קללת זאב הנהרות - יוהני קארילה

Pienen Hauen Pyydystys - Karila, Juhani

מפינית: דנה שולגה-רז

הוצאת לוקוס, 2023, 371 עמודים כולל דבר המתרגמת שגם אותו כדאי מאד לקרוא

לקחתי אלי את הספר הזה גם בגלל הכריכה היפה, אבל בעיקר בגלל לפלנד, והכי, בעקבות המלצה מעולה של כמה מהחביבים והאמינים שבקוראיי. זהו ספר שנכנסים אליו לאט, כי הדיאלקט כתוב כך שברבות מהמילים בשיחה מוספות י' או ו', לפעמים שתיהן. יש בו כמה חברים ודמויות מעולם אחר ששמם לא מצלצל מוכר בשום צורה. אז הקריאה צריכה להיות בשום לב, ובקשב רב, ואז, זמן קצר אחרי שנכנסים לזה - אוו, מדובר במעדן ספרותי מהנדירים.

"כל הקטע בלפלנד הוא השילוב של גודל ורֵיקוּת; קו האופק המנוקב בעצי אשוח רעועים, השיממון מטיל האימה שנוטל את כושר הדיבור מבני האדם ומעניק כוח משנה למיתוסים - הם הרי ניזונים מפחד... הם כורעים בעליות הגג, ועיני הינשוף העגולות שלהם בוערות בחושך. ואי שם, הרחק מן הכפרים, מעבר ליערות, לאגמים ולביצות, ישויות שאין להם שמות בשפת אנוש צופות מעל גבעות טונדרה לאפִית על ממלכתן הקמאית ועל אורותיהם הקלושים של הבתים." עמ' 12

אני רוצה לספר לכם ממש מעט על העלילה של הספר הזה, כדי לא לקלקל לכם את הקריאה. אז הנה - ממש בקיצור:

אלינה היא אישה מופנמת מאד שיש סוד אפל בעברה, סוד שקשור לאהוב נעוריה, קשור גם לקללה. אלינה היא בִּיתה של מרקה המכשפה, שבזכותה הבית שבו גרה אלינה מוגן במידה רבה מחורשי רעתה. אבל בכל שנה, דווקא בליל הוואקי שבו כל העולם מתהפך וכולם מסתתרים בבתיהם, יוצאת אלינה, למרות פציעתה, אל עבר אגם הציר כדי לדוג את זאב הנהרות, דג גדול ומסוכן שנראה כמו מקל. כמו בכל שנה, גם השנה היא חוזרת ללפלנד, לכפר הולדתה, למטרה זו. חשוב לדעת שהאגם הקטן הזה שהדרך אליו היא בוצית ושופעת יתושים מוצצי דם - הוא מעין מעבר מעולמנו לעולם השאול. מי שנשאב או נופל לאגם מקצר בכך מאד את תוחלת חייו. 

גם מלבד זאב הנהרות יש באגם יצורים מסוכנים, יש גם יצורים שרק נראים מסוכנים והם חביבים דווקא, כמו העזזיל. גיבורים נוספים נהדרים יש בספר, וכדאי להכירם. בסוף הספר מכירה לנו המתרגמת את שלל הדמויות שכבר פגשנו במהלך העלילה, כמו אולי הלמלום, הנחלולי ועוד. אל תוותרו על החלק הזה. הוא פותח צוהר לעולם הפולקלור הפיני/לאפי והוא מרתק. 

"הנחלולאי הוא יצור נוטר טינה. אם חורש ביש מזל השאיר בלילה את הטרקטור שלו קרוב מדי לשפת האגם, היה הנחלולי יוצא מהמים בחשכה, עולה אל תא הנהג ומסיע את הטרקרטור לתוך המים. את השוחים נהג לדגדג בכפות הרגליים, לדייגים היה גונב את התולעים מהקרסים ובאותה הזדמנות גם מיישר את הקרס..." עמ' 57

"כישהיתה הגיברת איליאקו הציעירה זאטוטה, האף שלה היה תקוע תמיד ביתוך ספר. זה בפיני עצמו כיבר היה צריך להיות סימן לאחרים שסטרא אחרא שולט בנישמה שלה. אף בנאדם נורמלי לא קורא כולוכך הרבה." עמ' 139

ספר שמרים את הקורא למעלה, אל עולמות גבוהים וגם למטה אל מתחת לפני המים. פוגשים בו אנשים נפלאים, כמו ינשוף, ידיד הנפש של אלינה. מתוודעים אל הפולקלור המקסים הזה, שכל כך לא מוכר לנו. 

הספר לא קל לקריאה. הדיאלקט המתורגם שבו מדברים הגיבורים בספר מצריך סוג של הפנמה, התרגלות. אבל אל תפסידו. הוא באמת מהמשובחים. 

"זה חומר למחשבה. בן אדם יכול להיות בטוח במשהו במאה אחוז, אבל מספיק צירוף מקרים אחד כדי להפוך ברגע אחד את כל התוכניות שלו. רוצה עוד מים? את שומעת אותי?"עמ' 321

  

  

  

 

 

קירקה - מדלין מילר

Circe - Madline Miller

מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי

הוצאת הכורסא ומודן 2022, 387 עמודים 

כמה חבל לי שהוא נגמר... הייתי מוכנה לקרוא עוד הרבה מאד עמודים בספר הזה. יש עליו המלצות מקיר אל קיר, ממדינה למדינה, אבל אני תמיד קצת חשדניסטית לגבי סופרלטיבים מוגזמים של הוצאות ספרים. אלא שאתי אמרה לי להזמין אותו, לא להחמיץ. אז כך עשיתי. הכריכה מאד מרשימה, תודו. הכריכות האחרות בעולם יפות כולן, דומות במסר העתיק שהן משדרות אבל גם שונות בפן האומנותי שלהן. יש כאן למטה לא מעט, אבל יש עוד שלא הבאתי כאן. כל העולם רצה להביא את הסיפור הזה אל הקוראים שלו, כי זה כל כך מעניין וסוחף. עתיק ובכל זאת חדשני בנוף הספרותי שלנו. 

את הסיפור שלכאורה כולנו מכירים מהמיתולוגיה היוונית, אני, לבושתי, לא הכרתי ממש. יש בו אלים נצחיים ונימפות מדהימות, מכשפות, מפלצות אריות כחיות מחמד, המון זהב ויופי אינסופי וכן, גם נהרות של דם. 

הגיבורה הראשית, קירקֶה, היא בִּיתם של הטיטאן הליוס, אל השמש, ושל פרסה הנימפה היפהפייה, והיא  אכזבה גדולה להוריה. היא אינה יפה כמו אחיותיה, והיא נחושה, דעתנית וחצופה. קירקה אינה מהססת לצאת נגד גדולים וחשובים ממנה כולל אביה, השליט הכל-יכול למען האמת שלה. היא מגישה נקטר לפרומתיאוס כשהוא נענש, בניגוד לרצון האלים ועל כך היא נענשת על כך בחומרה. ספינה מפוארת מביאה אותה לאי בודד והיא נאלצת לחיות לבדה, בכלוב הזהב הזה. היא לומדת בעצמה את השימוש הצמחים באי ואת הלחשים המתאימים להם והופכת למכשפה רבת עוצמה. קירקה עומדת על המשמר מפני אלים ואויבים המנסים להפילה בפח ומשתמשת בכוחות שרכשה תוך כדי לימוד ואימון עצמי כדי להתגונן ואף לנצח. אחד הסיפורים הוא הסיפור הידוע מהאודיסיאה, על פיו אודיסאוס ומלחיו הגיעו לאי של קירקה והיא אירחה אותם כדת וכדין במשתה מכובד. כשהתברר להם שאיו גבר בסביבה הם תקפו אותה. בתמורה - היא הפכה אותם לחזירים. הספר גדוש בסיפורים מהמיתולוגיה, אבל גם אם לא הכרנו את כל המשתתפים, הסיפור קולח ומלא שיאים קטנים וגדולים שמשאירים את הקורא.ת דבוק.ה לטקסט. בסוף הספר ישנה רשימה של הדמויות, כאן ניתן ללמוד עוד על הנפשות המככבות בעלילה הסבוכה הזו, ולהיכנס עוד מעט לעולמן המרתק.

המפגשים של קירקה בת האלמוות עם אלים ובני תמותה מתוארים כאן בגוף ראשון והתחושה של הקורא.ת היא של הימצאות במקום נורא הוד, מלא קסם, גם מלא בסכנה. מין הצגה מרשימה המסופרת כאילו בקול אדיר מן השמיים. 

"הוא צחק, אבל לא הפעלתי עליו עוד לחץ בנושא. הוא עדיין היה, ויהיה תמיד, בן האולימפוס, בנו של זאוס. הוא הרשה לי להפליג בדיבורים מפני ששעשעתי אותו, אבל מעולם לא ידעתי מה הם בדיוק גבולות השעשוע. תוכלי ללמד נחש צפע לאכול מידייך, אבל לא תוכלי לגזול ממנו את ההנאה שבנשיכה." עמ' 100

"אודיסאוס, בן לארטס הנודד הדגול, נסיך התחבולות והתכסיסים והעורמה האינסופית. הוא הראה לי את צלקןתיו, ובתמורה הרשה לי להעמיד פנים שלי אין צלקות משלי." עמ' 233

קשה לעזוב את הספר הזה אבל גם לא רוצים שייסתיים. קחו לכם אותו ותחוו כמה שעות טובות של מתח, התרגשות וחמלה, גם השתאות מאכזריות גדולה וגם התרגשות של אהבה. 

  

  

  

  

  

 

 

שבע האחיות - לוסינדה ריילי

שבע האחיות, סיפורה של מאיה - לוסינדה ריילי 

The Seven Sisters, Maia`s Story - Lucinda Reily

מאנגלית: דפנה לוי

מודן הוצאה לאור, 2019, 492 עמודים

הספר הזה הגיע אלי די מזמן, ולמרות ההתלהבות הגדולה של רבות מהקוראות בספרייה וגם של סקירות שקראתי, הוא הזמין אותי רק בקטנה. חששתי שמדובר פה ברומן רומנטי שנוטה לקיטש. האמת, חברות וחברים, זה לא רחוק מאד מזה. אבל הימים ימי קורונה, הנפש מבקשת משהו קליל בלי יותר מדי התעמקות מחשבתית, וזה ממש התאים לי לעכשיו. אני לא מתפלאת שהתלהבו מזה כל כך, ממש לא. כי יש כאן סיפור קטן ונחמד, עם נגיעה הסטורית אל פסל כריסטו ישו הגואל, סמלה של ריו דה ז'נרו בברזיל, עם אהבה, עם שברון לב ועם קשישה שחושפת סודות משפחתיים. היינו שם, עשינו את זה, והנה, בצוק העיתים, נוכל בקלות להינות שוב ממשהו כזה.

הספר הוא ראשון בסדרה שבע האחיות, בהקבלה לשבע הפליאדות, שהן צביר כוכבים, אך גם דמויות במיתולוגיה. הסדרה היא סיפור של שש אחיות, (את השביעית אולי נפגוש בהמשך), כשהבכורה והבכירה בהן, מאיה, היא הגיבורה הראשית בספר שלפנינו. יש כאן מסגרת אחת גדולה של הסידרה כולה, ובה אב עשיר שאימץ את הבנות, כל אחת ממקום אחר, ולכל אחת מהן סיפור חיים אחר. עם מותו המיסתורי של האב נפגשות האחיות וכל אחת מהן מקבלת מעטפה, עם פרטים מעורפלים למדי, על שורשיה ועל מוצאה. בספר הזה, סיפורה של מאיה הוא המסגרת לסיפור חיים אחר - סיפור אהבתה של אם סבתה לפָסַּל צרפתי בוהמייני, סיפור מרגש ונוגע. מאיה הולכת בעקבות תוכן המעטפה שקיבלה כדי לגלות את שורשיה וסיפור האימוץ שלה, ועל הדרך מוצאת אהבה משלה. 

הספר היה יכול להיות מהודק יותר וארוך פחות בעיני, אבל קראתי אותו בהנאה רבה ואשמח לקרוא את ההמשכים. בעולם היה הספר להיט היסטרי ותוכלו לראות למטה כמה הוצאות בחרו להדפיס אותו. ויש למה לצפות, יקירי, כי השני כבר תורגם ובטח גם את השאר נוכל לקרוא בהמשך. 

הסיפור המיתולוגי היווני, על בנותיהם של זאוס ופליאונה מוצג לנו כאן.

אבל יש גם סיפור אבוריג'יני של שבע האחיות והוא מובא לכם כאן. 

זהו ספר קליל וזורם. בהחלט מהנה, גם אם לא מאתגר יותר מדי את הקומה העליונה. אם ימשיך הסֵגֶּר, וגם אם לא, מאמינה שתיהנו. 

    

    

    

    

    

  

פעמון איסלנד - הַלדוֹר לַקסנֶס

פעמון איסלנד - הַלדוֹר לַקסנֶס

Islandsklukkan - Halldor Laxness

מאנגלית: אביבה ברושי

הוצאת שוקן, 2009, 416 עמודים

אני מציעה לכם עכשיו את הטרילוגיה הזו, שהחלק הראשון בה הוא פעמון איסלנד, השני הוא העלמה הנאווה והשלישי אש בקופנגן. כולם כרוכים בספר אחד, הנושא את השם פעמון איסלנד. מכיוון שהתלהבתי, ולא ראיתי מספיק התייחסויות אליו בעברית - התייצבתי כאן למענכם.

ראשית יש לומר שהקריאה בספר אינה קלה ואף מאתגרת. יש הערות בתחתית הדף, והארות בסוף הספר. הארות אלה מסבירות ומראות רקע חשוב ותיאורים מאירי עיניים ויפהפיים של המיתולוגיה הנורדית וסיפורי העם האיסלנדי. יוצא שהקורא צריך להניח בספר שתי סימניות, אחת במקום בו הוא קורא ואחרת על ההארות המתאימות בסוף הספר. זה לא קל, אבל מאד מתַגמֵל. (כמובן שלא חייבים לקרוא את כל ההארות, וגם, כמו שגם אני עשיתי פה ושם, ניתן להתקדם בהן, כל פעם כמה קדימה). הספר שופע הומור וכתוב נהדר, הסופר זכה עליו בפרס נובל. אמנם לא התייעצו איתי בנושא, אבל אם היו שואלים... ובכן, לכן אנחנו פה. 

עכשיו, לאחר שהוזהרתם, בואו וקראו כמה משפטים, כדי שתראו למה אתם בהחלט מוכנים להשקיע פה, ואז ניגש גם לעלילה בקצרה וללא ספוילרים:

"היא היתה, מתוך כבוד לנעוריה, גרסה פיוטית של קודמתה, מאחר שחוותה פחות מן הדברים המעצבים אישה... עיניה צלולות כמו כחול השמים. תפיסתה היתה עדיין מוגבלת ליופי הדברים יותר מאשר לתועלתם, על כן החיוך אשר עלה על פניה כאשר נכנסה לתוך הבית היה שלא מן העולם הזה." עמ' 24-5.

"זו היתה התמודדות של מוות לעומת חיים, כפי שנאמר באחד משיריו של האיש התלוי: "אדם תלוי איננו יכול למות פעמיים, גם אם ינסו להרוג אותו כפליים". הסיכוי היחיד של  יון רֶגוִידסון היה להיחלץ מאחיזתן של אצבעות המת ולפרוץ את המעגל. ומכיוון שאנשים מתים אינם חכמים כשם שאחיזתם חזקה, הוא הצליח לבסוף להשתחרר ורץ לחלון,... עמ' 100.

הסיפור קורה בסוף המאה ה-17 ותחילת ה-18. הגיבור הוא איכר איסלנדי קשוח, בעל חוש הומור ולשון משתלחת, ואוהב שירה, ושמו יון רֶגוִידסון. הוא נידון למוות כי לגלג על המלך הדני (איסלנד בתקופה זו נשלטת על ידי דנמרק). הוא גם מואשם שהרג את תליין המלך שהצליף בו כדין יום קודם לכן, מכיוון שנראה כשעל ראשו חבוש כובעו של התליין. בדרכים שונות הוא מצליח לברוח ולעתים אף זוכה לחנינה ועזרה מאנשים שונים. האיסלנדים נתונים בחוסר גדול ורובם הגדול עניים מרודים בעת ההיא, ועל גנֵבת פיסת חבל, למשל, נענשים בהצלפות שוט, או גם בכריתת איברים. פעמון איסלנד האהוב נופץ ונלקח בגלל המתכת היקרה שלו. לא פחות יקרים הם השירים, הכְּתבים והספרים הנדירים. מי שמחזיק ספרים ברשותו נחשב לעשיר וחשוב. כך יוצא שאַרנֵס אַרנֵיאוס, חוקר ואספן ספרים וכתבי יד עתיקים זוכה לאהבתה של סנֶפרידוּר, אצילה יפהפיה הנשואה לשתיין, העוזרת לאיכר שלנו במסעו כדי להגיע באמצעותו אל איש הספר שהיא אוהבת. 

כבר דיברנו כאן על הקושי עם השמות האיסלנדים. גם אם מורידים מהשמות הגבריים את הסיומת "סון", עדיין, הם ארוכים ושוברי שיניים. אבל תוך כדי קריאה, מסתגלים לזה. בעיקר, כי זה שווה את המאמץ.

האיכר יון רגוידסון, הוא דמות משעשעת וקל עד מאד לאהוב אותו, גם כשהוא פצוע, מטונף ומכונם. חוקי בית המשפט שבספר משעשעים מאד. אין משהו מובנה או לוגי בהם, לעתים המשפט מושתת על הלך רוחו של השופט או מראה עיניו. הסיפור לוקח אותנו הרחק מכאן למחוזות פחות מוכרים ומרתקים. יש בו מגוון רחב של צבעים ורגשות. הרפתקה נהדרת. לקרוא אותו זה גם נעים וגם מרחיב אופקים. אני ממליצה לכם לקחת אותו אליכם, ולשקוע בכיף הנורדי הזה.