המשכונאי - אדוארד לואיס וולנט

The pawnbroker - Edward Lewis Wallnat

מאנגלית: תום דולב

הוצאת מחברות לספרות 2018, 272 עמודים

בילדותנו, אולי יש כאן מי שזוכר, הספרייה היתה מעין מקדש של הספרנית. היא היתה יושבת מאחורי דלפק ומעת לעת היתה קמה ומביאה לקורא ספר לפי בחירתה. אני זוכרת בחיבה רבה את ליזה הספרנית שלנו. אם היה ספר שנתנה לי ולא אהבתי הייתי משתדלת להגיע לספרייה כשזו לא היתה שם, כדי שלא תיעלב ולא אצטרך לספר לה שלא אהבתי מה שהציעה לי. היא היתה גם שכנה וגם חברה של הורי, ולכן הרשתה לי לקחת לפעמים שני ספרים ביום אחד. היה חשוב לי מאד לרצות אותה. 

היום אני ספרנית בעצמי, ויש אינטראקציה מאד נעימה עם הקוראים. כך יוצא שהמלצות על ספרים הן לעיתים מזומנות תהליך דו צדדי והדדי.

כך הגעתי אל הספר הזה. הראשון שהמליץ לי עליו היה אחד הקוראים. והיו עוד. והם צדקו מאד.

"סול הציע לו דולר, ובסבלנות שהפכה אצלם להרגל חיכה שג'ורג' ישקול את ההצעה בכובד ראש מתמשך; זאת היתה הקדמה לשיחתו המתוכננת. ג'ורג' סמית היה מוכן גם לשלם למשכונאי במישרין על חצי שעה של שיחה, אלא שזה היה מפר את הדיפלומטיה העדינה שבה נהג, ושמשום-מה המשכונאי נתן לה יד." עמ' 51

סול נצרמן, גיבור הספר הזה, הוא איש כבן 40, שגופו כבד ומסורבל, והוא כְּבַד ראייה וחובש משקפיים, וחסר כל קסם אישי. הוא חי בניו יורק עם אחותו ומשפחתו החיים על חשבונו. יש שבועיים בשנה, בסוף אוגוסט, שבהם הוא חווה את מותם של חייו הקודמים, חיים שכללו אישה אהובה ושני ילדים. הוא עטוף בחומה בצורה של אדישות מובנית, ורואה את כל מה שסביבו בעיניים קרות ומתַעֲבוֹת.  

גם בתיאורים של שקיעה יפה או של נוף פסטורלי בספר ישתרבבו תמיד תיאורים או פרטים שמכערים את מה שניבט דרך עיניו של מר נצרמן. זה יוצר אוירה דחוסה ומעיקה, שמתאימה מאד לעלילה, ולא ניתן להפסיק לקרוא. מידי פעם יש פלשבקים אל עברו של נצרמן, ואל מה שגרם לסגירותו המוצקה. חנות המשכונות של הגיבור מופעלת מרחוק על ידי אנשי עולם תחתון, וסול מנסה בכל כוחו להשאיר סוג של הומניות ונקיון כפיים בעסק שהוא מנהל. לאורך כל הספר הקורא סקרן לדעת אם תיסדק החומה הבצורה הזאת שבנה סביבו, האם ייתן לרגשות שלו להתגלות. פה ושם נראים רסיסי חיבה חבויים כלפי, למשל, אשת חברו המת, כלפי אחיינו וכלפי עוזרו בחנות, השחור והיפהפה, שרוצה ללמוד ממנו איך להתעשר. אבל אלה אינם משנים את עובדת היותו חי בבועה שמגינה עליו מהזכרונות הפוצעים שלו.

הספר, כאמור מתרחש בטווח של שבועיים שלאורכם תוהה הקורא אם יהיה בקיע בבועה הזו, ואם כן, איך יבוא הדבר לידי ביטוי. איך ייראה העולם הפנימי שלו כשהוא חשוף.

הספר זכה לעיבוד כסרט קולנוע מצליח שאם תלחצו כאן תוכלו לצפות בטריילר שלו.  הוא זכה גם לשלל סופרלטיבים על כתיבה מעולה, ועל ההיבט הלאומי האמריקאי בו. בכריכה מאחורי הספר כתוב המסר שלו כך: "רק ע"י הזדהות עם סבלו של האחר, יכול הניצול - בין שהוא גבר או אישה, יהודי, שחור או פורטוריקני - להתעלות אל מעבר למורשתו הטראומטית."

מאד ממליצה. לא ספר קל אבל ממש ממש שווה.