טליה קוראת ומספרת: בשולי הנוחות

בשולי הנוחות - סַיַיקָה מוּרַטָה

コンビニの女性-村田さや

か

מיפנית: עינת קופר

הוצאת כתר הסדרה הקטנה, 2019, 145 עמודים

מיכל המליצה לי, ולא רק, אלא אפילו השאילה לי את "שלה מהבית", כמאמר הקטנים. הייתי באמצע של משהו אחר - טוב מאד - שעוד אספר לכם עליו בקרוב, אבל נסעתי ברכבת איתו בתיק, ותכננתי רק לעלעל, והוא שאב אותי כליל.

"לעיתים קרובות אנשים מתנשאים מעליך משום שאתה עובד בחנות נוחות. אני נהנית להביט בפניהם כשהם עושים את זה. ככה עושים בני אדם, אני חושבת." עמ' 62

"קַייקוֹ פוּרוּקוּרָה אף פעם לא התאימה". כך, בכריכה האחורית. היא לא מבינה את ההיגיון באיך שפועלים אנשים נורמלים, למרות שהיא מאד מנסה. מעבר לכך שלא ברור לה מה לא נכון בלעבוד בחנות נוחות, דבר שרוב האנשים ביפן רואים כעבודה זמנית, כשלב בדרך לבניית קריירה - היא גם משתדלת מאד להבין את שפת הגוף של האנשים הנורמלים ולחקות אותה. וזה קשה לה מאד. היא נעזרת בחברותיה, באחותה, באנשים סביבה, אבל היא לא באמת מצליחה. החברה מצפה ממנה לעזוב את המקום הזה, שבו היא מבינה בדיוק מה מקומה ומה יקרה בכל נקודת זמן ביום שלה, ואף בלילה. היא מצופה לעבוד בעבודה קבועה ומכניסה יותר או לחילופין להינשא לאיש שיכלכל אותה. אבל היא אינה זקוקה לבן זוג, היא מקדישה את זמנה לעבודה, ולעבודה בלבד. שם הכללים ברורים לה וגם הרמות הגבה של מי שמולה מוכרות לה. הכנת הגוף ליום העבודה הבא מצריך אכילה נכונה ושינה נכונה, והיא מקפידה על זה, בדיוק מהסיבה הזו.

אולי סיפרתי לכם פעם שכשהייתי ביפן ראיתי את המנקה של רכבת השינקנסן קד לקרון לפני שהוא נכנס לנקות אותו? צריך להבין את המנטליות היפנית. העבודה לא רק תופסת את חלק הארי של חייך. מה שאתה עושה - הנושא, המושא, גם החפצים הנלווים - ראויים למלוא הכבוד מצידך. העבודה שלך, תפקידך, גם מגדירים אותך במקרים רבים. זה יוצר ציפיות מהחברה, מהסביבה שלך, להתנהגות מסויימת ואם אינך מסתדר עם המשבצת, אתה נתון לביקורת ואף לניסיונות לשנות אותך. וקייקו שלנו, לא מתאימה. בשלב מסויים בספר היא מנסה, על אף אי הנוחות והקושי הרב הכרוכים בכך, אבל, טוב, אם אספר לכם אחטא בקלקלנות, וזה אינו ממנהגי.
בעניין התמונות על הכריכות: תודו שהישראלית שווה מאד. חוץ מהאיטלקית, לדעתי היא מנצחת. מה דעתכם?

הספר כתוב מצויין. הוא זכה לתרגומים רבים ולפרסים נחשבים. הוא נותן מבט על תרבות העבודה ביפן, על ההתנהגות החברתית בהקשר הזה, והוא מרתק. זוהי מין אמפולה מזוקקת שתוך זמן קצר מציגה תמונה מלמדת ועמוקה על אישה מיוחדת שמתוך השונות שלה מוארת מערכת העבודה והחברה ביפן.

ממליצה מאד.