.
קודם כל, אל תיבהלו לי מהשם של הספר. כמו שאתם רואים בתמונה של הכריכה, זה ממש לא הטרגדיה המוכרת לכם. לא דומה אפילו. הסדרה על אלינג וחברו שיל-בירנה מובאת אלינו, אל עם הספר, בקיצור אכזרי, ותאכלס, רק את "אחים בדם" הואילו בהוצאת שוקן המכובדת לתרגם לנו. יעל הספרנית המליצה לי על הספר ולאחר שקראתי אותו מיד ביקשתי עוד כזה, אבל, יוק. אין. תגידו, רק לנורווגים מותר? זה פייר לעשות לנו ככה?
אני רק אניח את זה כאן. (הקטע עם התיק שמצוטט למטה, אגב, הוא בדקה 3:19)
כן, אני יודעת שזה מדבר נורווגית ולמי יש כוח לקרוא את הכתוביות האלה בכלל... אבל, רק תציצו. כדי שנוכל להבין את הנפשות הפועלות.
בואו. נפגוש את אלינג. הוא בן שלושים ומשהו, חרדתי, קשור עד מאד לאמא, מאותגר חברתית (זה פוליטיקלי קורקט להגיד ככה?), נוקדני וחופר ברמה קשה. אבל בה בשעה הוא תמים וטהור, ומצחיק - כן, זה שוב אחד מהספרים האלה שגורם לנו לצחוק בקול. (איך שאני מפניקה אתכם לאחרונה, לא?) עכשיו, תוסיפו לו את ידידו שיל-בירנה, שהוא איטי ביותר, ובעל תובנות מוזרות, אבל גם רגיש מאד. שני אלה מטופלים על ידי מין עובד סוציאלי, או מטפל חברתי אם תרצו, ששמו פרנק, שרוצה לעשות להם את החיים יותר נעימים ופחות קשים, ומנסה לקדם אותם כחלק מהחברה. זה מתחיל בחיבור לחתולים, נמשך בשכנה מעוברת, ונגמר, כמובן, ב Happy end. נו מה חשבתם? הרי לא היה מתאים לספר כזה סוף עצוב, כך שאני מתנערת מראש מהאשמה שאתם עלולים להטיח בי, כאילו חשפתי כאן איזה ספוילר מרושע.
"... בידיים רועדות פתחתי את התיק. אף פעם לפני-כן לא פתחתי תיק של אשה, אפילו לא של אימי, והרגשתי את עצמי כמו פושע נבוך. מציצן מהסוג הגרוע ביותר. הדבר הראשון שראיתי היה חפיסה של עשרים סיגריות מנטול, וקונדום ורוד בודד, מרותך בתוך עטיפת פלסטיק רכה. אני עצמי הסמקתי מיד באדום כהה. בזהירות דחפתי את החטאים שלה הצידה, ומצאתי את עצמי עם כרטיס ויזה ביד. מין אבזר כזה מפלסטיק קשיח, שהבנק סירב לתת לשיל-בירנה וגם לי. " 67
""אני חושב שאת יכולה לסמוך עלי". אמרתי, "תני לי לחשוב על זה." מה אמרתי? למה הכנסתי את עצמי, בשם אלוהים?... סיבכתי את עצמי ברגשותיהם הפרטיים ביותר של שני אנשים, נכנסתי לשדה מוקשים של רכות ותשוקה. אף פעם בחיי לא ביקשתי ממישהו שיסמוך עלי." 129
"שיל-בירנה עמד כמו פסל באמצע החדר. כן, אני חושב שבאותו הרגע אפילו הדם לא זרם בעורקיו. חשבתי שהוא מת מוות מוחי, ושליבו הפסיק לפעום. בהינו זה בזה. עמדנו כך ונעצנו מבט זה בזה, בשעה שאלפונס, אדיש למשפטים ההיסטוריים האלה, שרק והדליק אש בקמין. " 206
אחים בדם - אינגוור אמביורנסן
Brodre i blodet - Ingvar Amhornsen
הוצאת שוקן 2000, 249 עמודים
אני רק אניח את זה כאן. (הקטע עם התיק שמצוטט למטה, אגב, הוא בדקה 3:19)
כן, אני יודעת שזה מדבר נורווגית ולמי יש כוח לקרוא את הכתוביות האלה בכלל... אבל, רק תציצו. כדי שנוכל להבין את הנפשות הפועלות.
בואו. נפגוש את אלינג. הוא בן שלושים ומשהו, חרדתי, קשור עד מאד לאמא, מאותגר חברתית (זה פוליטיקלי קורקט להגיד ככה?), נוקדני וחופר ברמה קשה. אבל בה בשעה הוא תמים וטהור, ומצחיק - כן, זה שוב אחד מהספרים האלה שגורם לנו לצחוק בקול. (איך שאני מפניקה אתכם לאחרונה, לא?) עכשיו, תוסיפו לו את ידידו שיל-בירנה, שהוא איטי ביותר, ובעל תובנות מוזרות, אבל גם רגיש מאד. שני אלה מטופלים על ידי מין עובד סוציאלי, או מטפל חברתי אם תרצו, ששמו פרנק, שרוצה לעשות להם את החיים יותר נעימים ופחות קשים, ומנסה לקדם אותם כחלק מהחברה. זה מתחיל בחיבור לחתולים, נמשך בשכנה מעוברת, ונגמר, כמובן, ב Happy end. נו מה חשבתם? הרי לא היה מתאים לספר כזה סוף עצוב, כך שאני מתנערת מראש מהאשמה שאתם עלולים להטיח בי, כאילו חשפתי כאן איזה ספוילר מרושע.
"... בידיים רועדות פתחתי את התיק. אף פעם לפני-כן לא פתחתי תיק של אשה, אפילו לא של אימי, והרגשתי את עצמי כמו פושע נבוך. מציצן מהסוג הגרוע ביותר. הדבר הראשון שראיתי היה חפיסה של עשרים סיגריות מנטול, וקונדום ורוד בודד, מרותך בתוך עטיפת פלסטיק רכה. אני עצמי הסמקתי מיד באדום כהה. בזהירות דחפתי את החטאים שלה הצידה, ומצאתי את עצמי עם כרטיס ויזה ביד. מין אבזר כזה מפלסטיק קשיח, שהבנק סירב לתת לשיל-בירנה וגם לי. " 67
""אני חושב שאת יכולה לסמוך עלי". אמרתי, "תני לי לחשוב על זה." מה אמרתי? למה הכנסתי את עצמי, בשם אלוהים?... סיבכתי את עצמי ברגשותיהם הפרטיים ביותר של שני אנשים, נכנסתי לשדה מוקשים של רכות ותשוקה. אף פעם בחיי לא ביקשתי ממישהו שיסמוך עלי." 129
"שיל-בירנה עמד כמו פסל באמצע החדר. כן, אני חושב שבאותו הרגע אפילו הדם לא זרם בעורקיו. חשבתי שהוא מת מוות מוחי, ושליבו הפסיק לפעום. בהינו זה בזה. עמדנו כך ונעצנו מבט זה בזה, בשעה שאלפונס, אדיש למשפטים ההיסטוריים האלה, שרק והדליק אש בקמין. " 206
אלה למטה הן תמונות של ספרי אלינג אחרים שאולי מישהו ירים את הכפפה ויואיל לתרגם את זה למעני ולמען עוד שניים שלושה אנשים שהנורבגית שלהם קצת פחות...
ושתי תמונות מההצגה אלינג שהייתה בהבימה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה