מאחורי כל זה - נירית הלבני
Nirit Halivni - Behind all this
עריכה: שלומית ליקה
הוצאת כריכה, 2019, 376 עמודים
"בגופו הוא נוסע מזרחה, מתרחק מירושלים ומהבסיס שאליו היא בוודאי מצפינה עכשיו, אבל בראשו מזמזמות כל מילה וכל שתיקה שעמדו ביניהם בסוף השבוע, מזמזמות ולא מרפות. " עמוד 40
התחברתי אל הספר הזה, שכמה מחברותי היקרות המליצו עליו, מכמה מקומות שונים. ראשית יש בו דמות חכמה ומעשירה בשם עופר, וזה הזכיר לי את אחי הגדול החסר לי כל כך. שנית, יש לי חברה נהדרת, שיש במשפחתה כמה זרמים דתיים - חרדית אחת, חילונית אחת וגם חובשי כיפה סרוגה. הם חיים יחד בקשר עמוק וטוב ומכיל של קבלת השונה באהבה. שלישית, ופה גם אתם, ידידי, נכנסים לתמונה, זהו ספר ישראלי מאד. תוך כדי קריאה, על החיבור בין שתי דמויות שונות מאד זו מזו, אנחנו פוסעים על שביל ישראל ופוגשים מקומות מוכרים יותר ופחות, ומרגישים בבית.
בתור מעדן לקינוח מלווים אותם ואותנו שיריו של יהודה עמיחי הנפלא.
הספר מדבר על מפגש בין עמיחי סגל, משוחרר טרי מיחידה מובחרת בצבא, צעיר דתי ומאוהב בקיבוצניקית חילונית - לבין גיורא, איש אדמה בוגר, חילוני ציני וכעוס, נשוי ואב לבן (שהקשר ביניהם רופף וקלוקל), והוא חולה ב- ALS. יעלי שלי מגישה עכשיו עבודת גמר לתואר ראשון בהנדסת מכונות, שתקדם הנגשת תקשורת לחולי ALS תוך קריאת תנועות במוח, וזה הוסיף לעניין שלי בדמות של גיורא.
המפגש הזה קורה על שביל ישראל, אבל כבר בהתחלה, עוד לפני שהם מתחילים במסע ואנחנו נפגשים עם עמיחי וגיורא עצמם, אנחנו פוגשים את רות ותמר, הנשים שבסיפור, ויש רמיזות קרבות והולכות של אפשרות מפגש ביניהם. ואז - המפגש. והשביל. והחיבור.
מסעם של השניים על שביל ישראל, המפגשים של כל אחד מהם ושל שניהם ביחד עם אנשים שונים, מעלים על נס את היופי שבביחד, למרות הבדלי ההשקפות המאוד גדולים ביניהם. יש סוג של חשדנות מוכרת, לפעמים אפילו נטייה לאיבה, מתוך דיעה קדומה או מתוך חינוך שונה. מה אסור ומה מותר לכל אחד מהם? למי קל יותר לקבל את האחר השונה ממנו. זהו מפגש מעניין ומעמיק, ומעלה דברים שנוגעים לרבים מאיתנו ברמה אישית ואפילו יומיומית.
ביטויים יפהפיים כמו "משקולת דאגה" ו"הסתובב בתוך עננת כעס" - נִיחמְדו לי מאד את הקריאה.
הכתיבה של הספר מדויקת מאד. מאירה. זה מאד מנגיש את הקריאה, ויותר מזה, זה גם מרגיש מאד נכון, מארח, ומזמין את הקורא אל הסצֵנות בספר, אל האינטראקציה המתרחשת מול עיניו של הקורא ואל הנוף שחולף על פניו. נירית הלבני היא בת קיבוץ חילוני אבל רואה בעיניים מאד אוהדות את החילוני והדתי כאחד. זהו ספר של שלום. של אהבת האדם. כל אדם. ספר מצוין ממש. אני בטוחה שתאהבו.
"... אני רק חושב שגם כשמחשבה אחת מתפשטת לך בראש כמו ארס, ולא מרפה, ולא נותנת לשום דבר אחר טוב לצמוח במקומה, זה גם סוג של שיתוק." עמוד 261
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה