חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות קומדיה רומנטית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קומדיה רומנטית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 5 במרץ 2025

בליינד דייט - קתרין סנטר

Hello Stanger - Katherine Center
מאנגלית: דנה טל
הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2024, 366 עמודים מודפסים כולל תודות והערת המחברת

קתרין סנטר היא סופרת שכותבת ספרים שכיף לקרוא אותם. גם זה שלפנינו הוא כזה. יש כאן סיפור על בעיה קשה בתקשורת בין אנשים. זה לא משהו שאנחנו לא מכירים, נכון? גם אנחנו מניחים הנחות על סמך מה שאנחנו רואים או שומעים. ולפעמים אנחנו טועים, ולטעויות האלה עלול להיות מחיר כואב. 

הגיבורה שלפנינו, סיידי מונטגומרי, היא ציירת של דיוקנאות. היא זכתה במקום מאד מכובד בתחרות ציור דיוקנאות ובקרוב מאד יש תחרות נוספת שבה היא מקווה להותיר את רישומה.
סיידי איבדה את אימה האהובה, שגם היא היתה ציירת דיוקנאות, ואביה מתנכר לה. הוא נשוי לאישה חדשה, שסיידי מאד לא אוהבת, שיש לה בת מפלצתית ממש, פארקר שמה. פארקר מתעקשת לשים לסייידי מקלות בגלגלים ממש בכל פן של חייה. לסיידי יש את פיינט, כלב זקן ואהוב מאד.
בעקבות תאונת דרכים סיידי לוקה בעיוורון פניםכן, יש דבר כזה, גם אם הוא לא מאד נפוץ. הוא מתבטא בצורות שונות שבהן האדם  אינו מסוגל לזהות פנים, גם אם הן אמורות להיות מוכרות לו. לסיידי, בהיותה ציירת דיוקנאות חשוב מאד לזהות פנים ובצורה מדוייקת. 

ואז, לקראת התערוכה החשובה - הכל קורה. היא מאושפזת, לוקה בפרוסופגנוזיה, פיינט חולה ונזקק לטיפול של וטרינר (חתיך מאד, מן הסתם), חברתה הטובה ביותר בורחת לקנדה כדי להתחתן, ופארקר ואימה מסתובבות בין הרגלים ומזיקות ומעצבנות. עכשיו, אתם הרי יודעים, שדווקא במצבים האלה מפציעים מצבים הומוריסטיים לצידם של הקטעים מכמירי הלב ביותר. ולכן התכנסנו הערב. 

זהו ספר מתוק, הוא מאיר מצב נוירולוגי פחות מוכר שהגיבורה מעדיפה להסתיר אותו אבל מתמודדת איתו מול עינינו. יש בו, כמובן, סיפור אהבה, כולל מכשולים בלתי אפשריים, עם גיבורה חמודה וגבר חתיך. אפשר היה לדעתי לקצר קצת ולהדק, אבל עדיין, הספר מומלץ ונחמד לזמנים קשים ולעיתות של משברי קריאה. 

  

  







 

יום שלישי, 6 באוגוסט 2024

מקווה שאת בטוב - נטלי סו

I Hope This Finds You Well - Natalie Sue
מאנגלית: רחל פן
פן הוצאה לאור, ידיעת אחרונות, ספרי חמד, 2024, 413 עמודים מודפסים
נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית עברית 

הספר הזה זכה לבאזז גדול באתר Goodreads. הוא מציג שגרה משרדית בצורה משעשעת מאד, צינית לפעמים ומרירה בפעמים אחרות. יש הרבה הוצאות שפרסמו אותו, אבל רק באנגלית בינתיים, לכן הצגתי פה רק שתי כריכות. לא אתפלא אם הוצאות נוספות ידפיסו אותו, ואם יהיה גם סרט. זה ממש מתבקש. אני לא קראתי עדיין משהו כזה.

זה מתחיל במסיבת יום הולדת במשרד. ג'ולין סמית היא בת 33, ואין לה שום ציפיות מהאירוע הזה. להיפך, היא יודעת שזה משהו שצריך להתקיים בחברה שבה היא עובדת - "סופרשופס אינקורפורייטד" - כמזכירה. 
"מסיבת יום הולדת במשרד, שכולה העמדת פנים עלובה, והיא הפרס שאקבל על שמלאו לי שלושים ושלוש לפני שש שעות וחצי. חצי מאנשי המשרד יצטופפו סביב שולחן ישיבות, בניגוד לרצונם, כדי לאכול עוגה מרובעת יבשה ויאלצו את עצמם לחייך." עמ' 5

ג'ולין היתה עדה בעבר למוות של חברה טובה, מה שמשפיע עליה להצניע נוכחות ככל שניתן ולהישאר בצל חברתי בעבודה. היא חרדתית ומשתדלת לעשות את תפקידה ביעילות שקטה. אבל מסביבה יש רחש תמידי. העובדים  בוחנים זה את זה בשבע עיניים, מחפשים איפה להפיל ולמצוא דופי, והתקשורת כולה היא באמצעות מיילים ולא פנים אל פנים. כולם יודעים שיש פיטורים על הפרק. וזה לא שהם נהנים בעבודה - לא, זה לא העניין - אבל כל אחד סיפר לחבריו, משפחתו, על ההצלחה המסחררת שהוא זוכה לה בעבודה: קידום, תפקיד נחשק, כאלה. מצד שני, זוהי הפרנסה ובאין טובה ממנה - נשארים. הגיבורה שלנו גם היא מועמדת לפיטורים, בעיקר בשל ההימנעות החברתית שלה. "אות האזהרה היה צריך להיות ריאיון הקבלה שלי, כשגרגורי אמר שהחברה הזאת היא "כמו משפחה"". עמ' 25

אבל אז, מישהו בתמיכה הטכנית עשה טעות גדולה, מה שאיפשר לג'ולין לראות במחשב האישי שלה את ההתכתבויות בין עמיתיה. זוהי מתנה שאסור לפספס. 
אז היא חוקרת ונכנסת לסודותיהם, חושפת את כוונותיהם ונעזרת במידע הזה. לעיתים היא מוצאת את עצמה עוזרת לאחרים, בניגוד למה שהתכוונה. אבל בעיקר כועסת ומתבשלת עם זה מבפנים.

יש כאן הומור מקסים. אמה של ג'ולין שייכת לחבורת נשים פרסיות שיש להן דעות מוצקות על מקומה של אישה רווקה בעולם. אחד מעמיתיה של ג'ולין, מהנהלת החשבונות, גם הוא ממוצא פרסי, מספר להוריו שהוא מנהל חשבונות בכיר ושהוא מאורס לג'ולין. סיפור שאנחנו מכירים מהפולניות המוכרת לנו, האמהות שיודעות הכי טוב וקובעות מצבים בשטח. כל זה מתובל באוכל פרסי ריחני. "העניין עם דוך (משקה על בסיס יוגורט), זה שלא משנה כמה שומרים עליו יציב, הבקבוק תמיד מתפרץ ונשפך עליך ועל ילדי ילדיך." עמ' 205
"ארוחת ערב עם אמי וכל הדודות שלי היא כמו להיות בבית חולים: את לא רוצה להיות שם, אבל אם תעזבי את עלולה למות." עמ' 79

כמובן שיש גם סיפור אהבה שמתפתח לאיטו, תוך דילוג על מהמורות רבות, עד הסוף הטוב, כמובן. 
נהנייתי מאד. זה ספר מוצלח ביותר כאסקפיזם עכשווי. חלק מהרגשות, מהדמויות, אוניברסליים לגמרי, אבל הם מוארים באור היתולי וגם רגיש. כתוב ממש כייפי. הביטוי "עפעפיו נשמטו לחצי התורן." (עמ' 123) נשא חן בעיני עד מאד ובכוונתי לאמץ אותו. 
מומלץ מאד.


 




 

יום שבת, 10 בספטמבר 2022

חג המשק - שני הדר

חג המשק, קומדיה רומנטית עם הרבה גזר - שני הדר
The Kibbutz Celebration - Shani Hadar
עורכת: תמר ביאליק
הוצאת כנרת, זמורה,  2022, 284 עמודים

""האדם בקיבוץ הוא תבנית נוף שמו, כלבו, אופניו, והמהדרין יוסיפו גם את המגש שאותו הוא בוחר בחדר האוכל," נאום אלה צביאלי, חג המחזור של כיתת "אורנים", קיבוץ עין הנוטר..." עמ' 38

 ""אז שאלתי אותו אם הוא מומחה לעניין. לעניין הנס קפה והערבובים, כן? והוא הבין מיד את השפה. זה דבר שכבר יותר מפעם אחת בלבל אותי אצלו, שהוא מבין את ההומור שלי. 'אני ערבבתי להנאתי כשאת עוד ערבבת למחייתך, אלה,' הוא גיחך. זה היה משפט כל כך מטומטם, ובכל זאת הערכתי את זה שהוא מבין שכל העניין כאן הוא לערבב."" עמ' 180

כמה דברים אהובים עלי בספר הזה, אבל מה שבמיוחד תרם להנאה שלי הוא ההומור המשובח. יש לי מקום חם בלב לקיבוצים בכלל ולקיבוצניקים בפרט, בגלל ההתמודדות שלהם עם סיר הלחץ שהם חיים בתוכו, בגלל המשהו הנוסטלגי שמתנגן לי בלב מהמילה קיבוץ, וגם בגלל משהו עכשווי וירוק מאד, כי משפחתה של סתו גרה בקיבוץ בבית שמשקיף על עמק יזרעאל. הספר הזה כתוב בהרבה אהבה להווי הקיבוצי, גם אם מתנפנפת מעליו הטראומה של הלינה המשותפת. המון עוולות ובעיות נפשיות של בני הקיבוצים שזורות באותן שנים בילדות שבהן השעות עם ההורים היו מצומצמות, וכשהילד בוכה בלילה מי שיגיע אל מיטתו היא המטפלת ולא אף אחד מהוריו. מכירה את הדיונים האלה מהתקופה של המלחמה הגדולה בעד ונגד בקיבוץ בארי, שהתלקחו לא פעם גם בביתנו.

אריאלה צביאלי (המכונה גם צביאלה, או פשוט אלה), היא בת קיבוץ ממשפחה מכובדת בקיבוץ עין הנוטר. יש לה אחות גדולה, ערבה, נשואה עם שני ילדים שהיא מזכירה בכירה, מעין עסקנית פוליטית בקיבוץ. אלה מספרת בגוף ראשון על הלימודים המדשדשים שלה, על ההחלטה שהיא צריכה לקבל, אם להמשיך ללמוד במימון המשק או להתקבל כחברה בו. לא. אי אפשר גם וגם. 

אלה גם רוצה לזכות בדירה של אחד, יהודה סמש, שעומדת להתפנות בקרוב. היא רוצה לעזוב את החדר שבו היא גרה עכשיו, למרות הנדנדה שיש בכניסה, שהיא נקודת תצפית אהובה. החדר שלה שורץ חולדות ונמאס לה. אבל על הדירה המתפנה יש קופצים רבים. אלה היא רווקה ולא ממש מנהלת חיים משמעותיים בקיבוץ, גם אין לה קריירה מפוארת באופק, ולכן, היא ממש לא עומדת בתחרות עם אנשים אחרים שמועמדים לקבל את הדירה הזאת. מי שתמיד מכן להקשיב לה ולהושיט יד לעזרה הוא דורי - ידיד נפש, כמעט אח. 

בתזמון מושלם מגיע לקיבוץ מנהל-קהילה-חדש, גבע שמו, שהוא גם חתיך, גם לא חבר קיבוץ וגם לא פנוי, והיא מנסה להיעזר בו כדי לקבל את הדירה הנחשקת. האם יש כאן סימנים לניצנים של רומן מתהווה? הגיבורה שלנו, זו שהכל נופל לה מהידיים, וקורים לה כל הדברים המצחיקים האלה, מחליטה לקחת על עצמה פרוייקט ענק: לכבוד מלאת 60 שנה לעין הנוטר היא רוצה להפיק את חג המשק. חברי המשק גועשים ורועשים. גם למרכז הקהילה החדש יש דעה מוצהרת בנידון. בתוך כל זה מתגלה נושא חדש שגם הוא מזעזע את אמות הסיפין וקשור ל"גזרייה" ולמנייה של קוקה קולה. כל מה שהיה ספון ומוחרש מתחת לקרקע עולה ומתרומם, וכל העקרונות והנושאים החשובים וגם החשובים פחות מקבלים פתאום נפח נוסף. מיקומים במעמדות שונים בקיבוץ נבחנים מחדש.

האם יהיה לאלה רומן עם גבע-מנהל-הקהילה-החדש? איך היא תתמודד עם כל המרגיזוֹת: היפוֹת, הרזוֹת, המצליחות האלה? האם תצליח להרים את הפרוייקט החשוב הזה, ומה יהיה עם הדירה המיוחלת? 

ספר מחוייך, כייפי, הומור טוב. לא יודעת עד כמה "עירניקים" מושבעים יתחברו אליו, אבל בעיני הוא מקסים. תקראו, כדאי לכם. 




יום ראשון, 17 באפריל 2022

בנוי לקשר - אלכסיס הול

 


Boyfriend Material - Alexix Hall
מאנגלית: ירון פריד
הוצאת סלע ספרים, 2022, 383 עמודים

"לא אהבתי שמלרלרים עלי ככה. לא אהבתי שמציגים אותי בתור הבן של. אבל מה כבר אפשר להגיד עלי, בינינו? זה לוק, שהקריירה שלו בזבל? זה לוק, שכבר חמש שנים לא היה בזוגיות נורמלית? זה לוק, שלא ברור מתי הכל התחיל להשתבש בחיים שלו ולהידרדר במדרון חלקלק?" עמ' 8
אז כן, לוק אודונל באמת רואה את עצמו כאבי כל הלוּזֶרים. הוא בנם של שני מוזיקאים מאד מפורסמים, ברמה שרודפים אחריו צלמי פאפרצי כדי למצוא את "הבן של" בנקודות השפל שלו. עד היום היו לו המון בני זוג, אבל זוגיות אחת היתה גרועה יותר מקודמתה. הוא עובד כמתרים בחברה שדוגלת באמנציפציה לחיפושיות הזבל מתוך מניעים ירוקים, אבל הוא לא ממש טוב במה שהוא עושה שם, כי חלק מהתורמים הכבדים חזרו בהם כשראו שאין לו זוגיות מכובדת.
מן הצד השני של הרומן הזה נמצא אוליבר בלקווד, פקליט זוטר, בן למשפחה אריסטוקרטית מאתגרת, שמשוכנע שאף אחד לא רוצה להיות בן זוג שלו כי הוא כל כך לא מוצלח. 
הם מחליטים להיות בני זוג מזוייפים האחד של השני, לוק - בשביל ערב התרמה גדול שצפוי להיערך בקרוב, בו מצופה ממנו שיציג בן זוג מכובד, ואוליבר - בגלל יום הנישואין הקרב של הוריו, בו הוא צריך להציג זוגיות איתנה. חוץ משני אלה מככבים ברומן הזה שפע מטורללים מצחיקים, החל מאימו של לוק ועד אחרונת הדמויות בספר.

זוהי קומדיה רומנטית מהסוג שהקורא מתאהב בבני הזוג חסרי הבטחון האלה ורוצה לחבק כל אחד מהם - במיוחד את לוק - ולתת להם משענת. הוא משעשע ומרגש, וקריא ביותר. כל מה שלא פשוט בהתחלה של קשר, כל הציפיות והאכזבות וגם האושר הגדול שמדגדג כל תא בגוף. 

זוכרים את נוטינג היל? אני מסוגלת לראות את זה בכל פעם שזה מוצג ולא משנה כמה פעמים כבר הייתי שם, עם הנעבעך ההוא והיפהפייה ההיא. אוהבת את השירים שמלווים את הסרט, את הגיבורים והדמויות. כן, שמאלץ כלבבי.
בסוף הספר הזה הרגשתי כך. הוא חימם לי את הלב. אני מוכנה לפגוש את הזוג הזה שוב ושוב, ולכן, שמחתי מאד שיש ספר המשך, שאני מקווה שהוא טוב כמו זה, ושיתורגם גם הוא. ירון פריד עשה פה עבודה נהדרת.
"לא עזרה העובדה שד''ר פיירקלו התעקשה להעמיד למכירה עותק של ספר המחקר שלה על תפרוסת זבליות החול בדרום דבון בין 1968 ו-1972, שכנראה היו שנים סוערות ביותר לזבליות החול של המחוז. אני נאלצתי לרכוש את הספר שנה אחר שנה, תחת שם בדוי ומופרך, כי אף אחד לא הציע אפילו פני תמורתו. בשנה שעברה העותק התורן הלך לגברת קקיניה בולשיטמר מרחוב ווטדה פאקדאון 13." עמ' 248

זהו רומן הומואי מתוק ביותר, שופע הומור אנגלי נהדר. צחקתי לא פעם בקול רם. אין מספיק ספרים כאלה.
מומלץ עד מאד.