אהבה בחמש מערכות - דניאלה קרין

 

אהבה בחמש מערכות - דניאלה קרין

Die Luebe im Ernstfall - Daniela Krien

מגרמנית: נועה קול

הוצאת כתר 2022, 252 עמודים

זהו סיפור של נשים. ישנם, כמובן, גברים בספר אבל התפקיד שלהם הוא בעיקר להאיר את הדמות הנשית. הסופרת מציגה כאן דמויות נשיות שונות מאד זו מזו. הן מתוארות בצורה ריאליסטית, כמעט נטולת רגש. השם המקורי של הספר בגרמנית משמעו אהבה במשבר או אהבה בשעת חירום, אבל השם שנבחר בעברית מתאים לא פחות לדעתי. הספר מתרחש ממש עכשיו בלייפציג, מזרח גרמניה, זמן רב לאחר נפילת החומה, ועדיין, בעיקר פוליטית, יש הבדלים משמעותיים בין מזרח ומערב.

פאולה נשואה ללודגר, והיא אם לשתיים. חיי הנישואין שלהם מושפעים מאד מרעיונות נשגבים ששניהם דוגלים בהם. כשמתגלעים חילוקי דעות משמעותיים, והם מאבדים את ביתם הקטנה, הם נפרדים. 

יודית היא רופאה קהילתית. היא עסוקה מאד בעבודתה ועובדת המון. בזמן הפנוי המועט שלה היא מטפלת בסוסה ורוכבת עליה, ומחפשת זוגיות באפליקציות שונות בצורה עניינית, מחושבת. 

"המשחק השקוף של אני-מעצבן-כי-אני-מתעניין היה עלבון לאינטליגנציה שלה. הם נראו לה כמו חיות קטנות מתוכנתות גנטית. בריות אומללות וחסרות רצון שאין להן כל שליטה על פעולותיהן." עמ' 65

ברידה נשואה ויש לה שני ילדים. היא סופרת מצליחה אך חיי המשפחה שלה אינם מאפשרים לה את החופש לכתוב כמו שהיתה רוצה. 

"כעת היתה זקוקה לזמן עם עצמה יותר מתמיד. היא טיפחה את הזמן הזה וגוננה עליו מפני המציאות שהתפרצה לתוכו, שלא יכלה להיות מסעירה יותר מעולם הדמיון של עצמה." עמ' 117.

"כאשר שאלה אותו מה הוא אוהב אצלה יותר מכול, ציין שלושה דברים: מהותה הסקרנית-נבונה, היכולת שלה להתמסר והכישרון לברוא סיפור יש מאין. היא אהבה אותו בשל התשובה הזו." 

"מקצבי החיים שלהם היו בהלימה רק לעיתים רחוקות." עמ' 130

יורינדה היא שחקנית. היא נשואה לגבר שאינה אוהבת ורוצה לעזוב, והיא מגלה שהיא הרה. אחותה מאליקה רוצה יותר מכל משפחה וילדים, אך אינה מצליחה להגיע לזה. יורינדה ומאליקה הן בנות להורים המנהלים חיי חברה פוליטיים ימניים פעילים, במיוחד האם שהיא אשת חברה פלרטטנית ועסוקה. הילדות נרדמו בלילה לעיתים בין האורחים החוגגים והשתויים. 

"מאליקה זכתה לדבר רק אחרי שתשומת הלב של אימה נשחקה כבר." עמ' 176

חייהן של חמש הנשים מתנהלים בנפרד זו מזו אך ישנם קוּּרים דקים, חלקם שזורים דרך בני זוגן, המחברים ביניהן כמו במרומז. הספר כתוב בצורה ריאליסטית מאד, בוטה ומדוייקת. הופתעתי מכך שהוא משך אותי כל כך, היה לי ממש קשה להתנתק ממנו. נראה לי שהצגת הדמויות האלה, היום יומיות, על לבטיהן הפשוטים ולא פחות מכך המשמעותיים מאד, לצד כתיבה גבוהה ומשובחת, תרמו להנאה הגדולה שלי מהספר הזה. אתם בטח יודעים. יש ספרים שעומס הרגש בהם מכביד מאד, ויש כאלה שהרגש מופיע במינון מדוייק, כמו כאן. אני מתחברת לזה מאד, ולכן ממליצה בחום.