פעמון איסלנד - הַלדוֹר לַקסנֶס
Islandsklukkan - Halldor Laxness
מאנגלית: אביבה ברושי
הוצאת שוקן, 2009, 416 עמודים
אני מציעה לכם עכשיו את הטרילוגיה הזו, שהחלק הראשון בה הוא פעמון איסלנד, השני הוא העלמה הנאווה והשלישי אש בקופנגן. כולם כרוכים בספר אחד, הנושא את השם פעמון איסלנד. מכיוון שהתלהבתי, ולא ראיתי מספיק התייחסויות אליו בעברית - התייצבתי כאן למענכם.
ראשית יש לומר שהקריאה בספר אינה קלה ואף מאתגרת. יש הערות בתחתית הדף, והארות בסוף הספר. הארות אלה מסבירות ומראות רקע חשוב ותיאורים מאירי עיניים ויפהפיים של המיתולוגיה הנורדית וסיפורי העם האיסלנדי. יוצא שהקורא צריך להניח בספר שתי סימניות, אחת במקום בו הוא קורא ואחרת על ההארות המתאימות בסוף הספר. זה לא קל, אבל מאד מתַגמֵל. (כמובן שלא חייבים לקרוא את כל ההארות, וגם, כמו שגם אני עשיתי פה ושם, ניתן להתקדם בהן, כל פעם כמה קדימה). הספר שופע הומור וכתוב נהדר, הסופר זכה עליו בפרס נובל. אמנם לא התייעצו איתי בנושא, אבל אם היו שואלים... ובכן, לכן אנחנו פה.
עכשיו, לאחר שהוזהרתם, בואו וקראו כמה משפטים, כדי שתראו למה אתם בהחלט מוכנים להשקיע פה, ואז ניגש גם לעלילה בקצרה וללא ספוילרים:
"היא היתה, מתוך כבוד לנעוריה, גרסה פיוטית של קודמתה, מאחר שחוותה פחות מן הדברים המעצבים אישה... עיניה צלולות כמו כחול השמים. תפיסתה היתה עדיין מוגבלת ליופי הדברים יותר מאשר לתועלתם, על כן החיוך אשר עלה על פניה כאשר נכנסה לתוך הבית היה שלא מן העולם הזה." עמ' 24-5.
"זו היתה התמודדות של מוות לעומת חיים, כפי שנאמר באחד משיריו של האיש התלוי: "אדם תלוי איננו יכול למות פעמיים, גם אם ינסו להרוג אותו כפליים". הסיכוי היחיד של יון רֶגוִידסון היה להיחלץ מאחיזתן של אצבעות המת ולפרוץ את המעגל. ומכיוון שאנשים מתים אינם חכמים כשם שאחיזתם חזקה, הוא הצליח לבסוף להשתחרר ורץ לחלון,... עמ' 100.
הסיפור קורה בסוף המאה ה-17 ותחילת ה-18. הגיבור הוא איכר איסלנדי קשוח, בעל חוש הומור ולשון משתלחת, ואוהב שירה, ושמו יון רֶגוִידסון. הוא נידון למוות כי לגלג על המלך הדני (איסלנד בתקופה זו נשלטת על ידי דנמרק). הוא גם מואשם שהרג את תליין המלך שהצליף בו כדין יום קודם לכן, מכיוון שנראה כשעל ראשו חבוש כובעו של התליין. בדרכים שונות הוא מצליח לברוח ולעתים אף זוכה לחנינה ועזרה מאנשים שונים. האיסלנדים נתונים בחוסר גדול ורובם הגדול עניים מרודים בעת ההיא, ועל גנֵבת פיסת חבל, למשל, נענשים בהצלפות שוט, או גם בכריתת איברים. פעמון איסלנד האהוב נופץ ונלקח בגלל המתכת היקרה שלו. לא פחות יקרים הם השירים, הכְּתבים והספרים הנדירים. מי שמחזיק ספרים ברשותו נחשב לעשיר וחשוב. כך יוצא שאַרנֵס אַרנֵיאוס, חוקר ואספן ספרים וכתבי יד עתיקים זוכה לאהבתה של סנֶפרידוּר, אצילה יפהפיה הנשואה לשתיין, העוזרת לאיכר שלנו במסעו כדי להגיע באמצעותו אל איש הספר שהיא אוהבת.
כבר דיברנו כאן על הקושי עם השמות האיסלנדים. גם אם מורידים מהשמות הגבריים את הסיומת "סון", עדיין, הם ארוכים ושוברי שיניים. אבל תוך כדי קריאה, מסתגלים לזה. בעיקר, כי זה שווה את המאמץ.
האיכר יון רגוידסון, הוא דמות משעשעת וקל עד מאד לאהוב אותו, גם כשהוא פצוע, מטונף ומכונם. חוקי בית המשפט שבספר משעשעים מאד. אין משהו מובנה או לוגי בהם, לעתים המשפט מושתת על הלך רוחו של השופט או מראה עיניו. הסיפור לוקח אותנו הרחק מכאן למחוזות פחות מוכרים ומרתקים. יש בו מגוון רחב של צבעים ורגשות. הרפתקה נהדרת. לקרוא אותו זה גם נעים וגם מרחיב אופקים. אני ממליצה לכם לקחת אותו אליכם, ולשקוע בכיף הנורדי הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה