Taking Over - Yoram Romem
הוצאת כנרת זמורה 2021, 415 עמודים
כשפגשתי בספר הזה לראשונה, היה לי ברור שיגיע לידי. אני מכירה את יורם רומם (הבר) בערך מגיל 14. הוא היה חבר טוב של אחי עופר כשהיו בקורס טיס וגם לאחר מכן, עד שאחי נהרג. מכיוון שיורם היה חיפאי הוא יצא הביתה לחופשות שבת מוקדם בבוקר, ועופר שגר בבאר שבע בשכונה הקרובה ביותר לבית הספר לטיסה, יצא בצוהרים. יש לזכור שהם התחילו את הקורס זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. הטייסים ופרחי הטיס נתפסו אז בחברה הישראלית כבני אלים ממש. יורם היה עוצר בדרך הביתה ומדווח לנו שעופר עבר את המבחנים. זו היתה תחילתה של חברות קרובה מאד. יורם נכח כמעט בכל האזכרות שהיו מאז, וביום שישי האחרון, 48 שנים לאחר מלחמת יום כיפור, הוא קרא קטע מרגש מהספר שלפנינו, שבו הוא מספר איך ראה ממטוסו את המטוס של עופר נפגע, ואיך נודע לו מפי חבר משותף שעופר נהרג.
לימים הגעתי לבית הספר לטיסה כקצינת חינוך. שם, בין היתר, למדתי על המוטו הזה שנקרא: "אני לוקח". כשפרח טיס שומע מהמדריך שטס איתו את המילים האלה, ברור לו שגורלו בקורס נחרץ. המשמעות היא, שבסיטואציה שנוצרה - אני לא משאיר בידיך את המשך הניהול של הסצנה, ואני מחליף אותך. מי שעוסק במשימה המסויימת שלפנינו לא יכול להמשיך להוביל, ואני אחליף אותו. אין כאן מקום לדיון או ויכוח. זהו משפט של עשייה, שיוצר מצב חדש בשטח. בטיסה אחת במלחמת ההתשה, ההחלטה לקחת את הסטיק מהטייס הצילה את חייו של רומם ואת חיי הטייס שאיתו, שנפצע, ועל כך זכה בצל"ש הרמטכ"ל. הטיסה הגורלית הזו בה השתתף יורם כנווט ותפקד גם כטייס, תתווה את המוטו הזה כקו מנחה להתנהלות שלו לאורך חייו, להתמודדויות שלו עם מה שנקרה בדרכו ועם בחירותיו, והיא מוזכרת כמה פעמים בספר לפני תאורים של צמתים משמעותיים בחייו.
כמובן שבחרתי לקרוא את הספר הזה ממקום אישי. חשבתי שיהיה לי עניין בו רק בגלל ההיכרות האישית שלי עם כותב הספר, בגלל אחי ובגלל השרות הצבאי שלי, אולי בהמשך גם כי למדתי תכנות מחשבים בדיוק בתקופה של כניסת החלונות והמחשבים האישיים. אבל מעבר לזה, לא היו לי ציפיות גבוהות. להפתעתי הסיפור האוטוביוגרפי הזה ריתק אותי גם מעבר לפן האישי. הוא כתוב רהוט, והמושגים המקצועיים מונגשים היטב לקורא מן השורה. המסר כאן הוא: אם אתה מאמין במשהו - צא והשג אותו, מבלי להתפשר על בינוניות, ומבלי לוותר. צריך לשאוף גבוה ולהשיג את המטרה. זהו מסר שמונח לפתחו של כל אחד מאיתנו בנקודות שונות בחייו.
בסוף הספר יש הבטחה להמשך. מעניין.
מומלץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה