הציפורים - טַאריֵי וסוס

הציפורים - טַאריֵי וֵסוֹס

Fuglane - Terjei Vesaas

מנורווגית: דנה כספי

ספריית פועלים, סיפורת, 2019, 226 עמודים

מתיס הוא איש בן 37, אח להֵגֶה, ושלא כמו רוב האנשים מסביבו, הוא אינו חכם וחזק. יותר מכל היה רוצה להיות כזה, כמו כולם, שיכול, שמבין. אבל הוא לא. כל דבר מסביבו, העצים, האגם, הציפורים, האנשים, לכולם יש משהו עלום בתוכם שמפחיד אותו ומאיים עליו, או משמח אותו ומשמעותי לחייו. האנשים בכפר קוראים לו "הגולם". חייו מתנהלים כמו מתוך ערפל, כשהגיגיו מסוכסכים בתוכו. אחותו דואגת לו למחייתו מהכסף שהיא מרוויחה מסריגת סוודרים כל היום. הם סגורים בבית לבדם, בבית בודד לחוף אגם. לפתע עפה ציפור, חרטומן, מעל הבית שלהם, בניגוד למסלולה הרגיל. מתיס מצפה שגם אחותו תראה בכך אות ומופת חגיגי וחשוב, אך היא אינה מבינה. מכיוון שהדברים נראים לו ברורים כשמש, מיוחדים וחשובים, הוא אינו גם מרגיש צורך להסביר, ואולי אינו מסוגל, והוא תמה איך זה שהֵגֶה אינה רואה את האור הגדול הזה.

סערות שקורות מידי פעם מבריחות את מתיס אל צריף השירותים בחוץ עד יעבור זעם. ברקים מטילים עליו אימת מוות, וכשהוא רואה צפצפה שנשברה הוא רואה גם בזה סימן מובהק, ושוב, הוא אינו מבין איך אחרים אינם רואים את זה. 

הֵגֶה מצפה ממנו שיעבוד, לא חשוב במה, שיהיה עסוק, ואולי אף יתרום לפרנסה של שניהם, אבל זה לא מצליח לו. בשלב מסויים הוא לוקח את הסירה הרעועה שלהם ומגדיר את עצמו כמעבוראי. המעבורת מעניקה לו חוזק וגאווה ויום של שמחה גדולה, כמעט יותר משיוכל להכיל, ובוודאי משהו שמצַפֶּה את ליבו באושר לימים רבים. זאת ועוד, בעזרת המעבורת הזו מגיע אל בקתתם חוטב עצים, יֶרגֶן. 

עד כאן מה שאספר לכם מהעלילה. את ההמשך תוכלו לקרוא בספר הזה, ואני מאד ממליצה לכם שכך אמנם תעשו. הדבר הכי מעניין שיש בעיני הם אנשים, כל אחד בדרכו. אלה המיוחדים, מלמדים אותנו לעיתים יותר מאלה שאנחנו פוגשים יום יום. בספר הזה תפגשו דמות שלדעתי לא פגשתם עדיין, ודווקא הכתיבה המינימליסטית הזו שכאן, מאפשרת להתחבר אליה במלוא האמפטיה.

""יותר נחמד לנו מלאחרים!" ... וכך זה נגמר. מתיס הזדקף קצת, אבל לא העז לסתור את דבריה. הגה נבונה והיא בטח יודעת מתי נחמד. מוטב לא להכחיש ולעשות מעצמך אידיוט." עמ' 19

"לכן נגע בזרועה. רצה מאד לספר לה שהבית שונה עכשיו, שיש לו יתרון על בתים אחרים, הוא התרומם לספֵירה אחרת" עמ' 65

""ראיתי ציפור גדולה ויפה! הולכת כאן בשביל."

"באמת," ענתה בקוצר רוח. אבל בכל זאת לא אמרה זאת בזעף, כהרגלה, ודאי שמעה בקולו כמה יפה הייתה הציפור. ושהיא היתה יפה לכבוד מישהו כאן בבית." עמ' 74

טאריי וסוס הסופר הוא אחד מגדולים הסופרים הנורווגיים במאה ה-20, וזכה בפרסים חשובים על ספריו. הספר תורגם לשפות רבות כמו שתוכלו לראות כאן למטה, וגם אנחנו זכינו לתרגום משלנו. זהו ספר שיישאר איתי ללא ספק לעוד הרבה זמן.