חפש בבלוג זה

יום חמישי, 6 באוקטובר 2022

אנטומיה סיפור אהבה - דיינה שוורץ


Anatomy: A Love Story - Dana Schwartz
מאנגלית: שי סנדיק
הוצאת 22 אותיות, 2022, 272 עמודים
נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית עברית

"הם מנסים להשיג את הגופה כדי למכור אותה לרופאים. לסטודנטים באוניברסיטה. הם צריכים גופות כדי לחקור אותן וכאלה דברים. מוכרים את הגופה בשביל שני גיני וכתר. אם היא בהיריון, מקבלים שלושה גיני, אבל קשה יותר למצוא כי נדיר שתולים אישה הרה."
כבר בהתחלה אומרת לכם: זהו ספר כייפי באמת. הוא מיועד למבוגרים צעירים (YA) ואני אהבתי אותו מאד מאד. יש בו אפלוליות מסתורית, מעין אווירה גותית, יש בו היסטוריה (של הרפואה, אבל כולל הבגדים והמנהגים) באנגלייה וסקוטלנד של תחילת המאה ה-19, יש בו פמיניזם וגם מעט פנטזיה. ולבסוף, יש גם אהבה, וגם הומור. ולא אמרנו כלום על התמונה הנהדרת של הכריכה: בהתחלה ראיתי רק לב וכמעט דילגתי עליו אבל אז... תסתכלו איזה יופי. 
השנה היא 1817. הייזל היא נערה בת 18 שהגיעה לפרקה. מבחינת המשפחה המיוחסת שלה היא צריכה לעסוק בהופעותיה בחברה הגבוהה ולקבל הצעת נישואין מברנרד שמיועד לה מילדות. ""כן, כמובן. לונדון." כמה חודשים אומללים שבמהלכם תהיה חנוטה כמו תרנגול הודו, תיאלץ לחייך אל זרים מזוגגי עיניים ולהידחף אל זרועותיו של ברנרד." 
במקום זה היא מבקשת ללמוד אנטומיה ולדעת לנתח, לעסוק ברפואה. זהו דבר שהיא חייבת להסתיר. איש אינו רוצה להינשא לאשה חכמה ואף אחד לא יאפשר לה להגשים את חלומה. היא מתחפשת לגבר, לובשת את בגדי אחיה שנפטר, ומתגנבת להרצאותיו של ד"ר ביצ'האם הגדול שאת ספרו מצאה בספרייה האסורה של אביה. 
ברקע - המגפה הרומית חשוכת המרפא.

ג'ק הוא חוטף גופות. הוא מוכר אותן לעוסקים ברפואה לצורך לימוד. הגופות שייכות בעיקר לפושעים שנתלו, והשיח אומר שכך הן משלימות את עונשן עד הסוף. כן. זה לא חוקי, כמובן, אבל החיים של ג'ק בביבים של אדינבורו אינם מאפשרים לו להשיג אוכל בלי העיסוק הזה. 
כשהתחפושת של הייזל נחשפת בשיעורי הרפואה היא מסולקת מהם. ד"ר ביצ'האם מַתנֶה את המשך לימודיה בכך שתעבור את בחינת הרופאים בלי להשתתף בשיעורים. 

כאן ג'ק נכנס לתמונה. היא קונה ממנו גופה כדי ללמוד, וכאן מתחיל סיפור אהבה בלתי אפשרי.

לכאורה מה בין אנטומיה לסיפור אהבה? 
אז זה יותר אנטומיה מסיפור אהבה, ובטח שלא מדובר בסיפור שמאלצי ונוטף דבש. לא ולא. הגיבורה רוצה לשבור את תקרת הזכוכית של היותה אישה בתקופה שנשים היו צריכות להיראות ולא להישמע, לדאוג ללבושן, לתלתלים שעל ראשן, להיראות במקומות הנכונים ולהיות "יפה ושתוקה." 

ובן זוגה הוא האיש הכי לא מתאים לה שיש. ככה זה יותר מעניין. 

הספר כתוב קולח וזורם, יש בו גם מתח וגם הומור אנגלי מוצלח, יש רעים ורעים מאד וגם כמה טובים. כשחיפשתי כריכות לפוסט הזה בעולם ראיתי שיש המשך שעדיין לא תורגם. מקווה שהוא טוב כמו זה, אני בוודאי ארצה לקרוא אותו. 

תקראו. זה כיף גדול. הנאה מובטחת. 


  





 

יום שני, 3 באוקטובר 2022

וידוי ברכבת של 19:45 - ליסה אונגר


Confessions on the 7:45 - Lisa Unger
מאנגלית: קטיה בנוביץ'
הוצאת תכלת 2022, 354 עמודים.

ספרי מתח הם פחות כוס התה שלי, כבר סיפרתי לכם את זה. אבל אני זוכרת לסופרת הזאת את הספר "שקרים יפים" שקראתי לפני שנים בנסיעה ברכבת לבאר שבע וכמעט הגעתי בגללו לדימונה. כל העולם נעלם לי אז. ולכן, כששמעתי שהסופרת הוציאה ספר חדש מיהרתי לזמנו אלי.  

סלינה פספסה את הרכבת הרגילה ויצאה מהעבודה מאוחר. היא נסערת, כי בדיוק ראתה בטלפון שלה תמונות ממצלמת הווידאו הביתית בהן נראה בעלה שוכב עם המטפלת המסורה של שני הבנים שלה. היא מבינה שכבר לא תספיק להגיע הביתה להשכבה של הילדים, שממש היתה חלשובה לה. 
ברכבת מתיישבת לידה אישה צעירה והן מתחילות לשוחח. בניגוד לכל מה שמתאים לאופייה של סלינה היא פותחת את סגור ליבה בפני האישה, המציגה את עצמה בשם מרתה. מרתה שואלת את סלינה את השאלה הבלתי אפשרית: 
"לא היית רוצה שהבעיות שלך פשוט ייעלמו? ...בלי שתצטרכי לנקוף אצבע?" עמ' 35

מי לא רוצה שכל הבעיות שלו ייעלמו? אבל אז חושבים: מה המחיר של העניין הזה? 
ובכן, אז יש מחיר, כמובן, והוא ממש לא פשוט. וכבר כשסלינה יורדת מהרכבת היא מתחילה להרגיש את הבטן מתערבלת לה. 
ואז מסתבר שהמטפלת המסורה נעלמה. 
אסתפק בזה, כדי להשאיר לכם טעם של עוד. 
ספר מותח, סוחף, מהיר וקצבי. טוויסטים בעלילה מופיעים בדיוק כשנראה לנו שהבנו את הכל. שווה מאד. 


  
 





 

יום רביעי, 28 בספטמבר 2022

בעירה - מייגה מג'ומדר



A Burning - Megha Majumder
מאנגלית: נעה בן פורת
הוצאת אריה ניר, מודן, 2022, 303 עמ' מודפסים
נקרא באפליקצית עברית

לא הייתי בהודו מעולם, אני גם לא ממש רואה באופק נסיעה לשם. חברים שהיו שם יצאו מגדרם, אבל הספר הזה באמת לא מקדם נסיעה כזאת. 
לפני כחודשיים הנחייתי מפגש בוקסרפינג בקיבוץ יפעת בנושא מחסומים. סתו סיפרה שם על הרצאה ששמעה על המעמדות בהודו, על כך שגם אם מישהו מצליח לעלות בסולם התפקידים בחברה, אם הוא מגיע ממעמד נמוך זה תמיד יובא בחשבון לרעתו, אפילו מצד אלה הכפופים לו. 
בספר הזה יש את העניין הזה של מעמדות בגדול, בצורה כואבת, פוצעת ממש. גם הסיאוב שבפוליטיקה (אותו אנחנו מכירים היטב גם מכאן) מועלה בספר על ראש התורן. כולם רואים ויודעים. הערכים היפים, האידיאלים - מתכופפים בפני הנוחות, הכסף, המעמד. המצפון לא משתתף יותר מדי בהצגה הזאת, בהינתן הסימן הנכון - הוא מורדם. 

"הם לא האטו את מהירות נסיעתם. הם לא פחדו. האבות שלהם הכירו קציני משטרה בכירים וחברים בבית המחוקקים. אישים שהיה ביכולתם להעלים את כל הבעיות..."

ג'יוואן, נערה ממוצא נמוך מנסה מאד להתקדם בחיים. משקיעה בלימודים ומצליחה בהם, היא גם יודעת אנגלית, מה שמעלה את  כבודה. אבל יום אחד היא נוכחת במקום שבו מתרחש פיגוע טרור והיא משתמשת בידע שלה, ובחשבונה בפייסבוק כדי להתריע ולזעוק נגד הממשלה. מהר מאד היא מוצאת את עצמה בכלא, מואשמת בגרימת הפיגוע.
היא יודעת שהיא חפה מפשע, ומשוכנעת שתצליח להראות את זה לעולם. היא משתדלת לשרוד בכלא ולהסתגל איכשהו לקשיים שם, מתוך חשיבה ואמונה שהאמת תצא לאור והיא תצא לחופשי. שלושה אנשים יכולים ורוצים לעזור לה. הראשון הוא עורך הדין שלה, השני הוא מר חינוך גופני שלימד אותה כשהיתה ילדה ואף הגניב לה מידי פעם אוכל. השלישית היא לאבלי, אישה שנולדה בגוף של גבר, שג'יוואן נתנה לה סיפרי לימוד ואף לימדה אותה וניסתה לקדם אותה. שלושתם רוצים לעזור לג'יוואן להוכיח את חפותה אבל הפיתויים להצלחה, למעמד ולכסף עומדים בדרכם ובדרכה. הסוף די ידוע מראש. הפוליטיקה בשיא כיעורה מרימה ראש. גם האנשים הערכיים בסיפור מעדיפים להעלים עין מהאמת אם זה מתנגש עם האפשרויות להתקדם ולצאת מהבִּיצה שהם מדשדשים בה. זה קשה מאד לקריאה, שתדעו, אבל מאד זורם ומרתק, וקשה להניח לספר. 
הדמויות עגולות, מצויינות בדרכן. מאד אהבתי את לאבלי, הדמות הפצועה ביותר בספר, אולי. המשפטים שמוג'מדר שמה בפיה ריגשו אותי כל פעם מחדש. רציתי לחבק אותה, עם הסחי והטינופת שעליה:

""אני משחקת כל החיים שלי", אני אומרת לו. הייתי משחקת ברכבות, בכבישים, הייתי משחקת אושר ועליזות, הייתי משחקת קשר עם אלוהים. "עכשיו," אני אומרת לו, "פשוט תאפשר לי להתאמן במשחק לפני המצלמה."
"יום אחד, כשאהיה כוכבת קולנוע, האמא הזאת תצטער שרחצה אותי מהידיים שלה."

וג'יוואן, שהיא הדמות הראשית בספר הזה נראית לי כמי שמחזיקה מול עינינו את הדמויות האחרות, המעניינות יותר בעיני, גם אם היא זו שמובילה את העלילה.
"יש לו אותה הרגשה שהיתה לו בעצרת הראשונה של מפלגה ג'אנה קליאן שבה השתתף, אבל אז עוד היה אדם שונה."
ויש את העניין הזה, של המַּראָה. משתקף בה המצפון שלנו. עד כמה נהייה מוכנים להיות נאמנים לו ולערכים שלנו כשאלה עומדים מול פיתוי אמיתי משמעותי וקוסם - לדרוס אותם.

אי אפשר לומר שנהניתי לקרוא את הספר הקשה והכואב הזה, אבל אני גם לא יכולה שלא להמליץ עליו. הוא כתוב היטב, כל פרק בקולה של דמות אחרת, מדי פעם יש את המספֵּר מן הצד, ודי ברור למה צריך את ההבהרה שלו. הסיפור הזה צריך להיות מסופר. שנראה ונישמר מאד. בכתבה בעיתון The Guardian מדברת הסופרת על תהליך הכתיבה של הספר ומה שחשוב היה לה לומר בו.  

תראו כמה הוצאות ספרים שחשבו כמוני:

  

  

  

  





יום חמישי, 22 בספטמבר 2022

אהבתי אותך בחלום - הולי מילר

 


The sight of you - Holly Miller
מאנגלית: דנה טל
הוצאת תכלת, 2022, 430 עמודים

ספר עב כרס המספר על אהבה מושלמת בין שני אנשים כאובים. ג'ואל, וטרינר בהפסקה ארוכה, ומטייל עם כלבים לפרנסתו, נושא עימו סוד שמכתיב את התנהלותו בכל נושא בחייו. לקאלי יש עבר בעייתי עם אקס לא מוצלח. הם נפגשים. קאלי מתאהבת לאט לאט בג'ואל ורוצה בחברתו. ג'ואל לא מרשה לעצמו להתקרב יותר מידי, ומנסה למנוע את הקשר. אבל, כמובן, האהבה מנצחת. 
מה שעומד בדרכם של בני הזוג הן תחושות הבטן המאד מוחשיות של ג'ואל, שתמיד מתגשמות. הוא רואה דברים שעומדים לקרות ומנסה למנוע אסונות. הוא מתלבט תמיד אם לשתף במראות שהוא רואה כי האנשים סביבו לא מאמינים לו שהוא "יודע" מה הולך לקרות ואף מזלזלים בו על זה. הוא משתבלל, נמנע מלשתף ומעדיף לשתוק. ועכשיו הוא בכל זאת מתאהב, אבל הוא יודע שקאלי חיה על זמן שאול. הוא מחליט להיפרד ממנה כדי לאפשר לה חיים שלמים יותר ואהבה טובה יותר.
הרבה קוראים בספרייה שלנו אהבו את הספר מאד, ואני יכולה להבין למה. הסיפור רגיש וקולח, הגיבורים הם אנשים מעניינים בהחלט. יש גרעין טוב פה, אבל הספר ארוך ואיטי מדי לטעמי. אפשר היה לספר את הסיפור הזה בפחות מלל ולקבל תוצאה מהודקת יותר. חבל, כי הרעיון מוצלח, והוא קצת התמסמס בין הדפים הרבים. 
הוצאות רבות בעולם הדפיסו אותו והוא רב מכר בינלאומי. תראו כמה כריכות יש כאן. 
אז אני ממליצה עליו, אבל בהסתייגות.

  

  

  

  

  






 


יום שבת, 10 בספטמבר 2022

חג המשק - שני הדר

חג המשק, קומדיה רומנטית עם הרבה גזר - שני הדר
The Kibbutz Celebration - Shani Hadar
עורכת: תמר ביאליק
הוצאת כנרת, זמורה,  2022, 284 עמודים

""האדם בקיבוץ הוא תבנית נוף שמו, כלבו, אופניו, והמהדרין יוסיפו גם את המגש שאותו הוא בוחר בחדר האוכל," נאום אלה צביאלי, חג המחזור של כיתת "אורנים", קיבוץ עין הנוטר..." עמ' 38

 ""אז שאלתי אותו אם הוא מומחה לעניין. לעניין הנס קפה והערבובים, כן? והוא הבין מיד את השפה. זה דבר שכבר יותר מפעם אחת בלבל אותי אצלו, שהוא מבין את ההומור שלי. 'אני ערבבתי להנאתי כשאת עוד ערבבת למחייתך, אלה,' הוא גיחך. זה היה משפט כל כך מטומטם, ובכל זאת הערכתי את זה שהוא מבין שכל העניין כאן הוא לערבב."" עמ' 180

כמה דברים אהובים עלי בספר הזה, אבל מה שבמיוחד תרם להנאה שלי הוא ההומור המשובח. יש לי מקום חם בלב לקיבוצים בכלל ולקיבוצניקים בפרט, בגלל ההתמודדות שלהם עם סיר הלחץ שהם חיים בתוכו, בגלל המשהו הנוסטלגי שמתנגן לי בלב מהמילה קיבוץ, וגם בגלל משהו עכשווי וירוק מאד, כי משפחתה של סתו גרה בקיבוץ בבית שמשקיף על עמק יזרעאל. הספר הזה כתוב בהרבה אהבה להווי הקיבוצי, גם אם מתנפנפת מעליו הטראומה של הלינה המשותפת. המון עוולות ובעיות נפשיות של בני הקיבוצים שזורות באותן שנים בילדות שבהן השעות עם ההורים היו מצומצמות, וכשהילד בוכה בלילה מי שיגיע אל מיטתו היא המטפלת ולא אף אחד מהוריו. מכירה את הדיונים האלה מהתקופה של המלחמה הגדולה בעד ונגד בקיבוץ בארי, שהתלקחו לא פעם גם בביתנו.

אריאלה צביאלי (המכונה גם צביאלה, או פשוט אלה), היא בת קיבוץ ממשפחה מכובדת בקיבוץ עין הנוטר. יש לה אחות גדולה, ערבה, נשואה עם שני ילדים שהיא מזכירה בכירה, מעין עסקנית פוליטית בקיבוץ. אלה מספרת בגוף ראשון על הלימודים המדשדשים שלה, על ההחלטה שהיא צריכה לקבל, אם להמשיך ללמוד במימון המשק או להתקבל כחברה בו. לא. אי אפשר גם וגם. 

אלה גם רוצה לזכות בדירה של אחד, יהודה סמש, שעומדת להתפנות בקרוב. היא רוצה לעזוב את החדר שבו היא גרה עכשיו, למרות הנדנדה שיש בכניסה, שהיא נקודת תצפית אהובה. החדר שלה שורץ חולדות ונמאס לה. אבל על הדירה המתפנה יש קופצים רבים. אלה היא רווקה ולא ממש מנהלת חיים משמעותיים בקיבוץ, גם אין לה קריירה מפוארת באופק, ולכן, היא ממש לא עומדת בתחרות עם אנשים אחרים שמועמדים לקבל את הדירה הזאת. מי שתמיד מכן להקשיב לה ולהושיט יד לעזרה הוא דורי - ידיד נפש, כמעט אח. 

בתזמון מושלם מגיע לקיבוץ מנהל-קהילה-חדש, גבע שמו, שהוא גם חתיך, גם לא חבר קיבוץ וגם לא פנוי, והיא מנסה להיעזר בו כדי לקבל את הדירה הנחשקת. האם יש כאן סימנים לניצנים של רומן מתהווה? הגיבורה שלנו, זו שהכל נופל לה מהידיים, וקורים לה כל הדברים המצחיקים האלה, מחליטה לקחת על עצמה פרוייקט ענק: לכבוד מלאת 60 שנה לעין הנוטר היא רוצה להפיק את חג המשק. חברי המשק גועשים ורועשים. גם למרכז הקהילה החדש יש דעה מוצהרת בנידון. בתוך כל זה מתגלה נושא חדש שגם הוא מזעזע את אמות הסיפין וקשור ל"גזרייה" ולמנייה של קוקה קולה. כל מה שהיה ספון ומוחרש מתחת לקרקע עולה ומתרומם, וכל העקרונות והנושאים החשובים וגם החשובים פחות מקבלים פתאום נפח נוסף. מיקומים במעמדות שונים בקיבוץ נבחנים מחדש.

האם יהיה לאלה רומן עם גבע-מנהל-הקהילה-החדש? איך היא תתמודד עם כל המרגיזוֹת: היפוֹת, הרזוֹת, המצליחות האלה? האם תצליח להרים את הפרוייקט החשוב הזה, ומה יהיה עם הדירה המיוחלת? 

ספר מחוייך, כייפי, הומור טוב. לא יודעת עד כמה "עירניקים" מושבעים יתחברו אליו, אבל בעיני הוא מקסים. תקראו, כדאי לכם. 




יום רביעי, 24 באוגוסט 2022

אנומליה - אֶרוֶה לֶה טֶלייֶה



Herve Le Tellier  - L'Anomalie
מצרפתית: רמה איילון
ספריית פועלים, 2022, 294 עמודים

זה ספר שיש בו כל כך הרבה שאני ממש מתקשה לחשוב ממה להתחיל לספר לכם עליו. הדמויות, הנרטיב, העלילה, האפשרי והבלתי אפשרי, והסקרנות והדחיפות בקריאה שלו. כשבחנתי ספרים חדשים שכדאי להזמין לספרייה נתקלתי בספר הזה באתר עברית והתחלתי לקרוא את הפרק הראשון שנקרא בלייק. הספר נפתח בזרקור על בלייק, והמשפט הפותח בספר הוא שלו: "להרוג בן אדם, זה לא כזה עניין. צריך לתצפת, לעקוב, לשקול, הרבה, וברגע הנכון, לחצוב באֵין." בלייק הוא שף שמנהל חיים כפולים כרוצח שכיר. הוא מקצוען להלל, אם אפשר כך לומר, קר מזג עד מאד, והוא מתאר איך התחיל לעסוק בהריגת אנשים לפי הזמנה. 
זה לא הז'אנר החביב עלי בדרך כלל אבל הייתי דבוקה לטקסט באופן קשה ולא אחראי כלפי הסובבים אותי. היה ברור שאני רוצה לקרוא אותו בהקדם וגם להביא אותו אל הקוראים שלנו. 
בהמשך אנו מכירים את ויקטור מייזל, סופר כריזמטי ומעוטר אבל לא מוֹכֵר. הוא כתב את הספר "אנומליה" שנעשה ספר פולחן. כן. בדיוק זה שאנחנו קוראים עכשיו. תשע דמויות נוספות, כל אחד מאוד מעניינת בדרכה, יצטרפו לסיפור וכולן ביחד עם עוד יותר ממאתיים איש יעלו על טיסת אייר פרנס רגילה לגמרי שתיתקל במהמורות וכיסי אוויר מהסוג היותר מפחיד שיש. בניגוד לציפיות המטוס יוצא מזה בשלום, אבל כשהוא מתקשר למגדל הפיקוח לקראת נחיתה מסתבר שקרה פה הבלתי ייאמן. 
הטיסה, על נוסעיה, שוכפלו. 
חכו. רק התחלנו. 
כל החוקרים עומדים משתאים ובוחנים ובודקים ושואלים שאלות. מי הם האנשים האלה, האמיתיים כביכול, ומי הם הכפילים שלהם? האם כולנו בעצם מופע גנטי מתוכנת? התעוררה, למשל, השאלה הדתית: האם אדם משוכפל הוא יציר האל? הסוכנת הבכירה של ה- FBI מכנסת את בכירי שלוש הדתות, מזרמים שונים, ומחליטים שצריך להכיל את האדם המשוכפל. הוא אינו יציר שטן. אבל מה עושים עם 243 כאלה? 
ומה טיב הקשר של כל אחד מהכפילים אל זה שמולו? איך אמורים להתייחס אליהם אנשי החברה מסביב. מטריד? אפילו מאיים? משמח אולי? מעודד? אולי כולנו רק כלים במשחק וירטואלי חדש? כן, יש כאן עומס. יותר מפעם אחת עצרתי לסדר את התאים האפורים שלמעלה, אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא. כל כך רציתי לדעת מה קורה איתם, עם כל אחד מהם. 

""אבל מאיפה צץ המטוס הזה?" הוא נאנח. " בטח יש לך איזו תיאוריה, פרופסור ואנג? פרופסור בלי תיאוריה זה כמו כלב בלי קרציות."" עמ' 122

"המראיינת התעקשה: "אם כך, את אתיאיסטית," ... ג'יימי פודלובסקי משכה בכתפיה: "זה לא מעניין אותי; אלוהים בשבילי הוא כמו ברידג', אני לא חושבת עליו אף פעם. לכן, אני לא מגדירה את עצמי על סמך העובדה שלא מעניין אותי ברידג', ואני גם לא נפגשת עם אנשים שמדברים על כך שגם אותם לא מעניין ברידג'."" עמ' 159

""את יודעת מה זה הדמיה, הילרי?" שואל המנחה את החקיינית. "פיטר," משיב קולה של הילרי קלינטון, " כל אישה באמריקה יודעת מהי הדמיה, או לפחות זיוף."" עמ' 267

תראו כאן, את זה עוד לא היה לנו כאן בבלוג: הקטע הראשון מוקרא בכמה שפות.

מעניין, פילוסופי, עתידני, גם מפחיד. זהו ספר אינטלקטואלי וחכם. יש בו גם משפחה, גם רומנטיקה ואהבה, גם מתח, וכמו שראיתם פה גם הומור. מלא ידע. גדוש עובדות שצריך לעצור ולהפנים, לחילופין - לדמיין. הרבה מאד על מה לחשוב יש פה. רעיון מטורף? אולי לא... לקרוא. לקרוא. ושוב לקרוא.