציה בין הדמויות בספר מרתקת.
"ברגע מסויים סופייה ואנטוניה לבדן בחדרן המשותף. הן אורזות לקראת העזיבה. שתיהן שקועות בתהליך של איסוף החפצים - גרב, כותונת, בובה - והנחתם במזוודה. כשמבטיהן מצטלבים משני קצות החדר שתיהן רוצות לדבר. אבל הן לא שומעות זו את זו בגלל שאגתו של העולם הישן שהופך לעולם חדש." עמ' 40
מומלץ מאד.
