קרבת דם - אברהם וירגיז

 

Cutting for Stone - Abraham Verghese

מאנגלית: אורי בלסם

הוצאת מטר 2009, 642 עמודים כולל תודות.

הספר הזה ואני מסתכלים זו על זה כבר זמן רב. לא הרבה קראו אותו בספרייה אבל מי שקרא גמר עליו את ההלל. יש לציין שמלבד עוביו/אורכו המאתגר, גם מיקום ההתרחשות העיקרי לא תמיד מדבר אל קוראינו. מי שהיה בהודו תמיד מתלהב. הסיפור קורה ברובו באתיופיה, החל בתקופת שלטונם של היילה סלאסי והדיקטטור מנגיסטו, וכמעט עד היום, ויש גם מעבר לארצות הברית. 

הספר מסופר בגוף ראשון מפיו של ד"ר מריון סטון, שהוא בנם של אחות-נזירה-הודית ומנתח בריטי מוכשר, ואחיו התאום של שיווה. התאומים נולדים בלידה מסובכת - שכמעט עלתה בחייו של שיווה - בבית חולים באדיס אבבה. אימם מתה בלידתה אותם, ואביהם נוטש ונעלם. שני רופאים הודיים, הֶמָה וגוֹש מאמצים אותם. הם גדלים במתחם בית החולים מיסינג, וסופגים את מדע הרפואה מהוריהם המאמצים. בין התאומים יש קשר שהוא מעבר לאחאות, יש חוט נפשי שמחבר ביניהם, הם חשים אחד את השני בטוב וברע, עד לרמה מיסטית ממש. הם משתתפים בהוויית בית החולים עם האחיות והרופאים, לומדים מהר ואף מבצעים פרוצדורות רפואיות מידי פעם. 

למרות הקשר המיוחד ביניהם, יש שוני מהותי באופיים של השניים. מריון חדור מטרה ועתידו סלול מבחינתו לפניו. הוא מתכונן ללמוד רפואה ולהיות מנתח, להינשא לגֶנֶט, הילדה שגדלה עימם כאחות, ולגדל איתה את ילדיהם. בגידה של אחיו בו גורמת לסטייה מהמסלול הזה ולתפנית שתשנה את כל התמונה. שיווה חי ולומד בצורה אחרת. הוא גאון שאינו מוכן להיות מוכתב על ידי הממסד האקדמי, הוא רגיש ואינטואיטיבי מאד, וגם הוא אוהב את גֶנֶט.  

בעקבות התהפוכות הפוליטיות נאלצים השניים להיפרד, מריון בורח מאתיופיה ומגיע לבית חולים עני ודל בתקציבים בניו יורק, שם הוא עובר את ההתמחות שלו כמנתח. שיווה נשאר במיסינג ועושה את ההתמחות שלו בניתוחים גניקולוגיים. לא אספר לכם כאן אם ואיך נפגשו השניים בהמשך, אם מצאו את אביהם ומה עלה בגורל כל אחד מהם. מן הסתם, לשם כך תצטרכו להיכנס אל הפרוייקט הזה, ולקרוא.

הספר מכיל הרבה מאד תהליכים רפואיים, תיאורים של ניתוחים ופרוצדורות אחרות. ברובם, באופן מפתיע, זה היה מעניין מאד. בגדול הספר לא אחיד. יש חלקים שהיו מפורטים מדי לטעמי וניתן היה לקצר אותם. עם זאת החויה כולה מרתקת ועוצמתית מאד. זהו עולם שלא מוכר לנו כאן ועכשיו. לא ההיסטוריה הקרובה של אתיופיה (שפעם נקראה חבש כזכור), לא המנהגים והאמונות של שלל הדתות והכתות שמוזכרות כאן, גם עולם הרפואה על התפתחותו. מעניין בהחלט. שווה לגמרי את היד הכואבת ואת הזמן המושקע. למרות שהייתי מקצרת קטעים מסויימים, הדמויות נהדרות, הקשר המיוחד בין האחים ובין הוריהם המאמצים על אופיים המיוחד מזמנים חויית קריאה טובה מאד. הכתיבה בגוף ראשון בספר נתנה תחושה שהכל פה אמיתי וקרה כך, מילה במילה, לַמסַפֵּר. מעמוד התודות מסתבר שרובו של הספר בדוי. וִירגִיז הסופר הוא אכן ממוצא הודי, והוא רופא מנתח בכיר ופרופסור באוניברסיטת סטנפורד המכובדת. הספר הזה מועשר ממאגר הידע הנרחב שלו.

זוהי חוויה מיוחדת. כדאי מאד. 

    

    

  

המסע של צילקה - הת'ר מוריס

Cilka's Journey - Heather Morris

מאנגלית: דקלה פרידמן

הוצאת שוקן, 2021, 359 עמודים כולל מידע נוסף, תודות ומפה.

צציליה "צילקה" קליין הגיעה לאושוויץ בירקנאו כשהיתה ילדה בת 16. ילדה יפה. מפקד המחנה מפריד אותה בשל כך משאר האסירות ויש לזה מחיר כבד. ההטבות שקיבלה גרמו לה להיות שנואה ומוקצה מחמת מיאוס על ידי האסירים האחרים. היא שימשה כסוג של קאפו ונאלצה גם ללוות את אימה אל המשאית שהובילה אותה אל מותה. 

עם שחרור המחנה על ידי הרוסים הוגדשה עוד יותר סאת ייסוריה. היא הואשמה בזה ששכבה עם נאצים ונאסרה כמשתפת פעולה עימם בגולאג וֶורקוטה, מקום שבו גם בקיץ האדמה קפואה. 

בין האסירות מתפתחים יחסים קרובים יותר ופחות, תלויים בצורך לשרוד ולשמור עד כמה שניתן על צלם אנוש. צילקה פוחדת מגילוי הַהַאֲשמה שהביאה אותה למחנה הזה. היא מתגלה כיעילה בטיפול בחולים ופצועים ומועברת למרפאה, שם היא מצד אחד מתקדמת ולומדת, ומצליחה לשפר במעט - ע"י הגנבת אוכל ותרופות - את חיי שותפותיה לבלוק, ומצד שני היא שוב מושא לקנאה וגם לסחטנות. כל הנשים בבלוק נתונות להתקפות אונס על ידי אסירים "בכירים". צילקה היפה "זוכה" לאסיר קבוע שאונס אותה אך גם שומר שלא תיאנס על ידי אחרים. היא אינה מתנגדת ומנסה לשמור על שפיות. מדי פעם נזרק בסיפור זרקור שחוזר אל אושוויץ ומגלה דברים נוספים שעברו על צילקה במחנה ההשמדה. במרפאה היא זוכה להערכה רבה על מקצועיותה ומסירותה לחולים והפצועים והיא מקודמת לתפקידים משמעותיים וגורליים יותר, למאושפזים ולה עצמה. כך, למשל, היא מטפלת בְּבִיתו של מפקד המחנה. היא פוגשת רופאה שעוזרת לה ככל יכולתה. כאן מתגלים גם רגעי חמלה ואנושיות בתוך הכאוס האכזרי מסביב. 

זהו סיפור הישרדות שסוּפר למחברת הספר על ידי לאלי סוקולוב הזכור מהמקעקע מאושוויץ. את רוב המידע שבספר שאבה הת'ר מוריס מדיווחיו של לאלי והוא וגם אשתו גיטה מוזכרים גם כאן. אבל הדמויות בספר בנויות גם מסיפורים של אנשים אחרים שפגשה הסופרת במסגרת המחקר שעשתה על צילקה. הסיפור אינו קל לעיכול, אבל הוא מאד קריא, גם אם הוא סוג של דיווח ויש בו קטעים בדויים לטובת העלילה (למשל הסיפור של "אלכסנדר"). הכתיבה זורמת. הסיפור צריך להיות מסופר בלי כחל וסרק, גם אם לא מדובר בספרות גדולה. קשה לי לבקר את כתיבת הדמות של צילקה, כי אף שהיא דמות שטוחה פה ההתלבטויות שלה לא יכולות להשתוות להתלבטויות הקטנות של היום יום שלנו. כל החלטה שתקבל יכולה להביא אותה למוות, כל שיפור בחייה יכול לגרום לה למפלה. מי יכול לשפוט את מי שחייו נתונים על כף המאזניים מִדֵי רגע? עם זאת, סיפור ההישרדות האמיתי של צילקה זורק אור על חיי האסירים בגולאגים הסיביריים. ניכר שנעשה כאן מחקר אנושי מעמיק וככזה הוא מאד מעניין. כדאי מאד לקרוא את המידע הנוסף בסוף הספר.

ממליצה. 

   

   

    

    

 

לרשת את אידית - זואי פישמן

 

Inheriting Edith - Zoe Fishman

מאנגלית: דנה טל

הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד 2020, 270 עמ'

מגי היא אם יחידנית לילדונת בת שנתיים, שעל אף השכלתה האקדמית היא עוסקת בנקיון בתים של עשירים. היא אוהבת את זה ומרגישה שזה נכון לה. מעסיקה לשעבר שלה היתה סופרת מצליחה עם הפרעה דו קוטבית שהתאבדה והורישה לה את הבית הגדול והמפואר שלה. יחד עם הבית, מגי יורשת גם את אימה של המעסיקה, אידית בת ה-82, הלוקה באלצהיימר. שתי הנשים - מגי ואידית - אינן מאושרות מהצירוף הזה, אך עליהן ללמוד להסתדר עם הכלים שיש בידיהן כדי לעשות מהלימון הזה לימונדה. יש דמויות נחמדות בסיפור, כמו אסתר חברתה משכבר של אידית, יש סוד עלום וכואב שמתגלה בסוף, יש גם פן יהודי.

לכאורה נושא שיכול להיות קשה ועמוק, אבל הספר קליל וחביב, במידה לא מועטה ניתן להגדיר אותו כספר טיסות. הוא לא משאיר משקעים רבים, אבל הוא בהחלט מהנה וכייפי, ומומלץ.

  

 

הבת היחידה - אברהם ב. יהושע

The Only Daughter - Abraham B. Yehoshua

ספרי סימן קריאה/הוצאת הקיבוץ המאוחד 2021, 165 עמודים

"... למה? גם אתה תתפלל במיסת חצות? נכון, אבל בתנאי שאמצא לפני התפילה ארוחה טובה, כי על קיבה ריקה יהיה לי קשה להאמין שתינוק אלוהי נולד דווקא באורווה." עמ' 55

סיפור רב תרבויות, שמתרחש באיטליה, ושזור הומור דק מספר לנו כאן יהושע. העניין המרכזי פה הוא ריבוי הדתות והזהויות, והצורך של הגיבורים להתמודד עם כל השונויות הללו. 

רָקֶלֶה לוצאטו היא ילדה לקראת בת מצווה, חצי יהודייה, בת יחידה לאב יהודי ואם קתולית, ילדה עשירה, נבונה, מטופחת ויפה, ושואלת שאלות. הסב האהוב עליה, אבי אימה, הוא קתולי אדוק, אשתו אתיאיסטית. אבי-אביה מספר איך נצלו חייו בימי מלחמת-העולם כי לבש זהות מדומה וכיהן ככומר בכנסייה כפרית.

היא מועמדת לתפקיד אם האלוהים בהצגה של חג המולד, אבל אביה, שהוא עו"ד ידוע וחשוב בעיר אוסר עליה להשתתף. ביום האחרון ללימודים, במהלך קריאה של פרק מתוך "הלב" של ד'אמיציס, נקראת רקלה למנהלת שם מודיעים לה שעליה להגיע אל משרדו המפואר של סבה. אימה נמצאת אצל רופא מומחה עם אביה, המקבל חוות דעת רפואית על הגידול - או בפיה - "התוספת" בראשו. דוק של עצבות ודאגה מלווה את הילדה במהלך דרכה אל סבתה היהודיה, המעסיקה באחוזתה אנשים משלל עמים, דתות ואמונות, גם פגאנים. ברקע מתנגן לו "הלב" שעדיין מזיל דמעות מעיני.

"...איך בכלל את מסכימה שסבתא תשנה לך פתאום את השם מלוסיה למרים?... כי אם הגעתי מפולניה לאיטליה בתור ילדה, ככה היא אמרה, כנראה אני גם קצת יהודייה. קצת? צוחקת רקלה, כמה קצת? איך רק קצת? אני לא יודעת, מסמיקה התופרת, אבל הסכמתי ל"קצת" הזה רק בתנאי שיהיה לי מותר לאכול כל מה שאני רוצה ובאיזה סדר שאני רוצה, וגם, שאם במקרה תהיה לכם עוד שואה, אני לא אצטרך להשתתף בה." עמ' 90.

(לקראת סוף הספר מלוּוָה רקלה אל מורתה לשעבר על ידי אתיופי מעובדיה של סבתה. הבחור נעלם. לא ברור היה לי מקומו בסיפור. אולי מישהו מכם שכבר קרא יואיל להאיר את עיני?). 

הספר עתיר תמונות ואנשים, עשיר ברבדים וצבעים, וכתוב מיוחד, מקסים. ספר מהנה ביותר ומומלץ בחום. 

הכוכב הכחול - ליסה סטיוארט-שארפ ואמילי דאב

Blue Planet II - Leisa Stewart-Sharpe and Emily Dove

מאנגלית: אורה דנקנר

ייעוץ מדעי: פרופ' מיכה אילן מאוניברסיטת תל-אביב

הוצאת שוקן לילדים, 2021

זהו ספר לילדים ולגדולים, המבוסס על הסדרה הנהדרת של ה- BBC עם סֶר דייויד אטנבורו, שמכיל כל כך הרבה יופי, שרציתי לשתף אתכם בו. 

אנחנו חיים בכוכב שרובו הגדול (71%) הוא מים, אבל אנחנו יודעים מעט מאד על החלק האוקייני והימי שלו. זוהי הזדמנות מופלאה להכיר אותו קצת יותר. זה מתחיל בסיפור על אף של כריש שנצמד למצלמה של חוקר ימי. זה קרה בים סוף, כן, ממש פה ליד. מכאן הפלגנו ביחד עם צוללנים שהראו לנו את שלל היצורים ומשפחותיהם בעומקים ימיים שונים, וברמות שונות של אור, מזון וחמצן. 

איך מתמודדים דיירי האוקיינוס במקומות שאין בהם אור, למשל? יש דגים עם עיניים גדולות יותר, יש אחרים שיש להם איברים מוארים. מה עושים היצורים השונים (בעלי חיים וצמחים בדרגות שונות בשושלת המזון) כדי להתקיים, למצוא מזון, להתרבות...? מי מהדיירים בים מתקרב אל החופים בהם גם אנחנו נמצאים ומי מהם מעמיק ועד כמה. 

על כל זה ועוד תוכלו ללמוד מהאלבום המדהים הזה, שמלבד היותו פרי מחקר מעמיק ומחכים, הוא גם מלווה בסיפורים מרתקים שכיף לקרוא עם הצעירים שלנו או בלעדיהם. המון מידע מעניין, איורים מרהיבים והסברים מאירי עיניים.

לקראת סוף הספר מוקדש פרק אחד לסכנות המזדמנות למי שחי בים. עד כמה אנחנו מסַכּנים, לפעמים בחוסר תשומת לב, את האוקיינוסים. האם נוכל לתרום לאיכות החיים באקיינוסים, הנפגעים מהתחממות מי הים, מהזיהום המתגבר ומדיג מוגזם? פרק נוסף מוקדש לאנשים המקדישים את חייהם למחקר ולהגנה על האוקיינוסים. באילו כלים משתמשים אנשים אלה כדי ללמוד ולהגן. מה יכולים אנחנו בכלים שבידינו לעשות לטובת העניין הזה? רמז - לא מעט.

מומלץ מאד. 

כאן תוכלו לראות חלק קטן מהסרט עליו מבוסס הספר הזה.