חפש בבלוג זה

יום רביעי, 20 בדצמבר 2017

הת'ר - הטוטאליות - מתיו ויינר

 

הת'ר, הטוטאליות – מתיו ויינר.
Heather, The Totality by Mathew Wiener
תרגום של שרון פרמינגר. הוצאת כתר הסדרה הקטנה 141 עמ'

קארן ומארק בריקסטון הגיעו גבוה בסולם המעמדות, אם כי, לא הכי גבוה. אפשר להגיע גבוה יותר. מארק עשה מספיק כסף בשביל להגיע לבית יפה בבניין הנכון, לא בפנטהאוס, אמנם, אך עדיין מקום שמאפשר לו להתברג נכון בחברה הגבוהה. למעשה, קארן נישאה לו, למרות שהוא מאד רחוק מלהיות נאה או מושך, בזכות כספו. הם חיים בנוחיות המתאימה להם ואין סערות או שיאים בחייהם. ואז נולדת הת'ר. היא יפה, חכמה, חביבה מאד, מתנהגת נהדר אל כל רואיה. היא פסגת השאיפות, היא נזר הבריאה ומרכז החיים מבחינתם. הם גאים בה ואף מתחרים על תשומת ליבה. ככל שהיא גדלה מתפתח ועולה היחס המוחלט והאובססיבי אל הילדה, גם כשהיא מתבגרת  ומתנכרת, לעיתים אפילו בזה להם.
בבית אחר ובגלקסיה אחרת לגמרי, לאם נרקומנית, שרק לעיתים רחוקות מאד היא נקייה מסמים ומתפקדת, נולד בובי. בובי הוא ילד ביבים, שלא מלקק דבש מאף אדם בסביבתו. הוא גונב ומרביץ, הוא אפילו הורג. הוא גם נאסר. הוא שורד.
הספר מתאר את מהלך חייהם של שני הצעירים במקביל, תוך יצירת מתח גואה. האם יהיה מפגש בין שתי הקיצונויות האלה? איך ייראה המפגש ביניהם? איך יגיבו הוריה של הת'ר? כמובן שלא אספר לכם את זה.
בעיקרון, כשאני רואה ספר שיש עליו תמונה של ורד אדום (ויש מי שיאמר - שושנה אדומה) אני נרתעת. חשוד בעיני. נראה לי כאילו הקיטש פה צועק מתוכו. אבל זהו, שלא. הוא בכלל היה מונח לו שם על השולחן שלנו, מחכה למעט תשומת לב. וסתם דיפדפתי לראות אולי כדאי לי להמליץ עליו למישהו שעשוי לאהוב אותו.  כאמור - שושנה אדומה והכל... ואז, כיוון שנלכדתי, הבנתי למי: לי. ומיד לאחר מכן - לכם, יקיריי.
הספר הזה הוא השני בסדרה הקטנה של כתר. כבר כתבתי כאן על הספר הראשון, אחת עשרה שעות שאף הוא מוצלח עד מאד.  המחבר של הת'ר, הטוטאליות הוא מפיק  ותסריטאי של פצצות רייטינג כמו מאד-מן והסופרנוס. לא מפליא שהספר נקרא כמו סרט מהיר עד לסוף המפתיע.

              


יום שבת, 9 בדצמבר 2017

Whale Rider by Witi Ihimaera


The Whale Rider - Witi Ihamaera
Reed Books, Reed Publishing Ltd. NZ 148 עמודים ועוד תרגום ממאורית לאנגלית.

סתָו חזרה מניו זילנד לפני שנים והביאה לי איתָה משם את הספר הזה. כשקראתי אותו לראשונה התקשיתי מאד להבין את הניבים המָאוּרִים שבו, אבל, מכיוון שהיה כל כך שווה קראתי אותו עד הסוף. שם, בסוף, פגשתי את ה-Glossary, מילון מאורית-אנגלית, שבֵּאֵר והשלים את החסר. באותה תקופה יצא הסרט בשם הזה, שריגש וסחף ואף הדמיע לא מעט. הספר שבידי הוא המהדורה שיצאה בעקבות הסרט, ואין לי את המקור הראשון.
עכשיו, כשנה לאחר שחזרתי מניו זילנד בעצמי, ויופייה הבלתי נתפש עדיין מאד מהדהד בי, רציתי לשתף אתכם באהבתי לספר הזה, גם אם ספק גדול אם תוכלו לשים את ידכם עליו. שמות הגיבורים בספר, (כמו, אגב, שמו של הסופר, בוודאי שמתם לב) מאד זרים לאוזנינו. אלה שמות מאורים.
ניו זילנד מאד רחוקה מכאן. יומיים טיסה. היא מאוכלסת במפוזר על ידי חוואים בעיקר, הרבה כבשים ובקר נראים רועים בחופשיות על שטחים פתוחים ירוקים מאד. בערים, גם אלה לא גדולות בדרך כלל, יש המתפרנסים גם מאירוח. יצא לנו להתרשם מאורח החיים המקומי, שהוא מאד נדיב, חייכני ומסביר פנים, שש לעזור אפילו בדברים שלא היית מצפה להם. לא מזכיר את רמת השרותיות לה אנו זוכים בארץ או גם בארצות מסבירות פנים יותר. תוסיפו לכך את הנופים הפסטורליים, את שפע המים, את היערות והטרקים המאתגרים ותקבלו טיול "אחרי צבא" שעשינו, דן ואני, לפני שנה, על פי ההנחיות המדוייקות שקיבלנו מיעלי.
תראו, זהו הטריילר לסרט. הוא מיוחד, הוא מרגש, אולי ראיתם?
זהו סיפור אתני שבמרכזו ילדה שנולדת במשפחה מַאוּרית. אימה מתה בלידתה אותה ואת אחיה התאום, שמת בלידה הזאת אף הוא. היא נאספת לבית סבה וסבתה, (נָנִי פלַאוֶורס וקורו אפִּירָנָה), שני אנשים מיוחדים ומקסימים, שהקשר ביניהם הוא חלק מהכיף הגדול בספר. קוׂרוׂ, שהוא הצ'יף בקהילה המאורית מאוכזב מכך שאין לו נכד שימשיך את המסורת. בת לא תסכון לתפקיד המכובד הזה, מדורי דורות זה תמיד בן. הילדה לומדת בהיחבא את ריטואל הריקודים של הבנים המיועדים להמשיך את המסורת, היא כמו מרגישה שהיעוד שלה הוא השיח עם הלווייתנים. הגורל מונח לפיתחה והיא נענית לקריאה. אין לי כוונה להמשיך ולספר לכם את העלילה כאן. הסרט הוא משנת 2002 ונדמה לי שניתן לראות אותו במלואו ברשת.
הערך המוסף של הספר הוא בשיח הליוויתנים בו. הוא מסביר את הקשר בין הדמויות האציליות של הדגים הגדולים הללו לבין האנשים, ובמיוחד לפאי, הגיבורה, ולקורו סבהּ. חכמתה של הקויַה, הליוויתנית המנהיגה, זוהרת בשיח המתנהל בין הגלים:
 "She was clever, all right, the kai karanga... By asking questions she was enabling their leader to come to decision she had already reached. No wonder she was queen and they were the ladies in waiting... She let the words sink in, because she knew that it always took males longer than the females to understand." עמ' 138 
מדובר כאן על לוויתנים, כן? והסופר הוא גבר אז מותר לו. אנחנו אומרות את זה רק בלב...... 😉 
הסיפור הזה כאילו מוכר לנו. נערה שרוצה להוכיח לעולם את ערכה דווקא במקום שבו הסביבה לא מוכנה לקבל זאת. איך אומרים? Been there done that. אבל כאן יש את התוספת האנתרופולוגית המרתקת של עולמם של המאורים ושל הקשר הטבעי מחד והאידאולוגי מאידך אל הלוויתנים, והוא מיוחד להם. אין כמוהו בתרבויות אחרות. 
כמובן שאני משוחדת. תסעו אתם לניו זילנד ונראה אתכם אובייקטיביים...