חפש בבלוג זה

יום שלישי, 31 בינואר 2023

הכלבה - פילאר קינטנה

 


  La Perra - Pilar Quintana
מספרדית: מיכל שליו
הוצאת חרגול מודן, 2022, 111 עמודים

באמת שאני לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע אל הספר הזה. קוראים שאני אוהבת המליצו עליו כבר מזמן. הוא בעצמו הזמין אותי כבר כשהזמנו אותו לספרייה ועוד יותר כשהגיע לידי. ובכל זאת הוא חיכה עד שאורה תקרא מתוכו קטע במפגש בוקסרפינג שקיימנו על בעלי חיים. אל תלמדו ממני. קחו אותו אליכם בהקדם. זוהי פנינה ספרותית של ממש. הספר הודפס בים של הוצאות. תראו למטה את הכריכות היפהפיות שנבחרו לו.

דמריס היא אישה שחורה ענייה, כבת ארבעים. היא נשואה לרוחליו וגרה על צוק בכפר דייגים לחופו של האוקיינוס השקט. רוב הבתים רעועים ולחלק מהתושבים אין מים זורמים בבית, ועבודות הבית קשות מאד ודורשות כוח פיזי רב. גאות ושפל מתוארים כאן כתופעה שמשפיעה על חיי התושבים השפעה גורלית. כשהייתה דמריס ילדה צעירה, חבר קרוב שלה נסחף אל מותו, והים מחזיר את גופתו למשפחתו אחרי ימים רבים. דמריס משתוקקת מאד לילד אבל אינה מצליחה להרות. רוחליו בעלה, דייג חזק וגדול, תמיד כועס וגם קשוח ואכזרי, דווקא לוקח חלק בניסיונותיה להרות. זה כולל שיקויי פלא של רופאת האליל סנטוס, ש"הבינה בעשבים, ידעה לעסות וריפאה "עם סוד", כלומר, בעזרת מילים ותפילות". אבל המשימה אינה עולה בידיהם.

"הוא רצה לקנות לעצמו רשת דיג חדשה ומערכת סאונד גדולה עם ארבעה רמקולים, אבל דמריס חשבה כבר הרבה זמן איך להגיד לו שהיא עדיין רוצה ילד ושהיא רוצה לחזור לנסות, לא חשוב באיזה מחיר." עמ' 19

בצר לה מוצאת דמריס כלבה שרק נולדה ומאמצת אותה. היא מניחה אותה בחזייה שלה ומלמדת אותה לאכול, מחנכת אותה ושומרת עליה מפני בעלה. הכלבה הולכת אחרי דמריס לכל מקום והיא משמשת לה כתחליף לילד שלעולם לא יהיה לה. אנשי הכפר אינם מהססים ללגלג עליה, בחוסר רגישות כואב. דמריס מקבלת על עצמה את הדין, מודעת להיותה פגומה. 

""בגלל זה אני לא אוהבת את החיות האלה," היא אמרה. דמריס לא הבינה אם זה כי הן יכולות ללכת לאיבוד בהר או כי הן מתות, אבל במקום לבקש ממנה להסביר היא שאלה אותה אם דיברה השבוע עם אבא שלה."" עמ' 61

הכלבה מצידה לא תמיד ממושמעת. כשהיא נעלמת דמריס מחפשת אותה נואשות ימים רבים, אבל היא חוזרת והיא נושאת גורים בבטנה. ""עדיין לא," ענה רוחליו, "אבל אני לא יודע למה היא מבזבזת זמן על החיה הזו, שכבר טעמה את ההר והתקלקלה."" עמ' 68

עד כאן על העלילה. מכאן הספר עוד מתרומם עד הסוף המפתיע המצמית, שכמובן לא אספר לכם כאן. 

ספר מינימליסטי, שכל משפט בו מכיל עולם ומלואו. מומלץ מומלץ מומלץ. אל תפספסו.

   

  

  

  

   



יום שישי, 27 בינואר 2023

שדרת עצי התפוח - סוזן ויגס


The Apple Orchard - Susan Wiggs
מאנגלית: ניצן לפידות
הוצאת הכורסא 2023, 413 עמודים

"תפוחים הם פרי אייקוני ומסמלים דברים רבים - בית, נחמה, טוּב, בריאות, תבונה, יופי, פשטות, חושניות, פיתוי... וחטא. תפוחי גרבנשטיין מגיעים מגרסטן שבדרום יוטלנד, דנמרק. צבע הפרי נע מירוק-צהבהב לאדום וטעמו חמצמץ. הוא מושלם לבישול ולהכנת סיידר תפוחים..." 

זהו סוג של רומן רומנטי, כריכה מתקתקה, סיפור אהבה. סוזן ויגס היא סופרת אהובה מאד בקרב הקוראים שלנו אבל איכשהו, היא התפספסה לי, ונראה היה שהגיע הזמן להתוודע אליה. מה שעוד סיקרן אותי זו הזווית הדנית במלחמת העולם השנייה. החלק הזה לא גדול בספר אבל הוא משמעותי בהחלט ומעניין.

טס דילייני היא חוקרת אוצרות אבודים. היא מסתובבת בעולם ומתחקה אחר מזכרות נשכחות שבעליהן מחפשים אותן לאחר שנעלמו במלחמה הנוראה ההיא. למזכרות האלה יש ערך כספי גדול אך לא פחות מכך - ערך רגשי עצום, וכשהיא מוצאת משהו יקר עבור מישהו היא מאושרת ומסופקת. לטס אין אב המוכר לה ואימה, שגם היא חוקרת אוצרות, מסתובבת בעולם וכמעט אינה בקשר איתה. טס גדלה בביתה של סבתה האהובה, שהיתה לה חנות בשם "נשכחות". שם היה לה בית חם, אבל מאז מותה של הסבתא טס נעה ונדה בעולם. היא משכנעת את עצמה שהעבודה שלה היא כל חייה, היא מרוצה מחייה האורבניים, הקצביים, והיא אינה זקוקה לדבר נוסף.

אבל אז מופיע במשרדה הזר-יפה-התואר של הסיפור הזה: דומיניק רוסי, וכך, מן הסתם, הגענו פה גם אל סיפור האהבה. דומיניק מספר לה שהיא עתידה לרשת מסבהּ נחלה שנמצאת בסונומה, איזור היין המקסים של קליפורניהטס מעולם לא שמעה על קיומו של הסבא הזה שעכשיו הוא נמצא גם בתרדמת בבית חולים. דומיניק מסביר שהיא תירש את המקום ביחד עם אחות למחצה שיש לה, מסתבר, בשם איזבל. כשהיא מגיעה לנחלה היא מתקבלת בחום ע"י אחותה ואנשי "בלה ויסטה", וסופגת טעמים וריחות שמקסימים אותה - ובאותה הזדמנות גם אותנו, הקוראים של הספר. איזבל היא אופה מוכשרת ביותר והקורא מתבשם מהריחות והטעמים המוצגים לפניו. אלא שהנחלה הזאת עומדת בפני קריסה כלכלית אם לא יימצא תקציב להשארתה בידי שתי האחיות. חרב הפיפיות הזו מתנופפת מעל ראשן והזמן דוחק. טס יוצאת מיד למסע חיפושים. היא עוברת דרך ההיסטוריה המשפחתית שלה ושל איזבל ומגיעה לדנמרק של מלחמת העולם השנייה. היא מחפשת את אביהן ואת האוצר המשפחתי יקר הערך שנעלם. גם הפן היהודי מובא כאן. 

הספר מתחיל במתכון לעוגת תפוחים דנית ולפני כל חלק נוסף יש מתכון מגרה אחר. זה נותן לקריאה טעם של בית, ובכלל, זה בדיוק הספר שמתאים לך להתכרבל איתו בימים קרים. סיפור האהבה מתקדם אף הוא וגם אם די ברור מה יקרה בסוף, כיף ונחמד לקרוא אותו. 


  

  

  



 

יום ראשון, 8 בינואר 2023

טבעם של הדברים השבירים - סוזן מייסנר

 


The Nature of Fragile Things - Susan Meissner
מאנגלית: טל ארצי
הוצאת מודן, 2023, 336 עמודים כולל תודות

סן פרנציסקו קליפורניה, 18 באפריל 1906, 5.12 בבוקר. רעידת אדמה מחריבה את העיר כליל. שריפות פורצות בכל חלק של העיר ומכלות מה שנשאר. כלכלי העיר מנהלים מלחמה באש במקביל לפעילויות מצילות חיים של התושבים. 
הסיפור שלפנינו מתחיל בנובמבר 1905. אישה צעירה, סופי הוקינג, מגיעה לפריסקו מביתה בניו יורק. היא חוותה אובדן כואב בעברה וגם אינה יכולה ללדת. היא מקבלת הצעה לבוא ולהינשא לאיש שמחפש אם לבִיתו קֵאט בת ה-5. (זה היה מקובל פעם, אתם זוכרים אולי את "שרה גבוהה ופשוטה" הנפלא?) היא שמחה להזדמנות לגדל ילדה שתהיה שלה, ומאמינה שתלמד לאהוב את האיש שתינשא לו. הספר מתחיל בתשאול שלה על ידי חוקר פדרלי בו אנחנו לומדים שבעלה של סופי נעלם וביתה נהרס.
עכשיו אנחנו עוברים בזמן שנה לאחור. מתבוננים בנישואין של סופי למרטין הוקינג ותוהים על האדישות שלו כלפיה, גם כלפי ביתו וגם לאחר שנה של חיים משותפים. מרטין עובד בביטוח והוא נוסע הרבה. לא תמיד הוא מגיע הביתה בלילות. הכל קצת מוזר אם כי מתקדם בסוג של נינוחות. יש מעין רמזים לאפלוליות שתהיה בספר בהמשך.
"מרטין מרים את עיניו מהצלחת. הארוחות שלו ושל קאט היו כנראה שקטות מאד לאחרונה. הוא מחייך חיוך קטן שאינו הזמנה כנה להמשיך, אבל אני פשוט לא מסוגלת לאכול ארוחה שלמה בדממה." עמ' 33 
סופי מתאהבת מאד בֵּילדה הקטנה היתומה והשותקת שהופקדה בידיה. אבל אז מגיעה לפתח ביתה אישה צעירה, הרה, בלינדה שמה, ומסתבר שגם היא נשואה למרטין שנעלם. כשהוא מגיע לביתה מתחיל עימות ביניהם, ובדיוק אז מתחילה רעידת האדמה. זה נגמר בנפילתו מהמדרגות ופציעתו הקשה. סופי, קאט ובלינדה בורחות מהבית ומשאירות אותו פצוע.
מכאן מתחילה תעלומה מורכבת.  עכשיו הספר מתנהל במהירות ובמתח. הקריאה עכשיו שוטפת, דף רודף דף. ההתנהלות בפריסקו בזמן ולאחר רעידת האדמה מובאת כאן בצורה מרתקת. כך גם הסיפור של סופי, כאשר כל פעם מתגלה עוד פרט בעלילה המפותלת הזו. עוד רמז, עוד אנשים מעורבים ומעל מרחפת כל הזמן הדאגה מה יקרה אם מרטין שרד את הפציעה, אם הצליח לצאת מהבית העולה באש. ואם שרד, עד כמה הן בסכנה. 
יש בספר כמה קטעים קשים לקריאה, בעיקר לקראת הסוף. ההתחלה קצת איטית אבל רובו הגדול סוחף ומעניין. הכתיבה לא השאירה עלי רושם מיוחד אבל העלילה והדיווח ההיסטורי וגם הנשיות החזקה - כן, ולכן הספר מומלץ בעיני.

 

 



יום שבת, 31 בדצמבר 2022

שיעורים בכימיה - בוני גרמוס

 

Lessons in Chemistry - Bonnie Garmus
מאנגלית: הדסה הנדלר
הוצאת תכלת, 2022, 412 עמודים,
נקרא כקובץ דיגיטלי באפליקציית עברית

לא הרחבתי כימיה בתיכון ובודאי שלא לקחתי כימיה באקדמיה. מה שהביא אותי את הספר הזה הוא הקונצנזוס הספרני עליו אצלנו בספרייה בנתניה. גם זה לא תמיד עובד עלי, אבל כשבדקתי איך התייחסו אלי הספר בעולם, כבר לא יכולתי להתעלם ולקחתי אותו אלי.
מדובר בספר פמיניסטי שמדבר על שנות ה-60 של המאה הקודמת, ועכשיו, כשה me too כבר חי ובועט במרץ אז אפשר לראות בו קצת דיבור סטריאוטיפי. אבל הסיפור מקסים, הדמות הראשית מאד עקבית, וזה מתאים מאד לעלילה, יש איזה שהיא סטריליות נעימה באופייה של הגיבורה, היא לא מתכופפת ואינה מעגלת פינות, למרות שהיא חווה מהמורות רבות. ומעל לכל, היא לוחמת. את המלחמה של כולנו. 
אליזבת זוט היא כימאית, מדענית, גבוהה ויפה אבל... אישה. ובתקופה שהספר קורה מצופה ממנה להיות "יפה ושתוקה." להסיע ילדים למסגרות, לבשל ולנקות ולהיות רעיה טובה. לא, אנחנו ממש לא מכירים את זה מכאן ועכשיו. זה היה מזמן. היום אין דברים כאלה. אבל אליזבת היא שונה. הקונספט הזה לא מתאים לה. כשאנחנו פוגשים אותה בתחילת הספר היא אם יחידנית לילדה שהולכת לגן והיא מקפידה לשים לה פתקים בתיק האוכל המושקע שלה, שיזכירו לה שהיא חכמה, חזקה, ועליה להיות מה שנכון לה. כל זה "היה שם, בעיר קומונס שבדרום קליפורניה, שבה מזג האוויר היה חם רוב הזמן, אבל לא חם מדי, והשמים היו כחולים רוב הזמן, אבל לא כחולים מדי, והאוויר היה נקי, כי כזה היה האוויר אז..." לכאורה, מושלם. אבל, אימה "המדוכאת תמיד" הולכת לעבודה בטלויזיה ומלמדת נשים להיות הן עצמן דרך שיעורים בבישול או כמו שהמדענית שלנו קוראת להם: שיעורים במדע, בכימיה. ההצלחה שלה נוסקת אל על מפני שהיא מסבירה לצופים שלה שהן חשובות, עבודתן קשה וראוייה להערכה, ועליהן להגשים את חלומותיהן. היא מדגישה ללא הרף שהיא אישה מדענית, ולא שום דבר אחר.
לפני שהגיעה אליזבת לתפקיד הזה היא שימשה ככימאית במכון מחקר נחשב, אך כמעט כל מי שפגשה ניסה להקטין אותה, להכשיל את התקדמותה המדעית, ושניים אף בחרו להטריד אותה מינית. ואז היא פגשה את קלווין, מדען ידוע שם שגדל בבית יתומים לאחר שהוריו המאמצים נהרגו בתאונת דרכים. האהבה פרחה שם וגם ההצלחה המקצועית. וכאן יש את האבל הזה שיוצר את המפנה בעלילה ושאותו אני לא יכולה לספר לכם מפאת הקלקלנים הנושפים בעורפי. 
כמה דמויות מיוחדות מאד בספר הזה. מדלן, מאד, ביתה הצעירה והגאונה של אליזבת שהיא ילדה חזקה שאומרת את האמת ויודעת, ש"כולם משקרים". הכלב שלהן הנקרא שש וחצי שאליזבת מלמדת אותו מילים רבות והוא אנושי מאד. (אני מאד אוהבת שיש כלבים בעלילה. זה תמיד מוסיף חיבוק לעניין) הרייט, המטפלת של מדלן כשאליזבת בעבודה, אישה מוכה ומושפלת, חכמה מאד ומציגה ראייה מיוחדת על מצבים שונים. אהבתי גם את השפה המיוחדת של אליזבת, ההארה של מושגים מדעיים בתוך היום-יום. 
בהמון הוצאות הוציאו את הספר הזה, שכיף לקרוא אותו ונחמד ונעים. הוא היה מיד לרב מכר היסטרי.
""הנשים שתדברי אליהן הן עקרות בית רגילות", אמר לה וולטר. "נשים ממוצעות." אליזבת הסתכלה עליו במבט שהפחיד אותו. "אין שום דבר ממוצע בעקרת הבית הממוצעת." היא תיקנה." עמ' 204
""זה מביא אותנו לקשר השלישי," אמרה אליזבת והצביעה על סדרת מולקולות נוספת. "קשר המימן - הקשר העדין והשברירי מכולם, אני קוראת לו קשר ה'אהבה ממבט ראשון', כי שני הצדדים נמשכים זה לזה אך ורק על בסיס של מידע חזותי: את אוהבת את החיוך שלו, הוא אוהב את השיער שלך. אבל אז אתם מדברים ואת מגלה שהוא נאצי בארון וחושב שנשים מתלוננות יותר מדי. פוף, הקשר העדין מתפורר פשוט כך. זה קשר המימן, גבירותי - תזכורת כימית לכך שאם המצב נראה טוב מכדי להיות אמיתי, זה כנראה נכון."" עמ' 265

מצאתי רק 18 כריכות עולמיות של הספר. יש כנראה עוד. אולי אתם תמצאו ותראו לי?

ממליצה. גם בחיוך, גם בעניין גם בכיף.