חפש בבלוג זה

יום חמישי, 14 באוקטובר 2021

על עצמות המתים - אולגה טוקרצ'וק


Prowadź swój pług przez kości umarłych - Olga Tokarczuk
מפולנית: מרים בורנשטיין
הוצאת אחוזת בית ספרים, 2021, 260 עמודים

קשה מאד לכתוב על הספר הזה. מצד אחד - מדובר בדמות מדהימה, חכמה, דעתנית מאד וקנאית לדעותיה, בעלת חוש הומור וחשיבה מיוחדת, מצד שני - יש בה אלימות שבאה מתוך רדיפת מוסר, ממקום של מטיפים - שמרתיעה. ואולי זה דווקא מה שעושה את הקסם. זה והכתיבה המעולה. כן, מעולה. העלילה מתקדמת בצורה מובנית וזורמת עם עלייה יפה לקראת הסוף המפתיע. כן, יש מצב לקריאה נוספת לכבוד מלוא הרבדים בכתיבה הזו.
אבל מדובר באכזריות כלפי בעלי חיים, מדובר גם ברצח של אנשים - אנשים רעים, אמנם. הספר הזה הביא אותי למקומות שאני לא מצויה בהם בדרך כלל, ואיכשהו, בכל זאת, נהניתי ממש. 
הגיבורה היא מורה לשעבר, גרה בכפר קטן בין פולין לצ'כיה ושומרת בחורף על בתי השכנים כשהם אינם שם. יש לה ידיד שאיתו היא מתרגמת שירים של ויליאם בלייק, המשורר האקסצנטרי מן המאה ה-18, היא עוסקת גם באסטרולוגיה. יש לה שתי כלבות שהיא מכנה "הילדות שלי". אנשים מתייחסים אליה כאל קשישה תימהונית ומוזרה, לעיתים קרובות טרחניתהיא לא אוהבת את שמה (ינינה) ומבכרת להיקרא בשם המשפחה שלה דושייקו. גם שמות של אחרים לא מקובלים עליה והיא משנה להם את השם לפי ראות עיניה. כך, למשל, לשכן החביב והקרוב  שלה (ושהייתה מעדיפה שיהיה קרוב יותר) היא קוראת תפלצת. 
המת הראשון בספר, רגל-גדולה, נחנק מעצם של חיה. מכיוון שהיה צייד וירה בבעלי חיים חושבת דושייקו שזה הגיע לו, בעצם. ואז מתים אנשים נוספים שעסקו בציד והרגו חיות. משנתה של דושייקו מצביעה על נקמה של בעלי החיים באנשים האלה. 

"ביתו של רגל-גדולה עמד קצת בצד, גבוה משאר הבתים. הוא נמנה עם שלושת הבתים היחידים שגרו בהם במשך כל השנה כולה. רק הוא, תפלצת ואני גרנו כאן ולא פחדנו מהחורף; שאר הדיירים נהגו לסגור את בתיהם היטב כבר באוקטובר, לרוקן את המים מהצנרת ולחזור לערים." עמ' 11

"תפלצת לא היטיב להתגונן, אולי משום ששיחה עם בנו הותירה אותו משותק. חשבתי שתוצאה של שיחה כזאת עם יוצא חלציך צריכה להיות הפוכה ודווקא להוסיף לך כוחות... מעיל-שחור העיף מבט קצר לעברי ופנה לאביו: "עלולים להאשים אותך בשיבוש הליכי חקירה. וגם אותך, גבירתי."" עמ' 47

"לעיתים קרובות אני תוהה למה אנחנו מחבבים אנשים מסוימים, ולא אנשים אחרים. יש לי אפילו תיאוריה משלי בעניין. יש מן הסתם צורה הרמונית מושלמת, שהגוף שלנו נמשך אליה מטבעו. אנחנו בוחרים בזולת את אותן התכונות שהיו יכולות להשלים את התמונה המושלמת הזאת. מטרת האבולוציה היא אסתטית לחלוטין, לא מדובר בשום הסתגלות. האבולוציה עוסקת ביופי, בהשגת הצורה המושלמת ביותר של כל מבנה." עמ' 128

זה לגמרי ספר מאלה שאנחנו מגדירים "למיטיבי לכת". אבל את ואתה - כמובן מאלה. אל תפספסו. גם אם תכעסו על הגיבורה הזאת, גם אם יהיה לכם קשה בקטעים מסוימים, החוויה שבקריאת הספר הזה היא משהו שאתם לא רוצים להפסיד. 


   

    

    

    





2 comments:

  1. כשיש לי מחסום קריאה (כשיש יותר מדי ממה לבחור…) אני הולכת לבלוג שלך ובוחרת לי משהו מההמלצות שלך. הפעם הלכתי על הספר הזה, הראשון שלה שתורגם לעברית היה נראה לי מאיים מדי. אני באמצע ונהנת מכל רגע. כאן כדי לומר - אין על ההמלצות שלך. תמיד קולעת בול בטעם.
    שירלי מצומת ספרים

    השבמחק