מוזיאון הצמחים - קייטי סקוט וקאת'י ויליס

Botanicum - Katy Scott and Kathy Willis

מאנגלית: גיא הרלינג

הוצאת שוקן 2019, 96 עמודים,

מבוא מאת פרופ' קאת'י ויליס מהגנים הבוטניים המלכותיים בקיו, לונדון  (Kew Botanic Gardens)

נראה לי שהכי מתאים יהיה לתאר את הספר הזה - או אולי מוטב לקרוא לו אלבום - כמפוֹאָר. פותחים את הספר ומרגישים ממש כמו במוזיאון. שימו רק מוזיקה מתאימה. הצילומים והאיורים של הצמחים כל כך יפים, שלתחושתי, ההרגשה בדפדוף בספר היא ממש חגיגית. 

"אין זה מוזיאון רגיל. דמיינו שיכולתם לצאת לטייל בכל שדה, חורשה, יער גשם טרופי או מרבד פרחים ברחבי העולם. חשבו איך הייתם מרגישים אילו יכולתם לראות בעת ובעונה אחת את כל הצמחים היפים, האקזוטיים והמוזרים ביותר. האם תהיתם פעם מה הייתם רואים לו נדדתם אחורה בזמן, אל ראשית החיים על פני האדמה?..." עמ' 1

כך נפתחת הדלת אל המוזיאון המיוחד הזה.

מי שקורא בספר פוגש בו ישר בהתחלה את ראשוני הצמחים, אלה הפרימיטיביים ביותר, גם הם, מצויירים כאן במלוא קסמם. אצות, טחבים, חזזיות ופטריות, דברים שבטיולים שלנו אנחנו עלולים לפספס או לעבור לידם בלי לדעת איך הם באמת נראים, וכמה הם יפים. מכאן ממשיכים לעצים: עצים מחטניים, עצים טרופיים, עצי פרי ונוי, יערות גשם. בהמשך - דקלים וצ'קסים, שאני, למשל, לא ידעתי מהם עד כה... וכך זה ממשיך עד לפרחים המורכבים המעניינים ביותר, הסחלבים ואחרים יפהפיים. בפרק האחרון מוסבר בצורה גרפית איך צמחים מתאימים עצמם לסביבה. כאן נפגוש צמחים טפילים ואפילו צמחים טורפים. 

למרות שבטיול רגיל היינו לוקחים אולי נעליים נוחות וכובע - וכשתגיעו לגני קיו, זה יהיה מן הראוי והמומלץ - כאן הייתי ממליצה ללבוש מחלצות, לנשום עמוק ולהינות מהמראות המקסימים האלה.

הספר מתאים לכל גיל, והוא חלק מסדרה שכתבו שתי המחַברות. אני מצרפת כאן תמונות של ספרים אחרים בסדרה. בואו נקווה שיתרגמו לנו גם אותם.

    

     

הנוסע - אולריך בושוויץ

הנוסע - אולריך אלכסנדר בושוויץ

Der Reisende - Ulrich Alexander Boschwitz

מגרמנית: נועה קול

אחוזת בית, הוצאה לאור 2019, 262 עמודים, 

כולל אחרית דבר של המו"ל הגרמני והערות ביוגרפיות על המחבר.

"אני נוסע, אני ממשיך ככה כל הזמן, עד שתגיע המהלומה, עד שהאֵם-אָה יעצרו אותי. הם הזניקו את מירוץ התופת, והם אלה שישימו לו סוף." עמ' 181

אוטו זילברמן היה איש גרמני אמיד, בעל עסק משלו עם שותף גרמני, נשוי לגרמניה ארית ואב לבן. בליל הבדולח נכנסו אנשים לביתו, שברו, הרסו וניפצו מכל הבא ליד. זילברמן נמלט ואשתו ובנו ברחו אל אחיה, שם מצאו מחסה. מכאן ואילך מתואר סיפור המנוסה שלו, חושש מכל רעש, פוחד מכל אדם, גם כל פעולה ואי פעולה שלו עצמו, מחרידים אותו. התחושה מבשרת הרע מלווה את הספר כולו. יש רגעים ספורים של שפיות והיגיון שהוא נוכח בהם, בעיקר כשאין יודעים שהוא יהודי. מכל מקום נסגרות הדלתות בפניו של הגיבור. אמנם יש לו כסף, שגם הוא - רק חלק מההון שהיה לו לפני שהונה אותו שותפו - אבל אין לו בית, משפחתו מתפוררת ואין לו מקום להניח את הראש ולנשום. 

הספר נקרא במרוצה. קשה להניח אותו ולוֹ, כשקוראים אותו וגם כשלא. למרות שהקורא יודע לאן זה הולך, הכתיבה המעולה של בושוויץ והסקרנות שלך מאיצה בך להמשיך ולא לעזוב עד שיתברר מהו השלב הבא ואיך ייגמר הסיפור. 

זה אחד מספרי השואה המצמיתים, המטלטלים והמרתקים שקראתי.

"בשביל אויבי אני טֶרֶף, ובשביל ידידי אני סכנה. בסופו של דבר האסון נהפך לאשמה." עמ' 198

תקראו. כדאי לכם. 

      

    

 

מסע עולמי ב 80 חידות - אלכסנדרה ארטימווסקה

מסע עולמי ב 80 חידות - אלכסנדרה ארטימווסקה

Around the World in 80 Puzzles - Aleksandra Artymowska

מאנגלית: יעל קליפר

הוצאת שוקן, 2019, 94 עמודים

הילה הספרנית החביבה המליצה לי על הספר הזה מזמן, ואמרה שאצלה במשפחה עדיין מאד נהנים ממנו. היא גם אמרה שנראה לה שזה יעניין מאד את הקטנים. לא קטנים מאד, אמנם. הייתי אומרת שזה מתאים במיוחד החל מבנות ובני 6, אבל, מהגיל הזה וצפונה ממנו, בני כל גיל ירוו ממנו נחת. כשפתחנו את הספר לראשונה לא הצלחנו להתנתק למרות השעה המאוחרת והעייפות מנסיעה בגשם סוחף ומסמא הביתה. 

הרעיון העיקרי כאן אינו הסיפור - הנשען כמובן על ז'ול ורן ידידנו - אלא החידות. הספר מכיל דפים כפולים ובכל עמוד יש שתי חידות. חלק מהחידות מאתגרות יותר וחלקן פחות. אבל כל האנשים שהיו סביבי מאז הגיע הספר הביתה נהנו לדפדף בו ולפתור את השאלות. חלק מהחידות הן מעין מבוכים, בחלקן צריך למצוא פריט מסויים בתמונה, בחידה אחת צריך להתאים גלגלי שיניים כדי לייצר שרשרת שתפעיל מדחפים שיתניעו רחפת או צוללת. הדפים מצוירים בכישרון רב ובחן, ויש בהם כלי תחבורה שונים שאִיתם ניתן להגיע למקומות שונים בעולם, כמו מגדל אייפל (שצריך לבנות מחדש וגם למצוא איזה חלק לא שייך לו) או מבנה קשתות מזרחי מקושט שצריך להתאים לו חלקים חסרים. 

הספר מספק שעות של עיסוק לילדים ולמבוגרים, והילדים בקשו לקחת אותו לגן ולבית הספר כדי להראות לכולם.

ממליצה לכם מאד לזמן את הספר הזה אליכם, גם בגלל החוויה האסתטית היפהפייה, וגם בגלל זמן של כיף שאפשר לבלות איתו. ואתם יודעים מה? אולי בחורף במיוחד, אבל גם בשעות שמתחשק משהו שקט. לילדים, אבל בהחלט גם למבוגרים.

כמובן שהספר זכה להוצאות רבות גם בעולם, כאן תראו חלק מהן. יש עוד ספר אחד בסגנון, של אותה מחברת שמביא חידות מן הים. למיטב ידיעתי הוא לא תורגם עדיין אבל אולי, אם נביע משאלה ונרצה מאד - גם לנו יתרגמו. ספר של כיף.

   

   

   

זוהר כמו גן עדן - סוזן מייסנר

As Bright as Heaven - Susan Missner

מאנגלית: דורית בריל-פולק

הוצאת מודן 2020, 434 עמודים

כשראיתי שתורגם ספר נוסף של סוזן מייסנר, היה לי די ברור שארצה לקרוא אותו מכיוון שהספר הקודם שלה שקראתי נקרא ביעף וזה בהחלט התאים לי עכשיו. זו לא ספרות מופת אבל הספר מעניין מאד ואף סוחף ברובו. הוא מתניע לאט, והרבע הראשון שלו דרש שכנוע עצמי שזה הולך להשתפר, אבל אכן, כך היה. 

אקצר בעלילה, את זה תוכלו לקרוא בתקציר בגב הספר וגם בסקירות רבות שנכתבו עליו. גם בעולם הגדול הוא זכה ללא מעט התייחסות. כולן, אגב, העניקו לו בין ארבעה לחמישה כוכבים (Goodreads). 

זהו סיפור על משפחת ברייט - אב, אם, שלוש בנות ותינוק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה. לאחר מוות פתאומי של התינוק, והזמנה מצידו של דודו הערירי של האב, מגיעה המשפחה לפילדלפיה, ומשתכנת בביתו של הדוד. הדוד הוא קברן מהסוג שגם מכין את המתים למעבר לעולם הבא (תסרוקת, איפור, בגדי חמודות) וגם דואג לקבורתם, ואבי המשפחה אמור לרשת אותו בבוא העת. אם המשפחה, פולין, נכנסת גם היא לעסקי הקברנות והבת האמצעית - מגי - משתתפת אף היא, לבקשתה, בעבודה הזו. הבת הקטנה, וילה, עסוקה בעצמה ובענייניה (הדמות היותר אותנטית בעיני) והבת הגדולה שוקדת על לימודיה. 

האב מתגייס והמשפחה מתמודדת עם השפעת הספרדית שמפילה חללים רבים בסביבתם. מכאן העלילה מתחילה להתרומם ולכן פה אני מפסיקה לדווח לכם. 

הספר בהחלט ירתק אתכם אליו. למדתי הרבה על השפעת הספרדית בתקופה שבה לא היו חיסונים לה, ומי שחלה, כמעט תמיד גם שילם בחייו. מזכיר את המצורעים של פעם. אנשים התלבטו והתחבטו אם לעזור לחוליהם תוך סיכון חייהם שלהם. גופות נערמו ונקברו לפעמים בקברי אחים. ילדים התייתמו. הדבר הטוב ביותר שיכולת לעשות למען עצמך הוא מסיכה על הפנים, וגם זה לא תמיד עזר. 

יש בספר גם נישות מעניינות אחרות, כמו הסיפור של מגי, שעשתה מעשה מתוך הישמעות לתחושת בטן, מעשה שהשפיע על המשפחה עד לסוף הספר. יש גם סיפורי אהבה, כמובן. 

הספר לא חף מטעויות הגהה פה ושם, אני השתדלתי לדלג מעליהן בקלילות. ספר לא עמוק, אבל סוחף בהחלט ומומלץ בשל כך.

הנה שלוש הוצאות נוספות מלבד של מודן. מאד התפלאתי שלא תורגמו יותר.