חפש בבלוג זה

יום שישי, 7 בספטמבר 2018

גן עדן וגיהינום - יון קלמן סטפנסון



גן עדן וגיהינום - יון קלמן סטפנסון
HIMNARIKI OG HELVITI - Jon Kalman Stefansson
מאיסלנדית: דנה כספי
מודן הוצאה לאור סדרה לספרות יפה 178 עמודים 

"באותה עת כבר פיתח לו מנהג לצאת למסעות ארוכים, בדרך כלל לחוץ לארץ, בין כה וכה אין מה לראות באיסלנד חוץ מהרים, מפלים, ציצות עשב והאור הזה המסוגל לחדור בעדך ולהפוך אותך למשורר. " עמ' 104

לאחרונה, למרות שרקיאוויק לא כל כך אוהבת אותנו, רבים וטובים נוסעים לצפון הרחוק. איזבל היפה סיפרה לי שעמדה נפעמת שעה ארוכה כשראתה אותו, את הזוהר הצפוני, פנים אל פנים. מאד מקווה שאוכל לחוות את זה בעצמי ביום מן הימים...
העלילה כאן היא לא גדולה. זה סיפור של חברות בין נער - כך הוא נקרא, למזלנו, לכל אורך הספר - לבין חברו הטוב בָּרד'וּר. זוהי חברות שממלאה את הקורא בקשת של רגשות החל מאהבה והערכה, דרך שותפות גורל מחד ועניין מאידך, וגם מאבק וכאב, עד לשאלת החיים והמוות, בין גן עדן לגיהינום. הנער יוצא להחזיר ספר שמהווה את אחד המרכיבים העיקריים בחברות שלו עם ברד'ור למי שהשאיל לו אותו, רומן שהוא יקר לו מפז. זה גם סיפור אהבה עדין, לאישה מיוחדת שאוהבת עורבים, ולא פחות, זה גם סיפור של מאבק באיתני הטבע, שהזכיר לי קצת, בחווית הקריאה, את הזקן והים. חזק, מטלטל, מותח. אמרתי "למזלנו" לגבי האין-שם של הנער, שהוא הגיבור הראשי, כי השמות האיסלנדיים שוברים כל כך את השיניים, שברוב הספר הם מנוקדים, ועדיין קשה לבטא אותם. (גֵיירְתְ'רוּד'וּר היא רק אחת מהם. כן, תיארתי לעצמי שעכשיו תתאמנו על להגיד את זה, עזבו. זה נועד מראש לכישלון.)
זה כתוב כל כך כל כך יפה, כל כך ציורי, כל כך הרבה משפטים קסומים יש בספר הזה, שהאמינו לי, שהייתי מצטטת לכם פה חצי ספר, ונשארת מתוסכלת מכל אלה שלא הנחתי כאן לפתחכם. ובכל זאת, לצאת בלא כלום זה ממש אכזרי, גם לי, גם לכם. וגם, אם מישהו, בטעות, יחליט שלא לקרוא את הספר המופלא הזה, אז לפחות שיהיו לו את אלה בארסנל התופינים המילוליים שלו.

"האם העובדה שהוא חי בתודעתם של אלה שהיו חשובים לו מכול היא בגדר אכזריות או נחמה? מת, ועדיין חי. השכן הוא שבא וכיבה את אור העולם." עמ' 35
"תמיד בשעה שמונה נהג בָּרד'וּר לצאת ולהביט בירח, ובאותה שעה עמדה היא מחוץ לחוה והביטה גם היא בירח. הרים ומרחקים גדולים הפרידו ביניהם, אבל מבטיהם נפגשו על הירח, ממש כפי שעשו עיני האוהבים מאז ראשית הימים, לשם כך נתלה הירח בשמיים. " עמ' 93
"גֵיירְתְ'רוּד'וּר מחַכָּה להם בשער. היא מביטה בנער והוא נתקף פיק ברכיים. הם מתקרבים אליה כל כך עד שהוא יכול לראות את נמשיה החיוורים וחש מייד שהוא אסיר תודה להם..." עמ' 154

זהו חלק ראשון מתוך טרילוגיה, אבל כל ספר עומד גם בפני עצמו. ממילא עדיין לא תרגמו את ההמשכים ואני מקווה מאד מאד שיתרגמו אותם בהקדם. תקראו. לאט. ואז, תנו לזה לחלחל לתאים האפורים שבקומה העליונה שלכם. כדאי לכם.



      


      

  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה