ראי אדמה - נירית הלבני

The Autright Inheritance - Nirit Halivni

עריכה - דורית זילברמן

הוצאת פרדס, 2013, 347 עמודים

""משפחת ברנשטיין - שכולנו חלק ממנה, זו משפחה של מחוות קטנות. אנשים שאפשר לבקש מהם שיעזרו לך להעביר דירה או שיבואו להרכיב לך קרניז לחלון. אנשים שאם תזדקק להסעה לשדה התעופה לא יגידו לך שיש תחנת מוניות ולמה לך לבזבז את זמנם. וכשתתקלקל לך מכונת הכביסה יזמינו אותך בחפץ לב לכבס אצלם."" עמ' 76

זהו הרומן הראשון שכתבה נירית הלבני. את השני שלה - מאחורי כל זה - קראתי בסוף הקיץ של 2019 והוא עדיין אחד הספרים הכי אהובים עלי. כולו ישראליות מזוקקת ונפלאה. את הספר הזה הזמנתי מיד לאחר מכן אבל רק עכשיו הגיע לספרייה שלנו. כמובן שמיד לקחתי אותו אלי. לשמחתי, הוא ענה לציפיות שלי. הִִתאים מאד עכשיו, לישראליות המתחדשת שלנו, אחרי האסון הנורא שפקד אותנו כאן. 

משפחת ברנשטיין היא משפחה שורשית שחבריה משורגים זה בזה גם כשהם ביחד וגם כשיש ניתוק כואב ביניהם. זה התחיל בסבא חיים וסבתא מרים שגרים במושב, מגדלים כרם, ענבים ליין. ממשיך אל גדי בנם ובתיה אשתו האהובה, המורָה לתנ"ך, העירונית מתל אביב. ומגיע אל שני התאומים - איתן ואביטל, ועוד גם אל תומר, בנו של איתן. הספר מסופר בקולם של אביטל, גדי ובתיה, אבל מצטרפות אליהם האחיות של בתיה ממשפחת אברמוב התוססת, וחברותיה אורה וכרמלה. מצטרפים גם יונתן, חברו הטוב של איתן ואהובה של אביטל, סוזן, אשתו של איתן, רוחה ואמנון - אחותו של גדי ובעלה. יש גם כלב, גולדי, כי הרי אי אפשר למשפחה לחיות בלי כלב. 

מידי פעם יש סדקים ואכזבות, ואפילו קרע אחד גדול שזוחל בין המילים וגורם למתח. מסקרן לדעת איך זה ייגמר - אם ייגמר, מי יעשה את הצעד הדרוש, מי יבחר להסתלק או למרוד. ואיך כל אחד במשפחה יבחר להגיב לזה, להתערב או להניח לדברים כמו אינם שלו. 

"גדי זכר את היום בו בא לאסוף את הזקן לכרם והוא  הניף את ידו בדחייה ואמר לו "לך לבד. אני עסוק". גדי הפציר בו בהתחלה ואחר כך נכנע ולאט לאט איבד אביו את קומתו, אחר כך את קולו ואחר כך את שמחת החיים שלו ורק היה יושב בכיסא במרפסת של הבית הקטן ובוהה בתנועת הדרורים על הפיקוס שעמד במרכז הדשא." עמ' 136

כמו בכל משפחה יש לכל אחד אופי ודרכי חשיבה משלו, ולכל אחד יש את הקווים האדומים שאינו מוכן לוותר עליהם, וגם כאבים שנוצרים מהממשק ביניהם. נירית הלבני מספרת לנו בדרך קסומה ונהדרת על משפחה של מושבניקים שהאדמה נטועה בהם, וגם אם אנחנו לא אנשי אדמה - אנחנו מוצאים את עצמנו שם איתם, שמחים בשמחתם, דואגים איתם וכואבים את כאבם. ואת התגובות שלהם, והרגשות שלהם - אנחנו מכירים היטב. הם גם שלנו. 

"אבל היה בה משהו שהיה חלק ממנו וגם כשהיא הרגיזה אותו ודחתה אותו וסירבה לקבל את הרעיונות שלו ולפעמים גם העליבה אותו בהתנשאות שלה מול אנשים אחרים או מול הילדים, הוא ידע שהיא בקבוצה שלו, ..." עמ' 156

הספר כתוב כל כך יפה, שהתקשיתי להחליט מה לצטט ולהניח פה לפניכם ומה להשאיר לכם לקרוא לבד. ולמרות שיש בו לא מעט הומור, פה ושם גם בצבצו דמעות. ממליצה מאד מאד.

 

מאחורי כל זה - נירית הלבני

מאחורי כל זה - נירית הלבני

Nirit Halivni - Behind all this

עריכה: שלומית ליקה

הוצאת כריכה, 2019, 376 עמודים

"בגופו הוא נוסע מזרחה, מתרחק מירושלים ומהבסיס שאליו היא בוודאי מצפינה עכשיו, אבל בראשו מזמזמות כל מילה וכל שתיקה שעמדו ביניהם בסוף השבוע, מזמזמות ולא מרפות. " עמוד 40

התחברתי אל הספר הזה, שכמה מחברותי היקרות המליצו עליו, מכמה מקומות שונים. ראשית יש בו דמות חכמה ומעשירה בשם עופר, וזה הזכיר לי את אחי הגדול החסר לי כל כך. שנית, יש לי חברה נהדרת, שיש במשפחתה כמה זרמים דתיים - חרדית אחת, חילונית אחת וגם חובשי כיפה סרוגה. הם חיים יחד בקשר עמוק וטוב ומכיל של קבלת השונה באהבה. שלישית, ופה גם אתם, ידידי, נכנסים לתמונה, זהו ספר ישראלי מאד. תוך כדי קריאה, על החיבור בין שתי דמויות שונות מאד זו מזו, אנחנו פוסעים על שביל ישראל ופוגשים מקומות מוכרים יותר ופחות, ומרגישים בבית. 

בתור מעדן לקינוח מלווים אותם ואותנו שיריו של יהודה עמיחי הנפלא.

הספר מדבר על מפגש בין עמיחי סגל, משוחרר טרי מיחידה מובחרת בצבא, צעיר דתי ומאוהב בקיבוצניקית חילונית - לבין גיורא, איש אדמה בוגר, חילוני ציני וכעוס, נשוי ואב לבן (שהקשר ביניהם רופף וקלוקל), והוא חולה ב- ALS. יעלי שלי מגישה עכשיו עבודת גמר לתואר ראשון בהנדסת מכונות, שתקדם הנגשת תקשורת לחולי ALS תוך קריאת תנועות במוח, וזה הוסיף לעניין שלי בדמות של גיורא. 

המפגש הזה קורה על שביל ישראל, אבל כבר בהתחלה, עוד לפני שהם מתחילים במסע ואנחנו נפגשים עם עמיחי וגיורא עצמם, אנחנו פוגשים את רות ותמר, הנשים שבסיפור, ויש רמיזות קרבות והולכות של אפשרות מפגש ביניהם. ואז - המפגש. והשביל. והחיבור.

מסעם של השניים על שביל ישראל, המפגשים של כל אחד מהם ושל שניהם ביחד עם אנשים שונים, מעלים על נס את היופי שבביחד, למרות הבדלי ההשקפות המאוד גדולים ביניהם. יש סוג של חשדנות מוכרת, לפעמים אפילו נטייה לאיבה, מתוך דיעה קדומה או מתוך חינוך שונה. מה אסור ומה מותר לכל אחד מהם? למי קל יותר לקבל את האחר השונה ממנו. זהו מפגש מעניין ומעמיק, ומעלה דברים שנוגעים לרבים מאיתנו ברמה אישית ואפילו יומיומית.

ביטויים יפהפיים כמו "משקולת דאגה" ו"הסתובב בתוך עננת כעס" - נִיחמְדו לי מאד את הקריאה. 

הכתיבה של הספר מדויקת מאד. מאירה. זה מאד מנגיש את הקריאה, ויותר מזה, זה גם מרגיש מאד נכון, מארח, ומזמין את הקורא אל הסצֵנות בספר, אל האינטראקציה המתרחשת מול עיניו של הקורא ואל הנוף שחולף על פניו. נירית הלבני היא בת קיבוץ חילוני אבל רואה בעיניים מאד אוהדות את החילוני והדתי כאחד.  זהו ספר של שלום. של אהבת האדם. כל אדם. ספר מצוין ממש. אני בטוחה שתאהבו. 

"... אני רק חושב שגם כשמחשבה אחת מתפשטת לך בראש כמו ארס, ולא מרפה, ולא נותנת לשום דבר אחר טוב לצמוח במקומה, זה גם סוג של שיתוק." עמוד 261