חפש בבלוג זה

יום שישי, 20 במרץ 2026

המעגל הגדול - מגי שיפסטד

The Great Circle - Maggie Shipstead
מאנגלית: סיון שטרן
הוצאת אריה ניר, 2026, 587 עמודים מודפסים

זהו ספר רחב ידיים, לא רק פיזית במספר העמודים אלא גם בהמון נושאים ואנשים שגודשים אותו. כן, לכאורה יש כאן רק שתי נשים שהן גיבורות הספר. (לטעמי, אגב, יש רק אחת, מריאן גרייבס). למריאן יש חלום הבוער בעצמותיה, לעשות את המעגל הגדול - לטוס מסביב לעולם, מקוטב לקוטב. אבל בעיקר, ולפני הכל - לטוס. מי שהיה בחיל האוויר יודע, שטייסים משקשקים מפחד לקראת הבדיקות התקופתיות שעלולות, חלילה, לקרקע אותם, שהטיסה היא סוג של תשוקה בלתי נשלטת עבור רובם הגדול. מריאן אינה הטייסת הראשונה בהיסטוריה, אבל אין רבות, ועדיין יש סוג של חשדנות כלפי נשים שעושות את זה. אנחנו יודעים כמה זמן לקח לנו לשחרר את הדיעה שנשים אינן רצויות כטייסות, ובכמה תחומים אחרים עדיין הכניסה לנשים אסורה. משחר ילדותה חולמת מריאן לטוס, היא מתלבשת ומתנהגת בצורה שונה מהנשים שבסביבתה, שאינן רבות. יש לה אח, ג'יימי, שהקשר ביניהם מחזיק אותם בזמנים קשים גם כשאינם נפגשים. אימם נעלמה כשהיו תינוקות ואביהם נעלם להם כשהיו ילדים צעירים. הם חיים אצל דודם, שכישורי ההורות שלו קלושים עד לא קיימים.

"בדרך כלל נוכחותו של ג'יימי העניקה למריאן תחושה של סימטריה ויישור, של איזון הולם. בלעדיו היא היתה כמו סירת קאנו קלה מדי, נתונה לחסדי הזרם. הוא היה הרגוע מביניהם, פחות אימפולסיבי, איתן כסלע. הוא לא היה בדיוק חלק ממנה, אבל גם לא היה משהו שונה לגמרי..." עמ' 94

והיא מצליחה לטוס. גם אם במחיר כבד ביותר. מריאן אינה לגמרי אישה, ככל שסביבתה מכירה אותה, גם המגדר שלה אינו לגמרי מוחלט. לפעמים היא גם מתחזה לגבר או לאישה עם שם אחר. יש לה חברים שונים, גברים ונשים, עם חלקם היא מקיימת יחסי מין לפעמים, ובפעמים אחרות גם סטוצים קצרים מתאימים לה. זה לא קשור לאהבה, גם לא לתשוקה. בוודאי שאין כאן תחרות מול התשוקה לטוס, ולבסוף גם לממש, אם תצליח, את חלום המעגל הגדול.

חוץ ממריאן יש בספר אישה נוספת, האדלי בקסטר, שחקנית מושמצת שנבחרה לשחק את מריאן. לכאורה, מקומה בספר חשוב. היא אמורה לשחק את מריאן על פי ספר שהשאירה אחריה ונמצא כשהוא מאובק ומרוט. הדמות הזאת ממש חלשה בעיני. הקפיצות אל הקורות אותה מבולבלות ומבלבלות. היא אמנם היתה, כמו מריאן, ילדה ללא הורים, וגם היא במהלך העבודה על הסרט מתנסה בטיסה.  אבל אישית, לא ברור לי למה באמת היא פה. 

יש קטעים לא מעטים בספר שהם מעניינים, מאד אפילו, אולי במיוחד למי שמכיר טייסים ופעילויות אוויריות, גם בעת מלחמה. היחסים בין מריאן הקרירה והמחושבת לבין האנשים שסביבה מעניינים ונוגעים, גם אם לא ממש מרגשים. זהו כמעט ספר עיוני, שמאיר את ההיסטוריה של הטיסה החל מ- 1914 ולאורך כ- 60 שנים. יש בו ביטויים שהיכרתי מחיל האוויר, ומטוסים ישנים שהשתתפו, חלקית, גם בהיסטוריה האווירית שלנו. אז מן הפן הזה יש פה סיפור לקהל מסויים שייהנה מאד. בכל מקרה הייתי שמחה אם היה מהודק יותר. אפשר היה לדעתי לספר אותו בפחות מלל. מלבד זה, אולי גם בגלל התקופה הכה סוערת שבה אנחנו נמצאים עכשיו - קשה היה לי לקרוא את הספר הזה ברצף. אולי בזמן אחר...
ולכן הוא מומלץ בהסתייגות.

"חשבתי שאם אשחק את מריאן גרייבס, אזכה להיות מישהי שלא פוחדת, אבל עכשיו ידעתי שזה בכלל לא העניין. העניין הוא להיות מישהי שלא התייחסה לפחד כאילו מדובר באל אל שצריך לפייס אותו." עמ' 489


 
  

  

   

   

    

    

יום רביעי, 25 בפברואר 2026

אני באה משם - אֶמה רֵיֶיס


Memori Por Correspondencia - Emma Reyes
מספרדית: סוניה ברשילון
הוצאת זיקית 2012, 285 עמודים מודפסים

זהו ספר שקראתי לפני שנים ואהבתי מאד. למעשה, הייתי די משוכנעת שכבר סיפרתי לכם פה עליו כי הוא כל כך, כל כך... נזכרתי בו דווקא עכשיו, מפני שאתמול הנחייתי מפגש בוקסרפינג בנושא "בית". קראתי ממנו במפגש קטע שבו מוזכרת השכונה והבית של המחברת, שהיא, לא במקרה, גם הגיבורה של הספר. ההקשבה לקטע היתה שקטה ברמה שאפשר היה לשמוע עלה נושר בחוץ. 

ילדותה של הסופרת בבוגוטה, היתה ילדות של יתמות ועוני בלתי נתפסים, ועם זאת היו בה גם רגעים של חיוך, שמחה ותקווה. הסופרת גוללת כאן את סיפורה העגום בלי כחל וסרק ובשפה נגישה ויומיומית. זה כתוב דרך 23 מכתבים שבהם מתארת המחברת את הקושי הבלתי ייאמן של חייה כילדה יתומה, יחד עם אחותה הגדולה ממנה; את הצורך לשרוד ולמצוא דרכים יצירתיות להאיר את שגרת חייהן.

לאחר שאחִיהן נלקח מהן כותבת אֶמה: "אני חושבת שזה הרגע שבו נולד בין אלנה לביני מין חוזה סודי ועמוק; תחושה לא מודעת שאנחנו לבד, ושאנחנו שייכות רק זו לזו. באותו רגע לא ידעתי שלעולם לא אשוב לראות את אדוארדו  ולא אדע מה עלה בגורלו, ושהדבר היחיד שיוותר לי ממנו יהיה זיכרון עיניו השחורות הענקיות המלאות דמעות מתחת לכובע מגוחך של מלח." עמ' 23

ימים רבים הן נשארות לבדן, כשהן נאלצות לעשות את צרכיהן בסיר שעולה על גדותיו, וניזונות מהקצבת מזון קטנה שעליהן לחלוק ביניהן. ואז הן מועברות למנזר. גם שם הן נדרשות לעבוד קשה, לעשות המון מטלות שאינן כפי גילן, ושהוטלו עליהן תוך הקפדה  על חינוך קתולי נוקשה שגבל לא פעם באכזריות. אבל הכישרון של רייס למצוא את האור, את החדווה והאופטימיות, איפשר לה לשמור על שפיות שהביאה אותה למקום המאוד מכובד כסופרת וציירת בבגרותה. 

"היה כבר מאוחר, האחות תיטופיליטה הלכה לישון ואני נשארתי כדי לנקות את הפינה של היין, שבאמת לא ניקיתי. עמדה שם חבית גדולה ששלח האפיפיור, זה ששמר על המפתחות של כנסיית פטרוס הקדוש באותו כפר רחוק-רחוק. מובן שפחדתי מאוד להיתקל בשטן, אבל האחות תיטופיליטה אמרה לי שהוא לוקח רק את מי שחוטא חטא מוסרי, החטא ההוא שלא היכרתי..." עמ' 238

בסוף הספר יש פרק שמתאר את מה שקרה לאמה רייס בחייה הבוגרים. חשוב לציין שהספר נכתב שנים לפני שהתפרסם. הסופר גבריאל גרסיה מארקס קיבל את כתב היד ורצה לפרסמו אך הסופרת סירבה. כשהספר יצא לאור סוף סוף, הוא זכה במשך שלוש שנים רצופות לתואר ספר השנה בקולומביה. אני ממליצה שתקראו גם את הדף הפנימי בכריכה הראשית, אבל רק אחרי שקראתם את הספר עד תום.

ממליצה מאד. זהו ספר קשה ומטלטל, אבל עם כתיבה מיוחדת משלו והומור טוב. ספר שלא תוכלו לעזוב עד הסוף, ויישאר איתכם לשנים רבות.

  

 

  

  

  

  

  

  




יום שישי, 6 בפברואר 2026

לב המאהב - לילי קינג

 

Heart the Lover - Lily King
מאנגלית: מעין זיגדון
הוצאת פן ידיעות אחרונות, ינואר 2026, 222 עמודים מודפסים
נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית עברית.

המאהב בשם הספר, הוא לא מאהב כמו שחששתי. השם בא ממשחק קלפים ששמו סֶר הינקומב פאניבאסטר. במשחק יש משפחות ודמויות שונות, ויש בו כללי נימוס שצריך לזכור ולא לפספס. לב המאהב הוא אחד המלכים במשחק. אז בואו, נֵרגע. 

לגיבורה פה לא היה שֵם עד ממש העמודים האחרונים של הספר, אבל היו לה שלושה כינויים: ג'ורדן, הינק ואפילו פעם אחד - לביבה. לגיבורים האחרים, לעומת זאת, שהם רבים מאד, בהחלט יש שמות, ואנחנו נתרכז כאן בשני החשובים שבהם, סאם גליגר, בפטיסט שאינו מקיים יחסי מין לפני החתונה, ויאש טאקר שדווקא כן. שלושת הגיבורים הם, בתחילת הספר, סטודנטים מצטיינים לספרות. אנחנו מלווים אותם לאורך השנים על היחסים המאד מורכבים ביניהם. אני אספר לכם פה רק מעט מזעיר ממה שקורה בספר המופלא הזה, אתם יודעים, מן הסתם, למה. אבל מלבד המובן מאליו, גם מפני שכל כך הרבה אנשים כתבו על הספר הזה, שבגדול אתם בטח מכירים את העלילה. אז בקצרה:
ג'ורדן היתה בתחילה בזוגיות עם סאם, ואז הוא עזב והיא התחברה אל יאש באהבה גדולה. החברות העמוקה של סאם ויאש התחילה עוד לפני שג'ורדן נכנסה לתמונה, והייתה מן תחרות ביניהם על ליבה. 

זהו סיפור של החמצה גדולה, של אהבה משולשת, של השתלשלות של חיים שיכולים היו להיות מאושרים יותר. המון ספרים וסופרים מוזכרים בספר הזה, יש בו שיח ספרותי מהמשובחים. שגרת החיים הסטודנטיאלית, על קבוצות הלימוד בביתו של המרצה, על הקשרים האישיים יותר עם מרצים מעניינים מסוימים, וגם, עבודה תוך כדי לימוד - כל אלה מוכרים לי משנותיי המעטות מדי באוניברסיטה. אלה נושאים שמחזירים אותי לימים ההם והנוסטלגיה הזאת מרגשת גם היום. אוניברסיטת בן גוריון בנגב היתה לי סוג של בית חם. 

הכתיבה על אהבה בספר הזה היא מעשה אומנות בעיני. ממש. תענוג. זוהי כתיבה אינטליגנטית מאד, לעיתים מרומזת. אהבתי את זה שהרבה דברים נובעים ומובנים מתוך משפטים ספורים, והקורא.ת צריך.ה לחדד את המוח, כדי שהתמונה תתבהר לו.ה. ובכל פעם שהיא אכן מתבהרת נפרש לפנינו הקוראים מסך גדול שמשנה את התמונה ומפתיע. אני אוהבת את זה. זה מספק חוויה טובה מאד, מפולפלת, מתגמלת תדיר. 
הגיבורים אולי ירגיזו אתכם. גם אותי הרגיזו לא מעט. היו לי במהלך הקריאה המון הצעות ואזהרות שרציתי  להגיד להם, במיוחד בדילמה הקשה בסוף. אבל הספר נקרא בחטף. דף רודף דף וכשנאלצתי לעזוב אותו - רציתי לשוב אליו. מומלץ מאד מאד.