חפש בבלוג זה

יום חמישי, 28 בנובמבר 2019

המחמצת מרחוב קלמנט - רובן סלואן


המחמצת מרחוב קלמנט - רובין סלואן
Sourdough - Robin Sloan
מאנגלית: מאיה אשל
הוצאת מודן 2020, 247 עמודים

זה התחיל נחמד ממש. סיפור חביב כזה עם סממנים מוכרים של חייהם של גיקים שמתחברים לאנשים רגילים, מעניינים, עם סיפור אתני. לויס - כך קוראים לגיבורה היא אחת מקבוצה של נשים הנושאות את השם הזה. הן מקיימות מפגשים אחת לכמה זמן ונהנות מהביחד הזה, כשכל אחת בו מעשירה את חברותיה. לויס עובדת כמהנדסת תכנה בחברה שעובדת על ידיים רובוטיות והיא כותבת קודים לזרוע רובוטית שבהמשך היא גם רוכשת אותה. הזרוע נקראת ויטרוביאן, רק שתדעו, במקרה שתפגשו אחת כזאת.
לויס חיה חיים של גיק מחשבים מצוי: עובדת מבוקר עד ערב וניזונה ממשקה סינטטי המשביע אותה, עד שהיא מגלה את שני האחים, ששייכים לקבוצה אתנית מיוחדת, שמוכרים לה לחם מחמצת טעים ופריך ומרק חריף, מה שמשנה את חייה ב 180 מעלות.
היא מזמינה את האוכל הזה יום יום עד שהאחים עוזבים את העיר, וכפרס על נאמנותה מפקידים בידיה מחמצת לאפיית הלחם, כולל כל האקססוריז המאפשרים אפיית לחם כזה. הגיבורה שלנו, כמובן, לא אפתה לחם מעולם וגם בילדותה ניזונה ממזון מהיר עם איכויות ירודות.
אבל המחמצת הזו נהגה להשמיע קולות ולהביע דיעות וכדי לקצר סיפור ארוך - בסופו של דבר לויס אפתה לחמים מדהימים, עם קרום קשה ורך בפנים, ועם פרצוף מחייך עליהם. במקביל היא מקיימת קשר של מכתבים עם אחד האחים בעלי המחמצת.
מהשלב הזה הסיפור מתקדם לקראת עלילה חצי ביונית, שיש בה מתח מסויים. המחמצת מתגלה כבעלת אופי מיוחד, מרושע אפילו. מכאן נשאיר את זה כך.
לפני כמה שנים פינקה אותי שמרית חברתי מהספרייה בכלי עם מחמצת שיפון שהכינה. סיקרן אותי מאד. התחלתי להשקיע. לא ששרתי לה שירים, ולא לקחתי אותה לפסיכולוג, אמנם, אבל בהחלט הזנתי אותה מדי שבוע כמו ששמרית הורתה לי. תאמינו או לא, יצאו כיכרות לחם נחמדות ביותר. כמובן שבזמן ההתפחה לא הורשו בני הבית לנשום בסביבתו של הבצק המוכן. מי שהתעטש לידו, נענש בחומרה. אבל פעם בשבוע יצאו מהתנור ככרות לחם חמצמצות ודחוסות משהו, שהיו מאד אהובות על בני משפחתי. הנסיעה שלנו ליפן קטלה את המחמצת ומאז בני משפחתי נושמים ואף מתעטשים בלי חשש.
הספר הזה היה קצת הזוי לטעמי. אולי הוא נפל לי על זמן לא מוצלח. אם כי דמויות מסוימות נשאו חן בעיני, בעיקר לויס, הגיבורה הראשית. אולי אתם תאהבו יותר. 


      

      

יום שלישי, 19 בנובמבר 2019

פעמון איסלנד - הַלדוֹר לַקסנֶס


פעמון איסלנד - הַלדוֹר לַקסנֶס
Islandsklukkan - Halldor Laxness
מאנגלית: אביבה ברושי
הוצאת שוקן, 2009, 416 עמודים

אני מציעה לכם עכשיו את הטרילוגיה הזו, שהחלק הראשון בה הוא פעמון איסלנד, השני הוא העלמה הנאווה והשלישי אש בקופנגן. כולם כרוכים בספר אחד, הנושא את השם פעמון איסלנד. מכיוון שהתלהבתי, ולא ראיתי מספיק התייחסויות אליו בעברית - התייצבתי כאן למענכם.
ראשית יש לומר שהקריאה בספר אינה קלה ואף מאתגרת. יש הערות בתחתית הדף, והארות בסוף הספר. הארות אלה מסבירות ומראות רקע חשוב ותיאורים מאירי עיניים ויפהפיים של המיתולוגיה הנורדית וסיפורי העם האיסלנדי. יוצא שהקורא צריך להניח בספר שתי סימניות, אחת במקום בו הוא קורא ואחרת על ההארות המתאימות בסוף הספר. זה לא קל, אבל מאד מתַגמֵל. (כמובן שלא חייבים לקרוא את כל ההארות, וגם, כמו שגם אני עשיתי פה ושם, ניתן להתקדם בהן, כל פעם כמה קדימה). הספר שופע הומור וכתוב נהדר, הסופר זכה עליו בפרס נובל. אמנם לא התייעצו איתי בנושא, אבל אם היו שואלים... ובכן, לכן אנחנו פה. 
עכשיו, לאחר שהוזהרתם, בואו וקראו כמה משפטים, כדי שתראו למה אתם בהחלט מוכנים להשקיע פה, ואז ניגש גם לעלילה בקצרה וללא ספוילרים:

"היא היתה, מתוך כבוד לנעוריה, גרסה פיוטית של קודמתה, מאחר שחוותה פחות מן הדברים המעצבים אישה... עיניה צלולות כמו כחול השמים. תפיסתה היתה עדיין מוגבלת ליופי הדברים יותר מאשר לתועלתם, על כן החיוך אשר עלה על פניה כאשר נכנסה לתוך הבית היה שלא מן העולם הזה." עמ' 24-5.

"זו היתה התמודדות של מוות לעומת חיים, כפי שנאמר באחד משיריו של האיש התלוי: "אדם תלוי איננו יכול למות פעמיים, גם אם ינסו להרוג אותו כפליים". הסיכוי היחיד של  יון רֶגוִידסון היה להיחלץ מאחיזתן של אצבעות המת ולפרוץ את המעגל. ומכיוון שאנשים מתים אינם חכמים כשם שאחיזתם חזקה, הוא הצליח לבסוף להשתחרר ורץ לחלון,... עמ' 100.

הסיפור קורה בסוף המאה ה-17 ותחילת ה-18. הגיבור הוא איכר איסלנדי קשוח, בעל חוש הומור ולשון משתלחת, ואוהב שירה, ושמו יון רֶגוִידסון. הוא נידון למוות כי לגלג על המלך הדני (איסלנד בתקופה זו נשלטת על ידי דנמרק). הוא גם מואשם שהרג את תליין המלך שהצליף בו כדין יום קודם לכן, מכיוון שנראה כשעל ראשו חבוש כובעו של התליין. בדרכים שונות הוא מצליח לברוח ולעתים אף זוכה לחנינה ועזרה מאנשים שונים. האיסלנדים נתונים בחוסר גדול ורובם הגדול עניים מרודים בעת ההיא, ועל גנֵבת פיסת חבל, למשל, נענשים בהצלפות שוט, או גם בכריתת איברים. פעמון איסלנד האהוב נופץ ונלקח בגלל המתכת היקרה שלו. לא פחות יקרים הם השירים, הכְּתבים והספרים הנדירים. מי שמחזיק ספרים ברשותו נחשב לעשיר וחשוב. כך יוצא שאַרנֵס אַרנֵיאוס, חוקר ואספן ספרים וכתבי יד עתיקים זוכה לאהבתה של סנֶפרידוּר, אצילה יפהפיה הנשואה לשתיין, העוזרת לאיכר שלנו במסעו כדי להגיע באמצעותו אל איש הספר שהיא אוהבת. 

כבר דיברנו כאן על הקושי עם השמות האיסלנדים. גם אם מורידים מהשמות הגבריים את הסיומת "סון", עדיין, הם ארוכים ושוברי שיניים. אבל תוך כדי קריאה, מסתגלים לזה. בעיקר, כי זה שווה את המאמץ.
האיכר יון רגוידסון, הוא דמות משעשעת וקל עד מאד לאהוב אותו, גם כשהוא פצוע, מטונף ומכונם. חוקי בית המשפט שבספר משעשעים מאד. אין משהו מובנה או לוגי בהם, לעתים המשפט מושתת על הלך רוחו של השופט או מראה עיניו. הסיפור לוקח אותנו הרחק מכאן למחוזות פחות מוכרים ומרתקים. יש בו מגוון רחב של צבעים ורגשות. הרפתקה נהדרת. לקרוא אותו זה גם נעים וגם מרחיב אופקים. אני ממליצה לכם לקחת אותו אליכם, ולשקוע בכיף הנורדי הזה.  

      

       

      

   

יום חמישי, 14 בנובמבר 2019

סבא סבבא - פול מקרטני


סבא סבבא - פול מקרטני, איורים - קתרין דורסט
Paul McCartney - Hey Grandude
Illustrations by Kathryn Durst
הוצאת שוקן 2019, 32 עמודים

תשמעו, זה כל כך ספר שאתם רוצים בבית. אם יש לכם ילדים צעירים, אם יש לכם נכדים צעירים, אם אתם בעצמכם צעירים וגם אם לא. פול מקרטני, כן המוזיקאי הגאון מהחיפושיות חבַר לְציירת מדהימה מפיקסר, והתוצאה - משובבת עיניים ולב.
זהו הסיפור של אדוארד מרשל, סבא לארבעה. הוא קורא להם ילדודים והם קוראים לו סבבא. יש לו מצפן קסמים והוא לוקח את הילדודים להרפתקאות שכל אחד מאיתנו היה שמח לקחת בהם חלק. הסיפור מתחיל כשהנכדים באים לבקר את סבא סבבא באחד מהימים האלה שבהם שום דבר לא מסתדר. בחוץ אפרורי וגשום ובבית משעמם. אז נשלף מצפן הקסמים וההרפתקה מתחילה. 
אם מתחשק לכם לשמוע ולראות את הספר באנגלית, כשברקע שומעים את היי ג'וד תיכנסו 
 ובכל מקרה ממש ממש כדאי לכם לזמן את הספר אליכם, לקרוא ולדפדף שוב ושוב, ושוב. 
כי "צפון, דרום, מזרח או מערב - המצפן יחולל את הקסם... עכשיו!"

ספר שהוא חגיגה.