חפש בבלוג זה

יום שבת, 22 ביולי 2017

אשת הפיראט היהודי - אילן שיינפלד


אשת הפיראט היהודי - אילן שיינפלד
הוצאת זמורה-ביתן 496 עמודים

"חותם אחֵרותו של אדם נטבע בלידתו או שמא עוד לפניה, בהיותו ברחם אימו, מתרקם מנוזלי גופה ומכמיהותיה, מפחדיה ומתקוותה. אם בר מזל הוא, אין אחרותו נודעת לו כלל."

ככה מתחיל הספר הזה. משפט יפה, נכון? מסקרן. מטריד אפילו. אני לא בטוחה שאני מסכימה עם הסיפא שלו. שכן, לא כל אדם שהוא אחר, הוא מראש חסר מזל ביודעו זאת. וגם ההיפך. נדמה לי, בלי להתפלסף יותר מדי, שכל אחד מאיתנו הוא דומה וגם אחר מאיתנו. ויש רבים בינינו, שאחרותם היא מבורכת, וידיעתם את העובדה הזו עשויה דווקא לפלס להם דרך חיים סוגה בשושנים. (תלוי, כמובן, במה שהם בוחרים לעשות עם הידיעה הזו.) ועם זאת, בוודאי שיש אנשים שאחרותם היא קושי, והיו מעדיפים להיות סתם חלק מההמון שסביבם, כמו כולם, היו מעדיפים גם שלא לחוש במיוחדותם. כשלעצמי, אני משתדלת עד מאד להגיד לאנשים שאני מתפעלת מהמיוחד בהם את זה. זה אולי נוגד את העיקרון של: "אין אומרים שבחו של אדם בפניו", ובכל זאת, נראה לי שכך אעשה גם בעתיד. 

התחלת הסיפור באגדת עם, נעמה לי מאד. לכל הדעות הספר כתוב בשפה מיוחדת. היא ארכאית משהו, אבל עשירה מאד ויפה. אחד הדברים היותר מהנים בספר היא השפה הזו, שהוא כתוב בה.הסיפור טוב, מרתק. ברוב רובו הספר נקרא בחטף. הוא מכיל מידע רב המבוסס על מחקר מעמיק. הוא מציג את הגיבור שמואל פלאח, היהודי התחמן, המנסה, ובד"כ מצליח, להערים על כל אחד שהוא בא במגע דיפלומטי או אחר איתו. אשתו, מאליקה, לעומת זאת, ג'ינג'ית תוססת, היא הדמות המרכזית כאן, והיא מצליחה לחיות לצידו כשווה בין שווים. למעשה היא זו שמוליכה את החלק המעניין יותר של הספר, למרות ואולי בגלל שדמותה היא בדוייה. 
העלילה, בקצרה, מספרת על פיראט, שמואל פלאח, רב יהודי מומר, שמשפחתו גורשה מספרד אל מרוקו. 
הוא סוחר, הוא רב, הוא מרגל ודיפלומט, הוא מתעתע במנהיגים גדולים, לפעמים בהצלחה שמרבה את עושרו ומעמדו ולפעמים הוא נאלץ לשלם מחיר יקר על מעשיו. הוא חולם להגיע ל"עולם החדש", זה שהתגלה על ידי מומר אחר, כריסטופר קולומבוס. הסיפור מתאר את מסעותיו והמהלכים הדיפלומטיים המאפשרים אותם. במקביל, מסופר על אשתו מאליקה, אחיו יוסף המלווה אותו ברוב מסעותיו, בניו, ואנשי קהילתו המשתנים לפי מקום הימצאו בכל קטע זמן. יש בסיפור הרבה תשוקה, גם אונס, גם רצח, גם הפן היהודי הקדום המעניין כשלעצמו, הרבה מידע היסטורי אמין, וברובו הוא מרתק. יש דינמיקה מעניינת בין הדמויות, אם כי, לא תמיד משכנעת לחלוטין. אני חייבת לומר שהספר משך אותי מאד ברובו, אבל לקראת הסוף הרגשתי שכאילו לסופר נמאס כבר והוא רוצה לגמור עם הסיפור הארוך הזה. כך קרה למשל החיפוף הזה:
עמ' 417. "יעקב וקטאלינה נתארסו בפומבי... כנהוג העניק יצחק לארוסתו...". 
כן, יש בספר הרבה מאד קטעים שהם דינאמיים וזורמים, עמוקים ומרתקים, אך מבחינתי, אפשר היה לקצר מעט. לא חייבים לומר, למשל שהאנשים נתקפו רעב וכפן. מספיק אחד מהם. יש גם פסקאות שלא הבנתי, לצערי, במה הם תורמים לעלילה, במיוחד אם הם בחלק המומצא ולא בזה המתועד. 
בגדול נהניתי מהספר, וכשיהיו ההמשכים שהסופר מבטיח שיהיו, אקרא אותם, כנראה, גם בגלל השפה העשירה, גם בגלל העלילה המעניינת. בהחלט הייתי רוצה לדעת איך ממשיך הסיפור הזה. אני זוכרת לסופר לטובה את מעשה בטבעת שלו, שרבים במחוזותינו אהבו מאד, והיה להיט בספרייה שלנו. גם הספר הזה עשוי להפוך לכזה, נראה לי, וגם הוא בהחלט שווה קריאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה