הנוסע - אולריך אלכסנדר בושוויץ
Der Reisende - Ulrich Alexander Boschwitz
מגרמנית: נועה קול
אחוזת בית, הוצאה לאור 2019, 262 עמודים,
כולל אחרית דבר של המו"ל הגרמני והערות ביוגרפיות על המחבר.
"אני נוסע, אני ממשיך ככה כל הזמן, עד שתגיע המהלומה, עד שהאֵם-אָה יעצרו אותי. הם הזניקו את מירוץ התופת, והם אלה שישימו לו סוף." עמ' 181
אוטו זילברמן היה איש גרמני אמיד, בעל עסק משלו עם שותף גרמני, נשוי לגרמניה ארית ואב לבן. בליל הבדולח נכנסו אנשים לביתו, שברו, הרסו וניפצו מכל הבא ליד. זילברמן נמלט ואשתו ובנו ברחו אל אחיה, שם מצאו מחסה. מכאן ואילך מתואר סיפור המנוסה שלו, חושש מכל רעש, פוחד מכל אדם, גם כל פעולה ואי פעולה שלו עצמו, מחרידים אותו. התחושה מבשרת הרע מלווה את הספר כולו. יש רגעים ספורים של שפיות והיגיון שהוא נוכח בהם, בעיקר כשאין יודעים שהוא יהודי. מכל מקום נסגרות הדלתות בפניו של הגיבור. אמנם יש לו כסף, שגם הוא - רק חלק מההון שהיה לו לפני שהונה אותו שותפו - אבל אין לו בית, משפחתו מתפוררת ואין לו מקום להניח את הראש ולנשום.
הספר נקרא במרוצה. קשה להניח אותו ולוֹ, כשקוראים אותו וגם כשלא. למרות שהקורא יודע לאן זה הולך, הכתיבה המעולה של בושוויץ והסקרנות שלך מאיצה בך להמשיך ולא לעזוב עד שיתברר מהו השלב הבא ואיך ייגמר הסיפור.
זה אחד מספרי השואה המצמיתים, המטלטלים והמרתקים שקראתי.
"בשביל אויבי אני טֶרֶף, ובשביל ידידי אני סכנה. בסופו של דבר האסון נהפך לאשמה." עמ' 198
תקראו. כדאי לכם.
נשמע קשה אבל ראוי.
השבמחקבהחלט. כזה שנשאר.
השבמחק