Monty Goes on a Nighttime Adventure - Sharon Wasserman
איורים: דיויד הול
הוצאת סיאל, 2020, 48 עמודים
הספר הגיע אלי מהמחברת, שרון, בעקבות המלצה של חברה אהובה שלי שכבר נמצאת שנים בבוסטון. אני לא רואה אותה כמעט אבל שמחתי לקבל את המלצתה לאחר שראיתי את הכריכה המקסימה של הספר, ובשל חיבתי היתרה והלא-ממש-מוסברת לסוריקטות.
ואמנם, זהו ספר חביב מאד. הוא מלמד ילדים על הצורך להיות סובלני למי ששונה מאיתנו, ולראות איך אפשר לקבל אותו לקהילתנו, ולכבד דווקא את השונה שבו. הוא מציע דרך יצירתית בה יכול הפרט השונה בחברה לנהוג כדי להשתלב בה בלי לאבד את הייחוד שלו.
ששון (איזה שם מוצלח, במיוחד אם אתה סוריקטה) אינו דומה לבני משפחתו החיים בקהילה סגורה, מגוננת ואוהדת אך גם שיפוטית. כשכל דיירי המחילה שלהם נאספים לפגישה משפחתית שכינסה האם - ששון, שהוא סוג של "יוסי, ילד שלי מוצלח" - מתגנב באיחור, עם אף נפוח מעקיצת דבורה ומקווה שלא יבחינו בו. אמא מודיעה שהנהלת פארק החיות החליטה על הקמת בית חולים גדול וחדיש לכל החיות הפצועות שאנשים מביאים לשם. לפיכך, וכדי לחסוך בהוצאות, יצטרכו החיות לדאוג למזון בכוחות עצמן. ששון ואחיו יוצאים לחפש מזון יחד עם בני משפחתם הבוגרים אבל ששון שהוא קצת סקרן וגם חולמני חוזר בידיים ריקות. המבוגרים כועסים וששון עצוב מאד. הוא יוצא למשימה לילית שבסופה, כמובן, הוא מוצא פתרון שאני לא מתכוננת לגלות לכם אותו.
"ששון התקדם בשקט על קצות אצבעותיו בתוך המחילה, מנסה להתגנב בלי שיבחינו בו." כך נפתח הספר. הסתייגתי מהפתיחה הזו, שמצד אחד מכניסה את הקורא ישר לעניינים, אך מאידך יש תחושה כאילו נכנסנו לעלילה מהאמצע. עם זאת, זהו ספר חמוד, עם תובנות יפות. הספר מתאים לגילים של 7-9, לדעתי, ואולי, טוב יותר יהיה לקרוא אותו לילדים צעירים יותר, נראה לי שכך תהיה ההנאה כפולה.
למרות השם באנגלית המופיע בעמוד השני, הספר לא תורגם עדיין, אבל העלילה שלו מאד נעימה, זורמת ומעניינת, האיורים מקסימים ממש, ויש הבטחה להמשך. מומלץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה